המדינה שהכריזה מלחמה על הבירוקרטיה
בלי טלפונים וניירת: אסטוניה, מעצמת היי-טק קטנה, מעבירה את כל שירותי הממשלה לאינטרנט. בשביל תעודת זהות, רישיון נהיגה או מרשם רופא – לא צריך לטרטר. ומה יקרה אם רוסיה תפרוץ?
בעריסה בחדר בבית חולים בטאלין, בירת אסטוניה, שקוע בשינה עמוקה אוסקר לונדה – תינוק שנולד לפני שלושה ימים. בצד השני של החדר יושב אביו, אנדרס, עם מחשב נייד.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"עכשיו נרשום את הילד", אומר האב הטרי בנימה רצינית ומכניס את תעודת הזהות שלו לקורא הכרטיסים. רעייתו אולגה מביטה בו בגאווה. בתוך שניות מסתיים הליך הרישום של התינוק אוסקר. מזל טוב. הוא אזרח אסטוני. בלי מסמכים, בלי בלגן.
המדינה הבלטית, שבה 1.3 מיליון תושבים, מנהלת בימים אלה פרויקט שאפתני שנועד להפוך את כל השירותים הממשלתיים בה לדיגיטליים, וכך להפחית את הבירוקרטיה, להגביר את השקיפות ולהגדיל את הצמיחה הכלכלית.
בשעה שעוד ועוד מדינות מעבירות את השירותים שלהן לאינטרנט, הניסוי של אסטוניה מספק הצצה לקשר שעשוי להתנהל בין מדינות לאזרחים בדורות הבאים: צריכים מרשם רפואי? הוא נמצא ברשת. חייבים להשיג מישהו בעירייה? אין שם מענה טלפוני, גם לא במשרד הרישוי. מערכת החינוך? ההורים יכולים לראות אם הילדים הכינו את שיעורי הבית בזמן.
כדי לאפשר תקשורת נטולת ניירת הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי יצרה אסטוניה מערכת שתומכת באימות-זהות אלקטרוני ובחתימות דיגיטליות, ובאביב הקרוב מתכוונת הממשלה ללכת רחוק אפילו יותר. אם התינוק אוסקר היה נולד כמה חודשים מאוחר יותר, אביו כלל לא היה צריך לרשום אותו במשרד הפנים דרך המחשב: הוא היה נרשם אוטומטית, והוריו היו מקבלים אי-מייל שמברך את אוסקר על הצטרפותו לאומה האסטונית.
יש עדיין כמה דברים שהאסטונים אינם יכולים לעשות דרך המחשב: להתחתן, להתגרש או להעביר בעלות על נכס. הממשלה החליטה ששלושת האירועים האלה משמעותיים במיוחד, ולכן דורשים מפגש "פנים מול פנים". אבל כל השאר? למה להסתבך.
ממשלה בלתי נראית
מרטין קאבץ, היועץ הלאומי של אסטוניה לענייני דיגיטל, מסביר שמטרת הממשלה היא לתמוך באזרחים – ולא לעמוד בדרכם. "בעולם אידיאלי, שבו יש ממשלה 'בלתי נראית', כשילד חדש נולד ההורים לא צריכים להגיש שום בקשה: לא לחופשת לידה, לא לסיוע מהמועצה המקומית, לא למקום בגן הילדים ולא לרישום שמו של הילד. כל השירותים השונים האלה יוענקו אוטומטית".
סיבה ויידהיינאטן, מנהל המרכז לתקשורת ואזרחות באוניברסיטת וירג'יניה, אומר שלמדינות אחרות יש הרבה ללמוד מאסטוניה. המדינה הבלטית לקחה לעצמה זמן כדי לספק ביטחון ולהבטיח את הפרטיוּת במודל שלה, בניגוד לניסיונות כושלים, למשל, של חברות פרטיוֹת לספק מערכות הצבעה מקוונות בטוחות בבחירות בארה"ב. "אסטוניה וידאה שנטילת אחריות של המדינה לעניינים האלה היא חלק מהתהליך".
נראה שהאסטונים אימצו ברובם את השיטה, למרות הדאגה העולמית מפריצה למערכות נתונים. בתצוגה של המערכת הדיגיטלית שנערכה לאחרונה עמד מנהל הפרויקט אינדרק אוניק ליד מסך ענק שהציג את הפרופיל שלו. הוא הראה לכול את ציוניו בתיכון לפני עשור ואת רישומי רישיון הנהיגה שלו. אם היה לו כלב, גם רישומי החיסונים שלו היו מופיעים במאגר.
לדברי אוניק, האזרחים האסטונים יכולים לפקח על המידע שנוגע להם ולראות אם מוסד ממשלתי או פרטי כלשהו הציץ בו. "כדי לייצר אמון, אתה באמת צריך שתהיה שקיפות", אמר. "זו הסיבה שהאנשים יכולים ממש לראות אם הממשלה השתמשה במידע שלהם".
השגרירות הווירטואלית בלוקסמבורג
הפלטפורמה האסטונית נתמכת על-ידי תוכנה שנקראת X-Road, מערכת חילופי מידע מבוזרת שמקשרת מאגרי מידע. המידע היוצא נרשם ומוצפן דיגיטלית, וכל המידע הנכנס עובר אימות וזיהוי. מחשש שרוסיה השכנה תנסה לפגוע בשירות הזה יש לממשלת אסטוניה תוכנית גיבוי לשחזור השירותים הדיגיטליים במקרה של מתקפת סייבר חמורה: "שגרירויות-דאטה" במדינות כמו לוקסמבורג. כמו שגרירות רגילה, השרתים המוחזקים במדינות אלה נחשבים לטריטוריה אסטונית, והממשלה תוכל להסתייע בהם לאתחול במקרה הצורך.
