חשיפה: מספרי הקריסה של הפועל ת"א
40 מיליון שקל שנמשכו מהבטוחות במהלך עונה, בעלים שקיבלו יד חופשית להתנהל תחת גירעון עתק ולהגדיל את החובות. דו"ח המפרק שיוגש מחר מספר את סיפור נפילתה של הפועל ת"א, ומטיל אחריות גם על המנגנון שאמור לפקח
מבעלים ששפכו כספים ללא הכרה ועד מנגנוני בקרה שקרסו. 300 עמודים מרכיבים את הדו"ח שיגיש מחר עו"ד שאול קוטלר, המפרק של הפועל ת"א, לבית המשפט המחוזי בת"א. 300 עמודים שמתארים את סיפור נפילתו המהדהדת של אחד המועדונים הגדולים בישראל.
אמיר כבירי פותח את הלב: "שגיתי, פעלתי מהרגש"
במשך שנתיים ניהל קוטלר חקירה שכללה 53 בעלי תפקידים בהפועל ת"א ובכדורגל הישראלי. בסיומה חיבר את הדו"ח, ובו מטיל המפרק את האחריות על מספר גורמים שנגדם הוא מתכוון להגיש תביעה אזרחית בסך כולל של 69 מיליון שקל. ביניהם אפשר, כמובן, למצוא את הבעלים בשנים האחרונות – חיים רמון ואמיר כבירי. לטענתו של המפרק לא רק הם נושאים באחריות הכבדה, אלא גם הרשות לבקרת תקציבים בראשות רו"ח עופר אורליצקי.
"תבדקו אם הפועל שילמו את החובות לקייזרסלאוטרן, אופ"א וסוכנים. בפירוק יהיה לכם חלק משמעותי. ידעתם ולא עשיתם כלום", כך כתב חשב הקבוצה לשעבר יניב משולם במייל לבקרה באוקטובר 2015, חודשיים בלבד לפני ההחלטה של כבירי ללכת להקפאת הליכים. טענתו של משולם, כך מתברר על פי הדו"ח, היא רק קצה הקרחון.
מרמון עד כבירי
ממצאי הדו"ח, הבקרה איפשרה להפועל לפתוח עונה אחר עונה בגירעון תקציבי: אצל רמון 19 מיליון שקל בשנה הראשונה, 24 מיליון בשנייה ו-6 מיליון בשלישית; אצל כבירי 38 מיליון שקל בשנה הראשונה ו-20 מיליון בשנייה. במקרה של כבירי, חלק גדול מהגירעון לפחות גובה בערבויות אישיות (הוא טוען כי הגירעון הכולל בתקופתו היה רק 16 מיליון שקל). "הבקרה נרדמה בשמירה", נכתב בדו"ח.
הנתון הבא העולה מממצאי הדו"ח מדהים לא פחות. לטענת קוטלר, במהלך ארבע שנים וחצי שהיו במוקד החקירה – מתקופת רמון עד כבירי – הבקרה שיחררה עוד במהלך העונה לא פחות מ-40 מיליון שקל מהבטוחות שהועמדו כרשת ביטחון לתקציב המועדון. על פניו, הדבר מנוגד למדיניות סבירה שלפיה יש לחכות עד סיום העונה ולבחון את מצבה הפיננסי של הקבוצה.
באחד המקרים, החזירה הבקרה לרמון צ'ק פרטי של 3.5 מיליון שקל, שאותו נתן כבטוחה כתנאי רישום הקבוצה לאירופה. הצ'ק הוחזר לאחר שהפועל עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית. במקרה אחר, בטוחה הוחזרה לעידו חג'ג', שכיהן כבעלים למשך תקופה קצרה, עוד בנובמבר – חודשים רבים לפני סיום אותה עונה.
אגב, בעונתו האחרונה של כבירי, בבקרה כבר סירבו לקבל את הצ'קים שלו. בבקרה ביקשו כי מי שיעמיד את הבטוחות יהיה מני ויצמן, כל זאת בזמן שאין לו תפקיד רשמי, אך קוטלר טוען כי הוא התנהל כמו אחד מבעלי המועדון.
לאורך כל השנים הללו, הבקרה מעולם לא ביקשה לממש בטוחות. החובות המשיכו לתפוח עד ליותר מ-100 מיליון שקל, והפעם הראשונה שניסה שומר הסף לממש ערבות, שני מיליון שקל של כבירי, כבר הייתה אחרי הפירוק.
המפרק מעוניין לאסוף כמה שיותר כספים מהגורמים האחראים לקריסה של הפועל ת"א, כדי שיוכל לשלם לפחות חלק מהחובות העצומים לנושים הרבים. הוא יקבל עמלה של 20 אחוז מהסכום שיצליח לגבות (15 אחוזים נוספים יועברו לקרן ליברה שמימנה את ההליך ואת החקירות). עוד לפני שהוגש דו"ח המפרק, אפשר לומר כי נראה שאורליצקי לא ימשיך בתפקידו. הקדנציה עומדת להסתיים בעוד מספר חודשים, ובהתאחדות מתכוונים לצאת עם מכרז חדש.
