משרד הבריאות: אלו בתי החולים המצטיינים - והנכשלים

בכנס "מדדי האיכות ברפואה" שהתקיים היום (א') בבית החולים בילינסון חשף משרד הבריאות את רשימת בתי החולים שהצטיינו ונכשלו בשנת 2017. הציון משקלל זמני המתנה לרופא, להחלטה על אשפוז או שחרור, המתנה למעבר למחלקה, זמינות רופאים בכירים ואיוש של אחיות במשמרת על פי תקן של משרד הבריאות.

מערכת הבריאות בקריסה:

11 ימים, 21 חדרי מיון ברחבי הארץ: כך נראית מערכת בריאות בקריסה

"חדר המיון הוא פצצה מתקתקת. יהיו פספוסים בחיי אדם"

אנחנו הקשישים שהפקרתם במסדרון

ביה"ח אסף הרופא. חדר המיון המצטיין(צילום: בני דויטש )

חדרי המיון המצטיינים

מבין בתי החולים הגדולים שיש להם יותר מ-90 אלף פניות בשנה, דורג בית החולים "אסף הרופא" במקום הראשון. "איכילוב" במקום השני, "מאיר" במקום השלישי ו"שיבא" במקום הרביעי. במקום האחרון דורג "הדסה עין כרם".

 מבין בתי החולים הבינוניים דורג "פוריה" במקום הראשון, "הלל יפה" במקום השני, "זיו" במקום השלישי ו"לגליל" בנהריה במקום הרביעי. במקום האחרון דורג "שערי צדק".

מבין בחדרי המיון לילדים בבתי החולים הגדולים דורגו "מאיר" ו"קפלן" במקום הראשון ו"שערי צדק" במקום האחרון. בין בתי החולים הבינוניים דורגו "אסותא אשדוד" במקום הראשון ובית החולים הצרפתי באחרון.

מבין בתי החולים הקטנים "כרמל" דורג במקום הראשון ו"בני ציון" במקום האחרון.

צנתור של עד 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים

צנתור הוא הטיפול המועדף למטופלים עם אוטם חד בלב, שנועד לשחרר את כלי הדם ולהזרים דם מחומצן בעורקים ובשריר הלב. העיתוי שבו מתבצע הטיפול הוא קריטי, וככל שהטיפול מתבצע מוקדם יותר, כך ניתן למזער את הפגיעה בשריר הלב.

צנתור בפרק זמן של 90 דקות מוריד באופן מובהק את הסיכון לתחלואה ולתמותה. משרד הבריאות קבע כיעד ש-90% מהחולים שמגיעים עם חשד לאוטם חד בלב יעברו צנתור תוך 90 דקות.

אלו בתי החולים שלא עמדו ביעד: מעייני הישועה, זיו, לניאדו, השרון, נהריה, רמב"ם העמק, מאיר ושערי צדק.

ביצוע צנתור. להגיע לטיפול תוך 90 דקות(צילום: shutterstock)

ביצוע סי-טי ראש עם חשד לאירוע מוחי

קיימת חשיבות קלינית וטיפולית רבה לאיתור מיידי של נפגעי אירוע חד במוח ולתחילת האבחון והטיפול. אבחון מהיר של מקור הבעיה הוא קריטי לקביעת הטיפול, ויאפשר להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ולכן יש לבצע בדיקת סי-טי או MRI לחולה עם תסמינים בפרק זמן שלא יותר משלוש שעות וחצי.

שבר צוואר ירך

שברים בצוואר הירך שכיחים בקרב קשישים, ומהווים מקור לתחלואה משנית ולתמותה. לפי דו"ח של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, כ-38% מהמאושפזים בני 65 ומעלה המגיעים לבתי חולים כתוצאה מחבלה סובלים משבר בצוואר הירך. 93% מהם עברו ניתוח לתיקון שבר צוואר ירך.

במשרד הבריאות קבעו שיש צורך לבצע ניתוחים כאלו בבתי החולים בתוך 48 שעות בלבד. המדד שנקבע השנה הוא ש-85% מהחולים יעברו את הניתוח הזה בפרק זמן של פחות משתי יממות.

אלו בתי החולים שלא עמדו ביעד: זיו, בני ציון, הדסה הר הצופים, לניאדו, העמק, הלל יפה, ברזילי, סורוקה, וולפסון ורמב"ם.

אנטיביוטיקה לאחר ניתוח קיסרי

בישראל מתבצעים כ-28 אלף ניתוחים כאלו מדי שנה. מחקרים הראו שמתן אנטיביוטיקה מניעתית הניתנת בהתוויה נכונה במהלך ניתוח קיסרי מפחית במידה ניכרת תמותה וזיהומים לאחר הלידה.