להפיכת החיים לפשוטים יותר עבור האזרחים יש תועלת כלכלית במדינה כמו אסטוניה, שידועה בעיקר בחורפים הקשים וביערות שלה. הפרויקט, שהחל ב-1997, הניח את היסודות למגזר ההיי-טק הצומח של אסטוניה. תוכנת "סקייפ", שירות שיחות הווידאו שחברת מייקרוסופט קנתה בשנת 2011 ב-8.5 מיליארד דולר, היא מוצר ההיי-טק המפורסם ביותר שיצא מאסטוניה, אבל ההשפעה רחבה יותר.
ענפי המידע והתקשורת היו אחראים ל-5.9% מכלכלת אסטוניה בשנה שעברה, והממשלה מקווה להגדיל את המספר הזה באמצעות תוכנית "האזרחות האלקטרונית" שמאפשרת ליזמים מרחבי העולם לרשום את עסקיהם באסטוניה ולזכות בדריסת רגל באיחוד האירופי. יותר מ-51 אלף מ-167 מדינות כבר הגישו בקשה, ושילמו על כך 100 אירו כל אחד.
ההתקדמות בדיגיטציה היא תוצאה של חשיבה ארוכת טווח. כשאסטוניה הכריזה על עצמאותה ב-1991 הייתה כלכלתה מפגרת כל כך, עד שהיא נאלצה לבנות אותה מחדש מהיסוד. מנהיגי אסטוניה חיפשו תעשייה שבה תוכל ארצם להיות מתחרה משמעותית, ובחרו בטכנולוגיית המידע והאינטרנט, תחום שהיה אז חדש כמו אסטוניה עצמה. כשהמדינה נטולת המזומנים הייתה צריכה להחליף את מערכת הטלפוניה שלה, שהונחה בשנות ה-30, הציעה פינלנד לספק לה בחינם מערכת אנלוגית משלהי שנות ה-70, אבל טומאס הנדריק אילבס, שכיהן כנשיא בשנים 2016-2006, טען שהממשלה צריכה לדחות את ההצעה ולהשקיע בטכנולוגיה דיגיטלית.
לך תעשה את זה בהודו
אילבס, שגדל בארצות הברית והתוודע למחשבים כבר בילדותו, הציע לגרום לילדים להתחיל להתעסק בענף הזה כבר בגיל מוקדם. הממשלה החלה לבנות מעבדות מחשבים בבתי ספר, ובנקים תמכו במהלך משום שהוא הפחית את הצורך בסניפים בכפרים מרוחקים. יותר מ-99% מההעברות הבנקאיות באסטוניה מתבצעות כיום באופן מקוון.
לדברי צביקה קרייגר, ראש מחלקת המדיניות הטכנולוגית בפורום הכלכלי העולמי, השאלה אם המערכת של אסטוניה יכולה לשמש גם במדינות גדולות יותר נותרת פתוחה. מה שעובד במדינה קטנה ומתקדמת לא יעבור בהכרח בדמוקרטיות המתפרשות על שטח ענקי כמו ארה"ב והודו.
"כשמצרפים עוד אנשים, עוד בעלי מניות שונים, עוד שכבות-ממשל בעיר, במדינת מחוז או ברשות מקומית, מוסיפים באופן אקספוננציאלי עוד מורכבוּת", הוא אומר. "אסטוניה היא מקרה בוחן ראשון מוצלח, ועכשיו השאלה היא אם מדינות אחרות יחשבו שההצלחה של אסטוניה משכנעת מספיק כדי שהן יסתכנו וינסו לבצע את אותו מהלך בקנה מידה גדול יותר".
לקריאה נוספת:
- מקהלה נגד הכיבוש: הפסטיבל שהציל את אסטוניה
- חדש בבירת אסטוניה: תחבורה ציבורית חינם
- אחרי אולטרסאונד: קבלו העתק 3D של העובר
אסטוניה רואה בגישה שלה אב-טיפוס לדמוקרטיה מודרנית – תמונת המראה למדינות אוטוריטריות המתכוונות להשתמש בדיגיטציה כדי לשלוט באזרחיהן. אילבס, שמסתובב ברחבי העולם ומדבר על הפרויקט, מדגיש למדינות אחרות שהגבָּרת היעילות בונָה אמון – ומשפרת את היכולת למשול. "האסטונים שונאים את הפוליטיקאים שלהם בדיוק כמו בכל מקום אחר", הוא מסביר, "אבל כיוון שניהול המדינה יעיל וטוב באופן יוצא דופן, אנשים לפחות בוטחים במערכת".
האב הטרי אנדרס הוא אחד המאמינים בשיטה. בבית החולים הוא אומר שהממשלה הדיגיטלית הופכת את החיים לכל כך פשוטים יותר, עד שנטילת הסיכון הביטחוני מוצדקת. הוא מזכיר שמידע אפשר לגנוב גם ממערכת שמבוססת על נייר. "אם מישהו באמת רוצה את המידע שלי הוא ישיג אותו בכל מקרה", אומר אנדרס. "אם הם הצליחו להגיע לאימיילים של הילרי קלינטון, הם יכולים להגיע גם לשלי".
לפנייה לכתב/ת 
