שתף קטע נבחר

 

ה"דיקטטוריות" והדמוקרטיות: תקנוני המפלגות בבחירות 2019

בני גנץ קבע בתקנון מפלגתו לכהן כיו"ר חמש שנים. אורלי לוי-אבקסיס תצטרך להיבחר מחדש אחרי כהונה אחת בכנסת. יאיר לפיד הבטיח שלא יוכלו להחליפו עד סוף כהונת הכנסת ה-22. ומה קובע התקנון במפלגות הוותיקות?

תקנון מפלגתו של בני גנץ "חוסן לישראל", שנחשף שלשום (ו') ב-ynet, מעניק ליו"ר סמכויות נרחבות, כנהוג במפלגות חדשות שהוקמו בשנים האחרונות, ומזוהות באופן מובהק עם היו"ר שייסד אותן. המפלגות הללו, שמכונות לפעמים מפלגות "דיקטטוריות", לא מקיימות דמוקרטיה פנימית משמעותית, ומאפשרות ליו"ר לנהל את ענייניהן ביד רמה. זאת בהשוואה למפלגות הוותיקות יותר - העבודה, הליכוד, הבית היהודי ומרצ – שמקיימות באופן קבוע בחירות בין כמה מועמדים להנהגת המפלגה, וכן בוחרות מוסדות פנימיים פעילים.

בני גנץ (צילום: יאיר שגיא)
יכהן חמש שנים כיו"ר מפלגתו. גנץ(צילום: יאיר שגיא)
 

עיון בתקנוני המפלגות חושף כיצד יושבי הראש שלהן מבצרים את שליטתם במפלגות, אותן הקימו כדי שישמשו עבורם במה להתמודדות לכנסת. גורם מרכזי לעניין זה הוא משך כהונת יו"ר המפלגה. כך לדוגמה, תקנון מפלגתו של יאיר לפיד, יש עתיד, קבע עם הקמת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-19, כי היו"ר יכהן עד לסוף כהונת הכנסת ה-21, ללא אפשרות להחליפו במהלך כל התקופה.

 

לאחרונה הסעיף שונה וכהונתו של לפיד הוארכה אף יותר – עד לסוף כהונת הכנסת ה-22. גם תקנון מפלגת כולנו שנוסדה ב-2015 הבטיח מראש כי משה כחלון יכהן בתפקידו לפחות עד לתום כהונתה של הכנסת הבאה, מבלי שהוא יועמד לבחירה מחדש בפני חברי המפלגה או נציגיהם.

 

מבחינה זו, תקנון מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר גנץ מתון יותר. הוא מבטיח את כהונתו רק למשך חמש השנים הראשונות לקיום המפלגה, ולאחר מכן קובע כי יהיה עליו לעמוד לבחירה מחדש באסיפה הכללית של המפלגה, אחת לארבע שנים לפחות. התקנון אף כולל סעיף של הגבלת כהונה, שלא נהוג באף מפלגה אחרת, וקובע כי יו"ר חוסן לישראל לא יכהן בתפקידו יותר משמונה שנים או שלוש כנסות – המאוחר מבין השניים. כמו כן, הוא קובע כי ניתן לכפות בחירות מוקדמות להנהגה ברוב של 75% מחברי האסיפה הכללית.

לפיד באולפן ynet (צילום: אבי מועלם)
כהונתו כיו"ר יש עתיד הוארכה. לפיד(צילום: אבי מועלם)

גם תקנון מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס דמוקרטי יחסית, ומבטיח את כהונתה כיו"ר רק עד לסוף הכנסת הקרובה, ולאחר מכן היא תצטרך להיבחר מחדש. ייתכן כי בכך גנץ ולוי-אבקסיס מנסים להראות שהם קשובים לביקורת שנמתחה נגד התקנונים הדרקוניים של מפלגותיהם של לפיד וכחלון, ואולי לשגר מסר לגבי אורך הכהונה הרצוי של ראש ממשלה.

 

במפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, התקנון מחייב אמנם לקיים בחירות לתפקיד היו"ר לפני כל מערכת בחירות לכנסת, אך גם מקשה על יריבים להתמודד נגד היו"ר המכהן ודורש שיגישו 500 חתימות של חברי מפלגה. כמו כן, הגוף הבוחר את היו"ר הוא ועידת המפלגה, בה יש לליברמן שליטה הדוקה.

