נסיך בקריסה: הכישלון של הנרי במונאקו
השחקן האגדי הגיע על תקן מושיע לאלופה לשעבר אחרי שנקלעה לקרבות תחתית בצרפת, אבל מאז שהוחתם הקבוצה מהנסיכות מקרטעת עוד יותר. האם קריירת האימון שלו תסתיים מוקדם מהצפוי, או לפחות הפרק שלו במונאקו?
כשתיירי הנרי מונה למאמן החדש של מונאקו ב-13 באוקטובר, האופוריה חגגה. לא משנה שהקבוצה הייתה במקום ה-18 בטבלה הצרפתית, ושזו הפעם הראשונה שהנרי משמש כמאמן ראשי. בצרפת שרר קונצנזוס מוחלט ולאף אחד לא היה ספק שהשחקן האגדי יהיה זה שיחלץ את סגנית האלופה ממצבה הקשה, ויותר מכך, שזו תהיה התחנה הראשונה בקריירת האימון המצליחה שלו.
לטבלת הליגה הצרפתיתהנרי הוא לא רק גדול המבקיעים של נבחרת צרפת בכל הזמנים, הוא לא רק אלוף עולם ואלוף אירופה, הוא גם בשר מבשרה של מונאקו. זה המועדון שבו עשה את צעדיו הראשונים תחת הדרכתו של ארסן ונגר, בדרך להפיכתו לאחד הכדורגלנים הגדולים בעולם ב-20 השנים האחרונות.
זו נראתה כמו סגירת המעגל, ולכאורה היה מדובר בשידוך המושלם. אחרי שנתיים כעוזרו של רוברטו מרטינס בנבחרת בלגיה וההעפלה לחצי גמר המונדיאל, הנרי היה בשל להפוך למאמן ראשי. הוא דחה את הצעות מאסטון וילה ומבורדו, וחתם לבסוף בקבוצת נעוריו.
הנרי אמור היה ללכת בדרכיהם של חבריו מאותה נבחרת צרפתית גדולה שזכתה במונדיאל ב-1998 וביורו ב-2000, דידייה דשאן וזינדין זידאן, שהפכו למאמנים סופר-מצליחים. האחד זכה במונדיאל עם צרפת והשני זכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות עם ריאל מדריד.
אבל חודשיים וחצי בלבד אחרי ש"טיטי" הנרי נכנס לתפקיד, מצבה של מונאקו לא רק שלא השתפר, אלא החמיר. בצרפת מתחילים לתהות בקול רם האם הנרי, שהיה שחקן גדול, בכלל בנוי להיות מאמן.
נכון, זה עדיין מוקדם. עשרה שבועות הם מעט מאוד זמן כדי לשפוט, וצריך לומר שלהנרי יש גם לא מעט נסיבות מקלות. ועדיין מדובר, לפחות בינתיים, באכזבה עצומה.
במחזור האחרון בליגה הצרפתית, לפני היציאה לפגרת חג המולד, מונאקו הפסידה 2:0 בביתה לגנגאן, האחרונה בטבלה. ההפסד התקבל בהלם מוחלט. אם במשחקים מול פריז סן ז'רמן או ליון מעטים נתנו סיכוי למונאקו לזכות אפילו בנקודה, הרי שמול הקבוצה שנחשבת לחלשה בליגה, הקבוצה מהנסיכות הייתה אמורה לנצח. "המטרה הייתה לעלות מעל לקו האדום לפני פגרת החורף, ולא הצלחנו לעשות זאת", אמר הנרי הנבוך אחרי ההפסד המשפיל. "לצערי לא אוכל לשמוח בחג המולד".
האמת שזה די מדהים. שהרי רק לפני שנה וחצי זכתה מונאקו באליפות צרפת, כשהיא מקדימה את קבוצת המיליונרים של פ.ס.ז', ובנוסף הגיעה עד חצי גמר ליגת האלופות, כשהיא מדיחה בדרך את מנצ'סטר סיטי. שנה וחצי לאחר מכן מונאקו נמצאת בסכנת ירידה ממשית - היא במקום ה-19 בטבלה עם 13 נקודות בלבד, ואחרי שניצחה רק בשלושה מ-18 משחקי הליגה העונה. רק כדי לקבל פרופורציות, מונאקו הפסידה בתשעה מ-12 משחקיה האחרונים. לפני כן היא הפסידה בתשעה מ-73 משחקיה הקודמים.
בליגה הצרפתית שתי האחרונות יורדות לליגה השנייה, והקבוצה שמסיימת במקום ה-18 הולכת למבחנים. מונאקו רחוקה כרגע ארבע נקודות מאמיין שבמקום ה-17. לא ייאמן.
מסכן פלקאו
שני הניצחונות הבודדים בליגה בעידן תיירי הנרי הגיעו במשחקים לא משכנעים, מול קון ואמיין. בראשון רדאמל פלקאו הבקיע בבעיטה חופשית ובשני "אל טיגרה" כבש בשני פנדלים. ואכן, זה לא רק שהתוצאות גרועות, גם היכולת מביכה. מונאקו לא נמצאת מתחת לקו האדום במקרה. היא פשוט קבוצה חלשה וחסרת ביטחון. ומי שחשב שהנרי יצליח לשפר את הקבוצה אחרי פיטוריו של המאמן הפורטוגלי לאונרדו ז'ארדים, התבדה.
כשמונה, לא מעט פרשנים בצרפת ניסו להשוות בין הנרי לזידאן. גם "זיזו" הונחת בעמדת המאמן הראשי של ריאל באמצע העונה, ובלי יותר מדי ניסיון על הקווים הצליח באופן מדהים. דיברו אז הרבה על הכריזמה של זידאן ועל האופן בו השחקנים של ריאל הושפעו מכך שהיה כוכב-על. הציפייה הייתה ששחקני מונאקו יגיבו באופן דומה לנוכחות של הנרי בחדר ההלבשה. אבל זה לא קרה, להיפך.