טביב יוצא כמעט נקי
ממצאי הדו"ח כוללים פרטים מעניינים רבים בדבר הכרוניקה שהובילה לקריסה. אחד הנושאים העולים ממנו הוא מעורבותו של אלי טביב: מי שטוען כי יש לו חלק מרכזי בנפילה צפוי להתבדות. טביב עזב לפני שש שנים וחצי תמורת 17 מיליון שקל, והשאיר את המועדון עם גירעון נמוך יחסית של שבעה מיליון שקל, אך גם עם מספר נכסים משמעותיים. המפרק מטיל עליו אחריות קטנה.
מאז עזב טביב בקיץ 2012 ועד הגעתו של כבירי שלוש שנים מאוחר יותר, להפועל לא היו בעלים שהכניסו לקופתה כסף אמיתי, ולכן היא סבלה מבעיות תזרימיות קשות. כדי לממן את פעילותה, היא ביצעה פעולות מסוכנות: בניית תקציב תוך הימור על כך שתעלה לשלב הבתים בליגה האירופית, נטילת הלוואות מבנקים, התעלמות מתביעות פוטנציאליות, והרעה החולה מכל – משכון הכנסות עתידיות.
כאמור, כל אחת משלוש העונות תחת ניהולו של רמון הסתיימו עם גירעון, שמסתכם ב־49 מיליון שקל, אך הוא כוסה על ידי הלוואות, תרומות או משכון הכנסות עתידיות. איך בכל זאת הצליחה הפועל להתקיים? על ידי הלוואות, דחיית תשלומים לספקים והסדרים עם רשויות המס. "מישכן את העתיד של הפועל ת"א", כתב המפרק. בנוסף, על פי הדו"ח, בניגוד לקבוצות אחרות שבעליהן היה צריך להציג בתחילת העונה 1.4 מיליון שקל, רמון לא נדרש לכך.
במארס 2015 לקחה על עצמה עמותת האוהדים את הניהול, והבטיחה לרמון כי תתפעל את המועדון עד סיום העונה. בשלב הזה נכנס כבירי לתמונה, ועשה זאת בחוסר אחריות, ללא בדיקת נאותות מלאה. לדבריו, הוצגה בפניו תמונה מטעה. "תצטרך להזרים לפחות 35 מיליון שקל עד לעונה הבאה כדי לסגור את הכל", הבהיר לו החשב משולם, לפני שנכנס למועדון. כבירי כנראה לא הקשיב, ורק לאחר מכן הבין את המצב האמיתי.
לפי הנתונים שבידינו, כשקיבל כבירי את הקבוצה החובות המצטברים עמדו על כ־60 מיליון שקל. באותה בקשה העביר כבירי 42.5 מיליון שקל לקופת הפועל בתקופה הקצרה, לא כולל 16 מיליון שקל ערבויות אישיות (חלקן גם אחרי הפירוק) ו־3.45 מיליון שקל רכישת מניות הבעלות. כלומר, הרפתקה של 62 מיליון שקל. בזמן קצר הגדיל כבירי החובות בצורה דומה לזה של רמון, כ־50 מיליון שקל. מצד שני, לפחות לחלקם הוא נתן ערבויות אישיות, ושילם על רכישות שחקנים גם לאחר הפירוק. "התנהלות פזרנית והכבדה על הקופה עם ערבויות אישיות", הגדיר קוטלר את תפקודו של כבירי.
תגובת כבירי באמצעות בא כוחו עורך דין עדי בראונשטיין: "כבירי השקיע את כל זמנו ומיטב כספו כדי למנוע את קריסתו הכלכלית של המועדון. כשנה וחצי לאחר שעשה כל שביכולתו לייצב את המועדון כלכלית, תוך הזרמת יותר מ־42 מיליון שקל ולאחר שנחשף לסך חובותיו האמיתיים, הוא החליט לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו להקפאת הליכים, במטרה להבריא את המועדון שהיה קורבן לניהול כלכלי כושל, ותוך כוונה להמשיך ולתמוך במועדון בזמן הקפאת ההליכים ועד שיימצא רוכש ראוי".
חיים רמון מסר בתגובה: "הנאמן מדליף בכל פעם מתוך תאוות פרסום בלתי מרוסנת. קיבלתי קבוצה עם 20 מיליון שקל התחייבויות לשחקנים ולספקים, ובתום שנה לקחתי הלוואות והקטנתי אותן ל-13 מיליון שקל. בשנה לאחר מכן, כשעזבתי, החובות עמדו על 25 מיליון שקל בלבד, והעברתי את המועדון לחג'ג'. המפרקים פירקו את הפועל בתוך שלושה חודשים. הם לא גייסו כסף, ובמצב המועדון בזמנם יכולתי להשיג אליפות. אורליצקי בתקופה שלי עשה את עבודתו. למשל, כשנתתי 3.5 מיליון שקל, הוא אמר לי 'אם תעלו לאירופה אחזיר את לך את הצ'ק'. עלינו והוא החזיר לי את הצ'ק".
למרות פניות חוזרות ונשנות, את תגובותו של אורליצקי לא ניתן היה להשיג.
לפנייה לכתב/ת 
