דויד גרוסמן נפרד מעמוס עוז: "איבדתי חבר"
עולם הספרות מרכין ראש עם מותו של עמוס עוז, מגדולי הסופרים בישראל. "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסת השבת", ספדו לו הזוג ריבלין. "כשאדם מת אז חלק ממך מת. הוא היה אדם אציל", אמר עליו הסופר חיים באר, השחקנית נטלי פורטמן כתבה: "נשבר לי הלב"
עמוס עוז, מענקי הספרות הישראלית בכל הזמנים, הלך היום (ו') לעולמו בגיל 79 בתום מאבק עם מחלת הסרטן. עוז נחשב לסופר הישראלי הנודע והנקרא ביותר בעולם. רבים נפרדו מהאיש והסופר, שהשאיר אחריו יצירות שהפכו לנכסי צאן ברזל. בני משפחה, חברים, סופרים, אנשי תרבות ופוליטיקאים ספדו לעוז שהיה מעמודי התווך המרכזיים של התרבות והחברה בישראל.
בתו, פניה עוז-זלצברג הודיעה על מותו של אביה ונפרדה ממנו: "אבא שלי האהוב הלך לעולמו ממחלת הסרטן זה עתה, לאחר הידרדרות מהירה, בשנתו ובשלווה. אנא כבדו את פרטיותנו, לא אוכל להגיב לפניות. תודה למי שאהב אותו", ואחר כך הוסיפה, "אבי האהוב, עמוס עוז, איש משפחה נפלא, סופר, איש של שלום, נפטר היום בשלווה. הוא היה מוקף באוהביו וידע זאת עד הסוף. הלוואי והמורשת הטובה שלו תמשיך לשפר את העולם".
סופר של אהבה וחושך: היצירות הגדולות של עוז
"כשאדם מת אז חלק ממך מת", ספד לו חיים באר, סופר, קולגה ושותף לדרך, "עמוס ואני איכשהו בקשרים המון שנים אבל הרגע מבחינתי הכי מרגש היה כשיצא לאור' נוצות' ועמוס היה כבר נדמה לי אחרי תאונת הדרכים הקשה וערכו ערב לכבודי, הייתי סופר מתחיל והוא היה אחרי הספר 'מיכאל שלי' והוא נכנס למקום וכבר היו המון אנשים והוא עמד ליד החלון. את המחווה הזאת שהוא עשה לי ואני לא אשכח כל חיי. כששלחתי לו את 'חבלים' הוא כתב לי 'אני קורא אותך בעיניים עצומות'. מעבר לזה שהוא סופר מצויין, הוא היה אדם אציל, זה אחד האנשים הכי אצילים ביכולת שלו ובעמידה שלו מול העולם ומול אנשים אחרים, היה בו איפוק רב. הוא מהסופרים היותר חשובים. דיברנו לפני יומיים שלושה, הוא אמר שהוא בבית חולים וביקש להתאושש. הוא היה איש ששמר על פאסון, הוא מדור אחר".
גם חברו הקרוב הסופר א.ב יהושע, ספד לו: "אני ממש עכשיו יוצא מבית החולים אחרי שנפרדתי ממנו. ראיתי אותו ביום שלישי ודיברתי איתו, הוא היה מחובר לחמצן. לא ידעתי שימות כל כל מהר. ביומיים האחרונים הוא היה מורדם ומונשם ואי אפשר אפשר לדבר איתו. שישים שנה של חברות הייתה בינינו, חברות עמוקה ואמיתית. הוא אמר את דעותיו ומחשבותיו לא כדי להיות נגד משהו, אלא כי הוא חשב שאלה הדברים הנכונים, היה איש אמיתי וסופר נפלא. אדם שהגשים את עצמו. הוא היה חבר טוב. הוא היה אחד הגדולים שהיו כאן".
הסופר דויד גרוסמן נפרד: "עמוס היה אמנם דמות לאומית ובינלאומית, אבל הוא היה גם חבר. אני מרגיש שאיבדתי חבר, אדם יקר ואהוב, כמו שהרגישו רבים שהיו איתו בקשר. הייתה בו סקרנות וחום לגבי כל אדם. הוא היה מהאנשים החכמים ביותר שפגשתי בחיי, אדם אנושי, סקרן ונדיב מאוד. כשאדם כזה נלקח מאיתנו יש הרגשה שמשהו מצטמצם במגע שלנו עם המציאות, כי הדקויות שבהן הוא הבחין תפסו לנו מקום במציאות חיינו ועכשיו הקול המיוחד איננו".
גרוסמן הוסיף כי עמוס עוז היה "מהסופרים הגדולים ביותר שהיו לספרות העברית מאז ומעולם" ואף "אחד מגדולי הספרות העולמית - ותעיד על כך הערכה הרבה והעצומה שלו בעשרות שפות ותרבויות מפני שהוא ידע לנסח את המורכבות הישראלית ושל המציאות הישראלית". לפיו, "לא היה אדם שהסביר ותיאר את ישראל כפי שעשה זאת עמוס עוז". בנוגע להתבטאויותיו הפוליטיות אמר כי הוא "תיאר בדייקנות מצמררת את התהליכים החברתיים והמוסרים שישראל תעבור בגלל הכיבוש".
נטלי פורטמן, שביימה את הסרט "סיפור על אהבה וחושך", המבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של עוז, הצטרפה למספידים ופרסמה פוסט פרידה בחשבון האינסטגרם שלה: "הלב שלי שבור. היום איבדנו נפש, שכל ולב - עמוס עוז, שהביא לחיינו כל כך הרבה יופי, אהבה וחזון לשלום. בבקשה נצרו אותו בלבבות שלכם, וקראו את ספריו הנפלאים. אני שולחת חיבוק אוהב למשפחתו, שהוא אהב באופן עז".