 

מקור חשוב לעוצמתם של ראשי המפלגות הללו הוא שליטתם המוחלטת בבחירת רשימת מועמדי מפלגתם לכנסת. בליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ, הרשימות נבחרות באופן מסורתי בבחירות פנימיות על ידי כלל חברי המפלגה, או על ידי גוף נבחר המייצג את החברים. בכך, חברי הכנסת נהנים ממעמד המתבסס על כוח פוליטי עצמאי בתוך המפלגה ומנגנוניה.

תקנון מפלגתה דמוקרטי יחסית. לוי-אבקסיס (צילום: יואב דודקביץ') (צילום: יואב דודקביץ')
תקנון מפלגתה דמוקרטי יחסית. לוי-אבקסיס(צילום: יואב דודקביץ')

לעומת זאת, במפלגות של לפיד וכחלון נקבע מפורשות כי מי שקובע את רשימת המועמדים לכנסת הוא יו"ר המפלגה. בישראל ביתנו בוחרת את הרשימה "ועדה מתמדת", שאת חמשת חבריה ממנה היו"ר ליברמן. במפלגות הללו יו"ר המפלגה יכול להכפיף למרותו את הח"כים ולמנוע מרידות פנימיות נגדו – שכן הוא שולט באופן מוחלט בעתידם הפוליטי במפלגה.

 

תקנון חוסן לישראל, שהוגש ביום חמישי האחרון לרשם המפלגות, מעלה כי גם גנץ יהיה הפוסק היחיד במפלגתו בשאלת הרכב הרשימה. רשימת גשר של לוי-אבקסיס תיבחר על ידי הנהלת המפלגה, גוף אותו היא תמנה בעצמה. עם זאת, לוי-אבקסיס מבטיחה כי תפעל לשינוי שיטת הבחירות לכנסת לשיטה רשימתית-פתוחה, אשר במסגרתה בכל המפלגות תיבחר הרשימה על ידי מצביעיהן ביום הבחירות. זאת בדומה לנהוג בשבדיה, הולנד וסלובקיה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא צ'כיה מילוש זמאן במליאת הכנסת (צילום: אלכס קולומויסקי)
בישראל ביתנו התקנון מחייב לקיים בחירות לתפקיד היו"ר, אבל מקשה על היריבים. ליברמן(צילום: אלכס קולומויסקי)

חוק המפלגות קובע כי בכל מפלגה יפעלו "מוסד מרכזי, גוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטות, ומוסד לביקורת". מדובר בגופים המהווים מעין כנסת וממשלה פנימיים בתוך המפלגה, שאמורים בין היתר לקבוע את תקנותיה, לאשר מינויים ולדון בנושאים אידיאולוגיים. בעוד במפלגות הוותיקות יותר השליטה במוסדות הללו מבוזרת יחסית, במפלגותיהם של גנץ, לפיד, כחלון, ליברמן ולוי-אבקסיס, יש למנהיג שליטה רבה במוסדות.

 

תקנון מפלגתו של גנץ קובע כי הוא יעמוד בראש האסיפה הכללית, שהיא המוסד המרכזי של המפלגה, ויוכל למנות עד רבע מחבריה. הוא גם מוסמך למנות את מנכ"ל המפלגה, הגזבר והיועצים המשפטיים שלה.

 

גם בכולנו וביש עתיד, יו"ר המפלגה משמש במקביל יו"ר הוועידה ויו"ר ההנהלה, ממנה את כל חברי ההנהלה ורשאי למנות חלק משמעותי מצירי הוועידה. בישראל ביתנו מוסמך היו"ר למנות באופן אישי כמחצית מצירי הוועידה, והוא עומד בראש מזכירות המפלגה. גם לוי-אבקסיס מוסמכת למנות את הנהלת מפלגתה.

פורסם לראשונה 29/12/2018 22:02

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי, עידן ארבלי, מוטי קמחי, gettyimages
גנץ, לפיד, לוי-אבקסיס וליברמן
צילום: אלכס קולומויסקי, עידן ארבלי, מוטי קמחי, gettyimages
מומלצים