דו"ח התשובה של צה"ל לאזהרות: "מוכנים למלחמה, יש פערים וצריך 2 מיליארד שקל"
מבקר צה"ל מצא שורה של ליקויים, אך בניגוד לנציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק, קבע הדו"ח החדש ש"מוכנות צה"ל טובה מאי פעם" וכי הפערים מטופלים. בכירים בצה"ל תקפו את בריק: "עיטור העוז לא הופך אותו לצודק"
התשובה של צה"ל לדו"ח נציב קבילות החיילים: מבקר צה"ל, תת-אלוף (במיל') אילן הררי, הציג אתמול (ג') לכתבים חלקים מדו"ח ביקורת שחיבר בעקבות שורת הליקויים במוכנות הצבא למלחמה, שהופיעו בדו"ח של נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון, אלוף (במיל') יצחק בריק. הדו"ח, בן כ-250 עמודים, הועבר לפני כמה חודשים לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדומה לדו"ח של בריק, גם הדו"ח של הררי לא פורסם לציבור ולא נמסר לכתבים, גם לא גרסה בלתי מסווגת שלו.
גם דו"ח מבקר צה"ל, בדומה לדו"ח נציב הקבילות, מצא שורת ליקויים, פערים וחוסרים בצבא היבשה, במגוון נושאים. עם זאת, הדו"ח קבע כי חרף הבעיות שהוצפו, חלקן בליבת יכולת התמרון הקרקעי של צה"ל, הצבא מוכן למלחמה ומאומן טוב בהרבה מאשר היה מאומן ומצויד בשנים האחרונות.
המבקר הפנימי של צה"ל הגיע למפגש עם הכתבים עם הדו"ח שחיבר ועם דו"חות קודמים שלו שהוסתרו מהציבור כחלק ממדיניות צה"ל. מבין הליקויים שמצא צוות המבקרים המיוחד והמורחב שמנה כמאה איש, בהם בכירים במילואים: מחסור באמצעי תצפית וראיית לילה; פערים ביכולת ניוד לוגיסטית לרמה הטקטית, דוגמת משאיות, מלגזות ומנופים; פערים ביכולת קטלניות כוחות החי"ר, בקצב צבירת המלאים ובהפעלת אש מדויקת. בנוסף, נמצא כי נחוצה תוספת חיצונית של כשני מיליארד שקלים להתעצמות זרוע היבשה.
בנוסף, מצא המבקר ירידה בהיקף כוח האדם, ברתימה להישאר בקבע וכן פערים באיכות תשתיות האימונים. כך למשל, מפקדים רבים התלוננו, בדומה לנאמר בדו"ח של בריק, כי שטחי האימונים בצאלים אינם מדמים את שטח הלחימה במתאר הלבנוני, ובכל זאת רוב האימונים מתקיימים בשטח המדברי.
בעוד שבריק מגדיר את הבעיות שמצא בדו"ח שלו - שהתבסס בין היתר על דו"חות ביקורת של מבקר מערכת הביטחון (מבקר חיצוני לצה"ל שאינו כפוף לרמטכ"ל) - כליקויים ומחדלים, הררי מגדיר זאת כפערים, ובכירים בצה"ל, שישבו לצידו כתף אל כתף בתדרוך, הציגו זאת כאתגרים. הררי מיעט לפרט אילו ליקויים בדיוק מצא במוכנות צבא היבשה, אך הקפיד ליישר שוב ושוב קו עם צמרת צה"ל בנוגע למסקנתו הסופית, ולפיה צבא היבשה מוכן למלחמה בתרחיש הייחוס שנקבע בצה"ל ובדרג המדיני – לבנון כזירת לחימה עיקרית.
"יש פערים גם באוגדות, במעבר בין שגרה לחירום, וגם בשימור נגדים בימ"חים (יחידות מחסני חירום) שמשתכרים בכ-6,000 שקלים", אמר הררי. "פרויקט 'אחזקה אחרת' הוא מצוין אך הוא לוקח נגדים מהימ"חים למשימות אחזקה שוטפות. יש מחסור בכמות ובאיכות החיילים הסדירים בימ"חים ופערים בניהול הלוגיסטי בשגרה. חסרים לצה"ל אלפי משאיות למרות הרכש הנוכחי. חלק מהטנקים ומהנגמ"שים יצאו מהבסיסים במלחמה הבאה, יסעו על זחלים אבל הצבא מכיר זאת ומטפל בכך".
