בית המשפט קבע: "הארץ" יפצה את ענת קם
קם, שהורשעה בעבירות ריגול ומסירת מידע סודי, תבעה את בלאו ואת העורך הראשי של "הארץ" עמוס שוקן בגין נזקים שנגרמו לה לאחר שנחשפה כמקור עיתונאי. נקבע כי העיתון ישלם סכום ראשוני של 75 אלף שקלים שלאחריו ייקבע הפיצוי המלא
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (ה') שענת קם תפוצה בסכום של 75 אלף שקלים על ידי עיתון "הארץ", עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. בהמשך ייקבע גובה הפיצוי המלא שתקבל.
קם תבעה את "הארץ", את העיתונאי אורי בלאו, את העורך הראשי עמוס שוקן ובכיר נוסף במערכת החדשות ב-2.6 מליון שקלים, בדרישה לפיצויים על נזקים שנגרמו לה לטענתה לאחר שנחשפה כמקור עיתונאי.
בשנת 2008 מסרה קם לבלאו דיסק און-קי, שאליו העתיקה 1,500 מסמכים מסווגים שאליהם נחשפה במהלך שירותה הצבאי, עת הייתה פקידה בלשכת אלוף פיקוד מרכז.
בהסתמך על אלו, פירסם בלאו בעיתון חמש כתבות שבהן עשה שימוש במידע שהכילו המסמכים. לאחר הפרסום נפתחה חקירה של רשויות הביטחון. קם נחקרה בחשד להדלפה והועמדה לדין. היא הודתה והורשעה בהסדר טיעון בעבירות ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית, ונגזרו עליה 3.5 שנות מאסר.
בתביעתה נגד העיתון טענה קם כי הופרה התחייבות חוזית וחובת הזהירות כלפיה. ב"הארץ" דחו את טענותיה והוסיפו כי בלאו פעל מעל ומעבר למתחייב, ואף נטל סיכון כדי שלא תיחשף.
השופט רחמים כהן נימק בהחלטתו היום כי אין חוק בנוגע לחיסיון עיתונאי אבל קיימת פסיקת בית משפט בנושא. "חובת הזהירות של עיתונאי ועיתון אינה מסתכמת באי חשיפת שמו של המקור, אלא כוללת צעדים ונקיטת פעולות מקדימות הנוגעות להבנת מיהותו של המקור, בין היתר לצורך ההבנה שהוא מסכים לפרסום המידע שנמסר", אמר.
נקבע כי בלאו ו"הארץ" חבים באחריות כלפי קם, וקיימת עילה לפיצויה נזיקית וחוזית. על עמוס שוקן ובכיר מערכת החדשות הנוסף נקבע שאין להם אחריות אישית בפרשה ולמעשה התביעה נגדם נמחקה. ייתכן מאוד כי בהמשך ייפסקו לטובת קם סכומים נוספים.
עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן שייצגו את קם מסרו בתגובה: "זהו פסק דין תקדימי המסדיר את האחריות של העיתון והעיתונאים כלפי המקורות שלהם. החלטת בית המשפט עשתה צדק עם התובעת והעבירה מסר חד משמעי שלא ייתכן שעיתונאים ייהנו מהתהילה בעוד המקורות שלהם משלמים את המחיר".
עורכי הדין טל ליבליך, זאב ליאונד ואלון נדב שייצגו את הנתבעים מסרו: "אנו לומדים את ההחלטה.כבר עתה ניתן לומר כי קיים חשש כבד שההחלטה תייצר אפקט מצנן כלפי העיתונות החוקרת בכלל, והכתבים הביטחוניים בפרט, מלפרסם ידיעות המבוססות על הדלפות. הטלת אחריות על עיתון וכתב בגין חשיפת מקור, בנסיבות בהן גורמי חקירה מבצעים פעולות חסרות תקדים לפריצת החסיון העיתונאי, וכאשר הכתב מוגדר בעצמו כחשוד בפלילים ונדרש על ידי גורמי החקירה למסור חומרים שהודלפו לו, היא בלתי סבירה. אין לראות בעיתון כמי שמסוגל או צריך לספק פוליסת ביטוח למקור, וזו גם אינה תכליתו של החיסיון העיתונאי, שממילא הנו יחסי בלבד וכוחו מוגבל".
עוד מסרו כי "גורמי החקירה לא הצליחו לאתר את זהות המקור מתוך הפרסומים בעיתון 'הארץ'. רק בשל קיומה של חקירה אגרסיבית וחסרת תקדים בשיתוף השב"כ, אותרה ענת קם כמקור להדלפה. מדובר במקור שפעל באופן מתוכנן ושביצע ביוזמתו, זמן רב לפני שפנה בעצמו לכתב, עבירה פלילית של הוצאת חומרים מסווגים מן הצבא ללא רשות. מקור שבוחר להמשיך ולשמור אצלו מסמכים סודיים שלא כדין, גם לאחר הפרסום העיתונאי ממנו היה שבע רצון, וממהר להודות בחקירתו במעשיו, איננו יכול לגלגל את האחריות לפתחו של העיתון ממנו ביקש לפרסם את המסמכים. במיוחד נכונים הדברים בעניינה של קם, אשר שימשה בעצמה ככתבת בגוף תקשורת מרכזי בעצמה באותה התקופה, ויחסי עיתונאי-מקור לא היו זרים לה כלל ועיקר".