נתן לבנו דירה והתחרט בביהמ"ש: "אני סובל מאלצהיימר"
בן 91 ביקש לבטל הסכם מתנה שהעניק את הנכס לבנו הבכור בטענה שמצבו הקוגניטיבי פגם בתוקף העסקה. למה השופטת דחתה אותו?
בית המשפט למשפחה בתל אביב התיר לאחרונה לפרסום פסק דין שבמסגרתו דחה תביעה
של בן 91 לביטול הסכם מתנה שבמסגרתו העניק דירה במתנה לבנו הבכור: השופטת קרן גיל קבעה שהאב לא הוכיח שמצבו הקוגניטיבי היה ירוד באופן שפגם בתוקף העסקה, ותמהה כיצד מחלת האלצהיימר שלטענתו פגעה בשיקול דעתו בזמן הענקת המתנה לא משפיעה כיום על היכולת שלו לנהל הליך משפטי מסובך.
הוא הוסיף ששנה לפני חתימת ההסכם הוא אובחן כחולה אלצהיימר ובסמוך לחתימה חלה החמרה במצבו. לטענתו, הרצון האמיתי שלו מובע בצוואתו שקובעת כי רכושו, כולל הדירה, יתחלק בין בנו לבין אחת מבנותיו.
ב-2014 חתם האב על הסכם להעברת דירתו במתנה לבנו הבכור וב-2015 נרשמו זכויותיו של הבן בטאבו והעסקה הושלמה. כשנתיים לאחר מכן הגיש האב תביעה לביטול המתנה. הוא טען באמצעות עו"ד מתת פלסנר כי חתם על ההסכם מבלי להבין את משמעותו ובניגוד לרצון החופשי. לדבריו, באותה תקופה הוא החלים ממצב רפואי קשה והיה תלוי בבנו באופן יומיומי, מה שגרם לכך שפעל לפי הוראותיו.
דיני משפחה
האחיין נגד הכולל: מי יקבל את ירושת הקשיש?
עו"ד יהודה שוורץ
אדם שהלך לעולמו הותיר שתי צוואות: בראשונה הוריש את ביתו וכספו לכולל, ובשנייה ציווה את נכסיו לקרוב משפחה. בית הדין נאלץ להכריע
הבן טען מנגד באמצעות עו"ד יניב גיל שמאחורי התביעה עומדת האחות, שלא מרוצה מכך שהדירה לא תיכלל בירושת אביה. לדבריו, אביו החליט להעניק לו את הדירה לאחר שביקש ממנו שיעזור לו לרכוש דירה כפי שסייע בעבר לאחותו. הוא הוסיף שמסמכי העברת הזכויות נחתמו על ידי האב מרצון חופשי ובמודעות מלאה ואף הוגשו לבית המשפט ראיות תומכות כמו מסמכים רפואיים שהעידו כי האב היה צלול, סרטון שמתעד את החתימה על ההסכם ועדות מטעם עורך הדין שערך אותו.
ואכן, השופטת קרן גיל קבעה שהאב לא הוכיח שמצבו הקוגניטיבי במועד החתימה על הסכם המתנה שלל ממנו את כושר השיפוט וההבנה. היא ציינה שקשה לקבל את הטענה שלפני שלוש שנים הוא סבל מאלצהיימר שמנע ממנו להבין את משמעות מעשיו, ואילו כיום הוא יכול לפתע לנהל את ענייניו המשפטיים.
נקבע כי המסמכים הרפואיים מעידים שהקשיים הקוגניטיביים של האב בתקופת הענקת המתנה היו קלים ולא גרמו לו, כטענתו, לחתום "חתימה עיוורת". השופטת קיבלה את עדותו של עורך הדין שלפיה שוחח עם האב ביחידות, וידא שהוא מודע למשמעות העסקה ומהותה וקיבל ממנו אישור.
בפסק הדין צוין כי עדותו המהימנה והסדורה של עורך הדין מתיישבת גם עם הסרטון שתיעד את מעמד החתימה, ובו נראה התובע "עצמאי ורגוע, צלול וערני, חותם על המסמכים ביד בטוחה ובחפץ לב ומשיב בצורה עניינית".
השופטת גיל קבעה שלא הוכח שלבן הייתה יכולת להשפיע באופן פסול על אביו או שהאחרון היה תלוי בו באופן ששלל ממנו רצון חופשי. היא התרשמה שיש יסוד לטענת הבן שלפיה אחותו "משכה בחוטים" ולחצה על אביהם להגיש את התביעה, וזה נכנע לה מתוך חשש ודאגה.
בסיכומו של עניין קבעה השופטת שהאב גמר בדעתו להעניק את דירתו במתנה מתוך רצון חופשי וכוונה מלאה. התביעה לביטול המתנה נדחתה אך לא נפסקו לחובת התובע הוצאות מאחר שבנו היה הגון ולא דרש זאת.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדיןי
- ב"כ התובע: עו"ד מתת פלסנר
- ב"כ הנתבע: עו"ד יניב גיל
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