קצין בכיר בזרוע היבשה, שישב לצד הררי בתדרוך, הגיב: "יש ניוד ברמה המטכ"לית ומראות של משאיות תקועות בדרכים כמו בעמוד ענן לא יהיו יותר. לצבור צי חדש של משאיות לוקח עשור והנושא לא היה בסדר עדיפות גבוה במשך שנים, אך אנו בתהליך של רכישה, קיבלנו כעת מאה משאיות חדשות ונקבל עוד 400 בשנה הקרובה. כלים משוריינים יכולים לנסוע על זחליהם מימ"ח בצאלים לאוגדת עזה כי זה קרוב. טנקים משיזפון לצפון ייסעו על מובילים".
מבקר צה"ל מצא עוד כי ישנם פערים גם במערך המילואים: בחלק מחטיבות המילואים יש מחסור בהקצאות ימי המילואים ובתחמושות לאימונים. הרמטכ"ל איזנקוט הנחה לאחרונה, לפי מבקר צה"ל, להשלים את הפערים בנושא ההקצאות של ימי המילואים, מ-60% ו-70% לכ-100%.
הקצין הבכיר הוסיף כי "הגדרת הרמטכ"ל לרמת הכשירות של צבא היבשה היא 80%, ואנחנו עומדים על 78%, לפי מדדים אמפיריים, כמו כמות ואיכות האימונים, ציוד ללוחמים, מלאים ואמצעי לחימה תקינים. אנו משקיעים 2.25 מיליארד שקלים בשנה לאימוני המילואים".
הקצינים בתדרוך טענו כי בריק הביע יותר תחושות שעלו משיחות מקריות שערך עם אנשי קבע, ולא מכלי ביקורת מדידים שאין ברשותו. כמו בריק, גם הררי מצא פערים בהטמעת מערכת השליטה והבקרה הדיגיטלית של צבא היבשה: בעוד שמערכת זו כבר רצה היטב בחטיבות הסדירות, מסתבר שבחטיבות מילואים, בעיקר בגדודי חי"ר והנדסה קרבית, רמת הטמעתה נמוכה. מערכת זו מקשרת בין הכוחות השונים בשדה הקרב, מעניקה תמונת מצב מלאה על הכוחות ועל האויב למפקדים בגדוד ובחטיבה ומאפשרת זרימה מהירה ואיכותית של הלחימה ללא מפות וכמעט ללא מכשירי קשר.
41 המלצות הגיש הררי לרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, ולפי מבקר צה"ל הוא אימץ את כולן. ההמלצה שנראית הדרמטית ביותר נוגעת להענקת תקציב חציוני נוסף לזרוע היבשה, בעיקר להתעצמות במערכות לחימה גדולות, בדומה לתקציבי "חוץ" שניתנו לפרויקטים ביטחוניים שונים כמו הקמת גדר הגבול מול סיני ובגולן, הקמת המכשול נגד מנהרות חמאס, פרויקטי סייבר ותוכנית נגד נשק גרעיני איראני.
לפי ההמלצה, מדובר בסכום שנתי של מיליארד וחצי עד שני מיליארד שקלים שיממנו רכישות נוספות של טנקים ונגמ"שים כמו האיתן, הנמ"ר וטנקי מרכבה סימן 4, מעיל רוח ואמצעים לראיית לילה.
"לסולימני, לחמאס ולחיזבאללה יש תכניות בניין כוח משלהם, והם מתעצמים. הרמטכ"ל החליט בתחילת כהונתו להעדיף מוכנות על התעצמות", הסביר אלוף (במיל') אבי מזרחי, לשעבר ראש אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה), מפקד זרוע היבשה, מפקד פיקוד מרכז, וכיום בכיר בחברת "אלביט", שלקח חלק בצוות ההיגוי שקיים את הביקורת. "יש תהום גדולה בין מה שבריק מצא לבין מה שאנחנו ראינו, אחרי ביקורות, שיחות ומפגשים עם עשרות אנשי קבע, ממג"דים ועד אלופים, שקיימנו ב-6 אוגדות. כיום 98% מהמ"פים והמג"דים הם בוגרי קורסי מ"פים ומג"דים, בניגוד אליי, והרבה יותר מקצוענים ממה שהיה בעבר.