משרד הבריאות קבע כיעד ש-90% מהנשים יקבלו אנטיביוטיקה מיד לאחר החתך בניתוח או לאחר ניתוק חבל הטבור, ושהטיפול יופסק עד 24 שעות לאחר הניתוח.

בית החולים היחיד שלא עמד ביעד הזה הוא מעייני הישועה.

ניתוח קיסרי. אנטיביוטיקה מפחיתה זיהומים ותמותה אחרי הניתוח(צילום: shutterstock)

הנקה

ישנם יתרונות בריאותיים בהנקה בלעדית, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. כמו כן, ישנו קשר בין הנקה להפחתת שיעורי ההשמנה בילדים. חלב אם אף מסייע בהתפתחות המערכת החיסונית של התינוק ומספק הגנה נגד זיהומים.

במשרד הבריאות בדקו את שיעור האימהות שהניקו הנקה בלעדית במשך 4 חודשים מהלידה מתוך כלל הנשים שדיווחו על הנקה בביקור ראשון.

אלו הממצאים של טיפות החלב: בקופת חולים לאומית 79%, במאוחדת 61%, בטיפות חלב של עיריית תל אביב – 79%, בקופת חולים מכבי – 66%, בטיפות חלב של עיריית ירושלים 74% ובטיפות חלק משרד הבריאות 67%.

דיכאון לאחר לידה

דיכאון לאחר לידה - דיכאון קליני משמעותי, מעבר לדכדוך או לתחושת דיכאון קלה - הוא תופעה נפוצה. הגורמים לדיכאון רבים ומגוונים: היסטוריה של דיכאון לאחר לידה, גורמים תורשתיים, הערכה עצמית אימהית ירודה, קשיים בזוגיות, חוסר במערכות תמיכה או בעיה פיזיולוגית.

במשרד הבריאות ביקשו לבדוק את מספר הנשים שמילאו שאלון לאיתור דיכאון לאחר הלידה עד שלושה חודשים לאחר לידה, וקבעו יעד של 80%.

אלו טיפות החלב שלא עמדו ביעד: טיפות חלב מאוחדת במחוז צפון (76%), טיפות חלב של עיריית ירושלים (67%), טיפות חלב של משרד הבריאות בירושלים (75%) וטיפות חלב במחוז דרום (74%).

זמני המתנה בחדר מיון

מדד נוסף שמשרד הבריאות בדק הוא משך הזמן מהקבלה בחדר המיון עד למגע רפואי ראשוני על ידי איש צוות רפואה.

על פי הדו"ח, בימים א'-ה', זמן ההמתנה עד לבדיקה ראשונית הוא קצר יותר במשמרת לילה, וזהה במשמרות הבוקר והערב. לעומת זאת, בסופי שבוע זמני ההמתנה ארוכים יותר במשמרות לילה.

הדבר עשוי לנבוע משילוב של מספר גורמים: מיעוט צוות זמין לביצוע הבדיקה הראשונית במשמרות בסופי השבוע, יחד עם עלייה בפניות לחדרי המיון במשמרות אלו, בין היתר עקב צאת השבת וזמינות נמוכה יותר של מרפאות בקהילה.

אלו זמני ההמתנה: כרמל (18 ד'), הדסה עין כרם (17 ד'), השרון, מאיר ואיכילוב (14 ד'), קפלן (13 ד'), הסקוטי, סורוקה, יוספטל והדסה הר הצופים (12 ד'), רמב"ם (11 ד'), העמק, בילינסון, ברזילי ומעייני הישועה (10 ד'), שערי צדק (9 ד'), אסף הרופא, וולפסון ופוריה (8 ד'), זיו ובני ציון (5 ד'), לניאדו (4 ד').

הממוצע עומד על 10 דקות.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בירך במהלך הכנס ואמר: "מדדי האיכות מוכיחים שיש שיפור בפרמטרים חשובים, ואכן יש עדיין לשפר ולייעל את המערכת, וזה מה שאנו עושים. לא סביר בעליל שזמני ההמתנה בחדרי מיון יהיו גבוהים, ועצם הצבת מודל תמרוץ מוכיחה שאנו לוקחים ברצינות את אתגרי המערכת ופועלים לשפר".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "אנחנו מחויבים לתוכנית ולהמשך השיפור שלה - מעבר לאיסוף מידע אוטומטי ומעבר ממדידת איכות ליישום איכות בכל תחומי הטיפול. אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר, והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך השיפור".