פלקאו, הקפטן והכוכב הכי גדול של הקבוצה, נראה מיואש אחרי ההפסד לגנגאן ולא התבייש לומר למיקרופונים: "המצב שלנו איום ונורא. אנחנו משחקים עם הרבה שחקנים צעירים ולא מנוסים, והם לא עומדים בלחץ. אנחנו חייבים להתחזק בינואר ולהביא שחקנים חדשים". נו טוב, אחרי שמונאקו מכרה כמעט את כל השחקנים שהוליכו אותה לאליפות לפני פחות משנתיים, ברור שהיא חייבת להתחזק.
מדובר בלא פחות ממכירת חיסול, כאשר מהקבוצה הגדולה ההיא נותרו שרידים בודדים. הכישרונות הכי גדולים נמכרו בזה אחר זה. הנה רשימה חלקית: ברנרדו סילבה עבר למנצ'סטר סיטי (50 מיליון אירו), תומא למאר לאתלטיקו מדריד (70 מיליון אירו), בנז'מין מנדי למנצ'סטר סיטי (57.5 מיליון אירו), טימואה בקאיוקו לצ'לסי (40 מיליון אירו), פאביניו לליברפול (50 מיליון אירו), וכמובן ילד הפלא קיליאן אמבאפה, שתחילה הושאל ולאחר מכן נמכר לפריז סן ז'רמן ב-180 מיליון אירו.
תוציא את היד מהכיס?
רק על ששת השחקנים הללו הכניסה מונאקו לקופתה כ-450 מיליון אירו. נכון, הקבוצה גם קנתה פה ושם, אבל אף אחד משחקני הרכש שהגיעו בשנתיים האחרונות לא נראה טוב, כולל אלכסנדר גולובין, שהיה מכוכבי נבחרת רוסיה במונדיאל. חצי עונה עברה והוא עדיין לא הצליח להבקיע.
בעוד כמה ימים ייפתח חלון ההעברות ומונאקו תצא למסע רכש, פשוט כי אין ברירה. השמות שמוזכרים כרגע בתקשורת הצרפתית הם ססק פברגאס, מיצ'י בטשואיי, גארי קייהיל ופפה, הבלם הפורטוגלי הוותיק ששוחרר בשבוע שעבר מבשיקטאש.
חוץ ממכירה של כמעט כל שחקני המפתח, מונאקו עברה העונה גם מכת פציעות חסרת תקדים. בשלב מסוים בנובמבר היו לה בסגל לא פחות מ-14 פצועים. מחוסר ברירה שלח הנרי למערכה שחקני נוער, ילדים בני 17 ו-18, ללא כל ניסיון בבוגרים. הם היו צריכים להתמודד מול קבוצות גדולות בליגה ובליגת האלופות. הקשר האן נואה מאסנגו והבלם בנואה בדיאשיל אפילו נכנסו לספר השיאים כשהפכו לשחקנים הראשונים שנולד במאה ה-21 ופתחו במשחק צ'מפיונס.
מונאקו סיימה את המפעל האירופי עם נקודה אחת משישה משחקים. מצד אחד כישלון אבל מצד שני נחמה, שכן לאחר שסיימה את דרכה באירופה היא יכולה להתרכז במשימה האחת והיחידה שנותרה לה - ההישארות בליגה.
הבעיות של מונאקו הן לא רק על כר הדשא, אלא גם בקומת ההנהלה. הבעלים, האוליגרך הרוסי דימיטרי ריבולבלב שרכש את מונאקו ב-2011, נעצר בנובמבר על ידי משטרת צרפת ונחקר בחשד למעורבותו בפרשיית שוחד גדולה. מאז הוא עזב את הנסיכות וחזר לרוסיה ועל פי הפרסומים מעוניין למכור את המועדון. מי שמנהל את מונאקו בפועל הוא ואדים ואסילייב, סגן הנשיא ויד ימינו של ריבולבלב, האיש שהחתים את הנרי ואף הצהיר: "לא הבאנו אותו בתור כבאי, הוא הגיע כדי להישאר כאן זמן רב".
השמועות סביב ואסילייב טוענות כי הוא לא רק מנהל את המועדון, אלא גם מקבל עמלה של 10 אחוזים ממכירת השחקנים, מה שאולי מסביר את מכירת החיסול המטורפת של השנתיים האחרונות - שהשאירה את הקבוצה כמעט מרוסקת.
ומה באשר להנרי? שפת הגוף שלו בשבועות האחרונים היא של אדם במצוקה. אחרי התבוסה 3:0 לליון הוא אמר: "בלי רצון, קשה לנצח. באופן לא מודע השחקנים מסרבים לשחק". מה זה אומר עליו בתור מאמן?
כמה ימים לפני המשחק מול גנגאן החתימה מונאקו את פרנק פאסי, על תקן של עוזר מאמן. פאסי שימש כעוזר מאמן במארסיי וכמאמן זמני בליל. אין לו את הילת הכוכב של תיירי הנרי, אבל הוא איש עבודה, שמכיר מצוין את הליגה הצרפתית, בניגוד להנרי שחי בעשרים השנים האחרונות באנגליה, ספרד וארה"ב. וכנראה שיש סיבה טובה להחתמתו.
הנרי לא ירים ידיים, זה לא באופי שלו. אבל אם הקבוצה תמשיך להיראות כל כך רע גם בתחילת הסיבוב השני, אף אחד לא יתפלא אם הקדנציה שלו כמאמן מונאקו תהיה קצרה ביותר.
לפנייה לכתב/ת 