"נכריע בלבנון רק עם תמרון יבשתי, למרות שיש תפיסה שאומרת שככל שיש יותר כיפות ברזל אז מתרחק הצורך בתמרון, שהוא גם יקר בנפגעים ובזבזני במשאבים", הוסיף מזרחי. "בהיסטוריה הכרענו אויב רק כשהגענו עד ל-100 ק"מ מקהיר ו-40 ק"מ מדמשק. הרמטכ"ל הבין שלא נכריע במלחמה רק עם אמ"ן טוב ועם אש מדויקת. בריק הוא לא הנער ההולנדי ששם את האצבע בחור שבסכר. ביקשתי לדבר איתו והוא סירב להיפגש".
במהלך המפגש מתחו הנוכחים גם ביקורת אישית על בריק. מזרחי טען כי "הדו"ח שלו מבוסס על שתי שגיאות יסוד: הוא טוען שבדו"ח ההערכה השנתי של אמ"ן ב-2015 נכתב שמלחמות מסוג יום הכיפורים פסו מהעולם ומציין שבכהונת איזנקוט נסגרו אגדים ארטילריים וחטיבות שריון במילואים (מהלך שקרה בכהונת גנץ, י"ז). שניהם לא נכונים. בגלל שיש לבריק את עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים אז הוא צודק? אני צריך להתנצל שנולדתי אחריו? בימ"ח אפשר למצוא 800 בעיות נתונות! זה לא מגיע לרמטכ"ל, זה לא מגיע לצבא, שתמיד יהיו בו חוסרים ולא משנה כמה כסף יתנו לו. אני מדבר מדם לבי".
קצין בכיר בזרוע היבשה הוסיף: "לא הופתעתי מדו"ח בריק ואני לא צריך את הדו"ח שלו כדי לדעת מה חסר לנו. יש אפילו דברים מורכבים יותר ואנו בתהליך של טיפול בנושאים. היה מקום וצורה אחרת להציג את טענותיו. הצורה בה הציג את טענותיו פגעה בהרתעה ובאמון הציבור בצה"ל".
גורם בכיר אחר בצה"ל ציין כי "אין דבר כזה תרבות שקר בצה"ל. יכול להיות ששלושה או ארבעה נמצאו שקרנים אבל זו לא תרבות". בנושא זה הוסיף קצין בכיר אחר: "יש שקרנים בצה"ל אבל אין תרבות שקר. הלכתי פעמים רבות לאלוף שלי, לרמטכ"ל ובדיונים מסודרים אמרתי להם שהם עושים טעויות כי זו התרבות הצבא, להציף ולטפל בבעיות ולנהל סיכונים".
במפגש עם הכתבים השתתפו גם שני מפקדי אוגדות, שטענו אף הם כי יחידותיהם, במילואים ובסדיר, מוכנות למלחמה. "קיימנו בשלוש השנים האחרונות תרגילי גדוד מלאים באש, תרגילי חטיבות ואוגדה, בדקנו את הכלים המשוריינים שלנו שכולם נסעו", ציין מפקד אוגדה במילואים. "זה נכון שאנחנו בסדר עדיפות שני או שלישי מבחינת המטכ"ל למרות שאנו מבצעים משימות חוד אבל זהו ניהול סיכונים".
הוא הוסיף כי "כמו שאלוף או רמטכ"ל מנהל סיכונים ומתמודד עם פערים ברמתו, כך זה גם באוגדה ובחטיבה. פערים אצלנו נסגרים, כמו מחסור שהיה במקלעים. יש לנו מחסור לחלק מהמפקדים באמצעים לראיית לילה אבל גם זה מטופל. פער שכן מדאיג אותי הוא איך להשיג ללוחם המילואים רמת כשירות טובה בשבוע אחד של אימון שהוא מקבל בשנה".
בצוות הביקורת ציינו עוד כי המליצו לשר הביטחון ולראש הממשלה בנימין נתניהו להכניס את נושא צבא היבשה כנושא השישי בסדר העדיפויות שלו לעשור הקרוב. יהבו של נתניהו מוטל לתפיסתם על מערכים כמו חיל האוויר, הסייבר והמודיעין. "הדו"ח של הררי הוא תוכנית עבודה עבורנו", אמר אחד הקצינים הבכירים, "הרמטכ"ל הנוכחי כבר הוסיף מתחילת התוכנית הרב שנתית 2.2 מיליארד שקל בשנה ליבשה ואסור לרדת מזה. השקענו מאות מיליוני שקלים בשדרוג בסיסי אימונים בגולן ובבקעה, במרכזי טיפולים ואחזקה לכלים משוריינים, במיגון לבונקרים ונשקיות ועד סוף 2019 לא יהיה מוביל אחד שהוא בן יותר משמונה שנים".
לפנייה לכתב/ת 
