בג"ץ ביטל את הדחת השופטת מפרשת המסרונים

(צילום: מוטי קמחי, יריב כץ)

בג"ץ שם היום (ה') סוף לפרשת המסרונים של שופטת המעצרים רונית פוזננסקי-כץ והיועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך ערן שחם-שביט. השופטים החליטו כי הרכב בית הדין המשמעתי לא היה צריך להדיח את השופטת - והסתפקו בנזיפה בלבד.

לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן 

פוזננסקי-כץ הורשעה באפריל האחרון לאחר ששיחותיה עם שחם-שביט בווטסאפ לקראת הארכת המעצר של בכירי חברת בזק הודלפו לתקשורת. השופטת הושעתה בעקבות הפרשה ב-22 במרץ וקיבלה מאז מחצית משכרה. היא הסכימה לצאת לחופשה ללא תשלום למשך שנה בדיוק ולהימנע מניהול תיקים פליליים למשך שנתיים תוך החזרת שכרה המופחת בזמן ההשעיה.

השופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז הכריעו את הסוגייה שהסעירה את מערכת המשפט, ובניגוד לשופט עוזי פוגלמן קיבלו חלקית את עתירתה של פוזננסקי-כץ על השעייתה לצמיתות. כפי שהוסכם בהסדר הטיעון - פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה ב-22 במרץ 2019. במסגרת העתירה ייצג עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים את המדינה, ועורכי הדין פנחס רובין ורם כספי ייצגו את השופטת פוזננסקי-כץ.

הרכב השופטים שהפך את ההחלטה

השופט פוגלמן סבר, בדעת מיעוט, כי אין עילה להתערב בעונשה של השופטת פוזננסקי-כץ. "אין מדובר אך בהפרה גרידא של הקוד האתי החל על שופטים בנוגע להתנהלותה האישית של העותרת או להתנהלותה מול בעלי הדין", כתב פוגלמן בחריפות. "טכנולוגיה עכשווית אינה יכולה להצדיק בשום היבט התכתבות ישירה בין שופט לבין בעל דין. המקרה מדגים כיצד באצטלה של תיאום לוגיסטי גולש השיח למחוזות אחרים שאינם הולמים תקשורת בין שופט לבין צד להליך שמופיע לפניו".

פוגלמן אמר כי הוא היה מוכן לגזר דין פחות חמור, אך הדגיש כי הפגם המרכזי נמצא בהתנהלותה של פוזננסקי-כץ הוא בשיח עם עורך הדין של רשות ני"ע בנושא הארכות המעצר ללא ידיעתו של הצד השני. "מעשי העותרת מעידים על כך שלא הפנימה את דרך ההתנהגות המצופה משופטת, שבשלב זה הייתה צריכה להיות לה לטבע שני. השופטת המשיכה בשיחה והגיבה בשוויון נפש ל'הנחיית' הפרקליט ("תיראי מופתעת") ואף ציינה כי היא 'מתחילה לעבוד על הבעה הולמת של הפתעה מוחלטת', ו'אאלץ להראות ממש מופתעת'". פוגלמן הדגיש כי "השופטת פגעה פגיעה אנושה בעקרונות האובייקטיביות, הנייטרליות והשוויון שבהם היא מחויבת. התנהלות זו פגעה קשות באמון הציבור במערכת המשפט ובדימויה בעיניו".

למרות שהשופטת ברק-ארז סברה כי לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להטיל עונה של השעיה - פיצול הדעות בהרכב הבכיר הביא אותה להכריע את העתירה.

ברק-ארז אמרה כי היא מצדדת בהסדר הטיעון, אך הדגישה כי התנהלותה של פוזננסקי-כץ פגעה באינטרס הציבורי. השופטת הבכירה כתבה בהחלטתה כי "הסדר הטיעון מבטא את ההסתייגות ממעשיה של העותרת, ולא הונח בסיס לסבור כי היא לא תוכל למלא את תפקידה השיפוטי אם תחזור לכהן בו".

עורכי הדין פנחס רובין ורם כספי בירכו על ההחלטתה ומסרו כי "שופטי בית המשפט העליון גילו אוזן קשבת ואורח רוח לטיעונים שהושמעו ומסתבר כי טיעוננו נפלו על אזניים קשובות".

הרכב בית הדין המשמעתי, שכלל את הנשיא בדימוס אשר גרוניס, שופט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא ביהמ"ש

המחוזי בנצרת אסתר הלמן, קבע פה אחד כי השופטת ביצעה עבירת משמעת והתנהגה באופן שאינו הולם שופט בישראל, תוך הפרת כללי האתיקה לשופטים.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שלשום כי שחם-שביט יוכל לשוב לתפקידו כבר בחודש מרץ הקרוב. במסגרת הסדר שחתם עם הפרקליטות שחם-שביט יעבור מתפקידו כיועמ"ש הרשות לתפקיד משפטן בכיר, וקיבל נזיפה חמורה בתיקו האישי. שרת המשפטים איילת שקד לא קיבלה את החלטת בית הדין המשמעתי, ואמרה כי היא לא מאמינה שהפרשה צריכה לגרום להדחתה של השופטת - אלא רק להשעייתה.