חברתו הסופרת נורית גרץ שכתבה על עוז את הספר "עמוס עוז: מונוגרפיה", סיפרה על רגעיו האחרונים: "היום בבוקר הלכתי לבקר אותו בבית החולים, החזקתי לו את היד ואמרתי לו 'עמוס אתה לא הולך', הוא ניסה לומר בכח דרך מכונת ההנשמה, 'אני לא הולך'. הוא נלחם במחלה ולא וויתר, בשיחות האחרונות שלנו אמרתי לו 'אתה לא מוותר' והוא אמר לי 'כמובן שלא'".
הסופר אריאל הירשפלד כתב עליו: "מדובר על סופר גדול מאוד וגם איש מוסר חשוב מאוד שנתן לישראליות זהות אצילה במשך שני דורות וזאת אבידה גדולה. אני יודע להעיד שהוא היה אדם אציל נפש ממש". והסופר ניר ברעם נפרד גם הוא בפוסט בפייסבוק: "בשנים האחרונות זכיתי להכיר את עמוס עוז יותר, ואבא שלי והוא הפכו לחברים מאד קרובים. כל מה שרואים מרחוק קיים מקרוב ויותר - אדם חכם מאד, ישר ונדיב אבל יאמר את האמת גם הצולפת, קורא נדיר וכותב עוד יותר נדיר, מופת לאיש רוח, אדם וסופר. אחד מענקי הסופרים שלנו".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה נפרדו מעמוס עוז במילים מרגשות: "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת. נפיל ספרותי. תפארת יוצרינו. ענק רוח. נוח בשלום יקירנו עמוס. נעמת לנו מאוד".
פוליטיקאים רבים התייחסו למותו, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "עמוס עוז הוא מגדולי הסופרים שקמו למדינת ישראל. הוא תרם רבות לחידוש הספרות העברית, שבאמצעותה ביטא בכשרון וברגש חלקים חשובים של ההוויה הישראלית. על אף שדעותינו היו חלוקות בנושאים רבים, הערכתי עמוקות את תרומתו ללשון העברית ולספרות העברית המתחדשת. מילותיו וכתיבתו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".
עם היוודע דבר מותו כתב בטוויטר יאיר לפיד: "עמוס עוז כתב פעם: "'מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות, ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת'. הוא נגע בכל אלה, ובנו. יהי זכרו ברוך".
"עמוס עוז ייזכר כענק רוח וכמי שהרטיט דורות רבים של ישראלים ויהודים ומעריצים בכל רחבי תבל. בכתיבתו העשירה והמקורית, בעוצמתו הרוחנית, בישראליותו המגוונת ובחתירתו לצדק ולשלום. כאב רב לכולנו עם לכתו. תנחומיי מקרב לב למשפחתו. ספריו וכתביו יהוו נר תמיד לזכרו הברוך", אמר עליו יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג.
עוז הקדיש חלק נכבד מחייו לעשייה חברתית והיה מזוהה עם השמאל הציוני הישראלי. במפלגת מרצ נפרד ממנו חברו, יו"ר מרצ לשעבר, חיים (ג׳ומס) אורון "אנו נפרדים מסופר גדול ואיש רוח שהיתה לו היכולת לבטא באופן מדויק חזון של דורות שלמים שחיברו אהבה אינסופית לארץ הזאת עם ראייה מפוקחת וביקורתית וחתירה לישראל טובה יותר וצודקת יותר". וכן ח"כ תמר זנדברג: "עמוס עוז הוא אחד הסופרים הגדולים בכל הזמנים, איש רוח אמיץ שלא חשש להביע את דעותיו ובעזרת כישרונו להלחם על עתידה של ישראל. האומץ שלו, במיוחד בימים כאלה, יחסר לנו מאוד".
שרת התרבות והספורט מירי רגב התייחסה להודעה על פטירתו של הסופר המוערך ועטור הפרסים: "הצטערתי להתבשר על פטירתו של עמוס עוז, חתן פרס ישראל, שעוטר בפרסים ובאותות הוקרה רבים על כתיבתו מעוררת ההשראה. פה ושם בארץ ישראל ובעולם כולו יהדהדו יצירותיך בכתבים, שהשארת בלבבות כולנו. נוח בשלום, עוז הרוח שלנו!".
עוז זכה בעשרות פרסים ספרותיים בארץ ומחוצה לה, בהם פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס גתה, הנחשב לפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל לספרות. במהלך 2018 אף זכה בפרס להנצחת טולסטוי, אחד הפרסים הספרותיים היוקרתיים ביותר ברוסיה, על הרומן "הבשורה על פי יהודה". בשנים האחרונות עלה שמו של עוז, מעמודי התווך של הספרות, התרבות והחברה בישראל, כמועמד מוביל לזכייה בפרס נובל.
עוז נחשב מבכירי הסופרים בארץ מהעשור השני להקמתה ועד ימיו האחרונים. הוא נמנה על כותבי דור המדינה, שהחלו לכתוב בשנותיה הראשונות של ישראל ויצרו את הבסיס לכתיבה העברית המודרנית. בספר "ממה עשוי התפוח", צוטט אומר: "לכל איש יש לפחות שני סיפורים בהמשכים, שתי ביוגרפיות. האיש הוא צירוף הדברים שעשית וחלמת לעשות. הביוגרפיה ההיפותטית הפנימית שלי היא כל מה שכתבתי בימי חיי ואין לי מה להוסיף עליה. והיא יותר הביוגרפיה שלי מאשר צירוף התעודות והמסמכים שיש לי במגירה, או חשבון הבנק שלי, או התחנות שעברתי בחיי".
