1.8 מיליון עניים בישראל - והם נהיים עניים יותר
מספר הילדים העניים ירד, שיעור הקשישים שמתחת לקו העוני דווקא גדל: דו"ח העוני של הביטוח הלאומי העלה כי אף שנמשכת מגמת הירידה במספר העניים, ישראל עדיין אחרונה בסולם העוני של מדינות ה-OECD
מספר העניים פחת, אך העניים נעשו עניים יותר – זו השורה התחתונה של דו"ח העוני לשנת 2017 שפרסם היום (ב') המוסד לביטוח לאומי. לפי נתוני הדו"ח, ב-2017 חיו בעוני 466,400 משפחות, שבהן 1,780,500 נפשות ומתוכן 814,800 ילדים.
בשנת 2017 ירד במעט שיעור העוני בקרב משפחות בהשוואה ל-2016 מ-18.5% ל-18.4%. עם זאת, מדד חומרת העוני (FGT), המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר, עלה בשנת 2017 עלייה חדה של 10%. גם המדד לעומק העוני עלה ב-4.4%.
זו השנה השמינית שבה דו"חות העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי מראים על מגמה של ירידה בשיעורי העוני. אלה פחתו בתקופה זו ב-0.8% בקרב ילדים, ב-0.5% בקרב נפשות וב-0.3% בקרב משפחות בממוצע לשנה. חדשות טובות אלה מצביעות על הצלחה מתמשכת בצמצום שיעורי העוני בקרב משפחות עובדות.
עם זאת, ישראל מוסיפה לעמוד בראש סולם העוני של המדינות החברות ב-OECD. זאת "בזכות" השיפורים המקבילים בתחום זה במדינות המצויות בקרבתה כמו מקסיקו, ארצות הברית ועוד. בתחום האי-שוויון מצבה של ישראל בהשוואה בינלאומית טוב יותר ואף השתפר במידה ניכרת בשנים האחרונות. ישראל קרובה יותר השנה למדד ג'יני של ההכנסה הפנויה הממוצעת של מדינות ה-OECD.
קווי העוני למשפחות מראים כי יחיד עם הכנסה כספית פנויה לחודש הנמוכה מ-3,423 שקלים מוגדר כעני, וכך גם זוג, שהכנסתו נמוכה מ-5,477 שקלים לחודש. מעט יותר מעשרת אלפים שקלים לחודש נדרשים למשפחה בת חמש נפשות כדי לא לחיות בעוני. במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר פרנסה בגובה שכר המינימום של שני בני הזוג כבר לא מספיקה כדי לחיות מעל לקו העוני הרשמי.
הירידות בשיעור העוני נרשמו בעיקר כתוצאה מהעלייה בשיעורי התעסוקה וכתוצאה מעליית השכר. עם זאת, בעיקר אלו שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה נשארו מאחור. ב-2017 עלה שער העוני של האוכלוסייה שאינה עובדת בגיל העבודה ל-76%, מ-69% ב-2016. הפער בין ממדי העוני של קבוצת אוכלוסייה זו לבין ממדי העוני של האוכלוסייה הכללית גדל, מאחר שהקצבאות המיועדות למצבי חיים כאלה הופכות נמוכות יותר ויותר ביחס לרמת החיים הכללית ושיעורי המיצוי שלהן בדרך כלל נמוכים.
העובדה שהשיפור במצב החברתי התמקד בעיקר בעליית שיעור התעסוקה והשכר מדגישה את החולשה הטמונה בתהליך כזה עבור אנשים שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה או עבור אנשים שלא מצופים להיות משולבים בו - אנשים עם קשיי השתלבות בתעסוקה עקב מוגבלויות שונות, בעלי משפחות גדולות, שהשכר שהם מקבלים לא מסוגל לכסות את הוצאותיהם הבסיסיות, ואזרחים ותיקים מעוטי הכנסה. הם הנפגעים העיקריים כתוצאה מהיעדר עדכון הולם של קצבאות הקיום והקצבאות האוניברסליות לזקן ולילד.
הנתונים מורים כי אלמלא תשלום קצבאות על ידי הביטוח הלאומי היו שיעורי העוני גבוהים יותר. תרומת הקצבאות להפחתת העוני גדלה ב-2017, בעוד שתרומתן לצמצום עומק העוני וחומרתו קטנה. שיעור הילדים שנחלצו מעוני עלה בכ-5% בין 2016 ל-2017.
פחות ילדים עניים, יותר קשישים עניים
לראשונה זה שנים רבות ירד מספרם האבסולוטי של ילדים שחיים בעוני (בכ-24 אלף) וזאת על רקע של גידול באוכלוסיית הילדים (בכ-48 אלף). שיעור הילדים החיים בעוני ירד לראשונה לרמה דומה לזו ששררה ב-2002, טרום מדיניות הקיצוץ במערכת הקצבאות של 2003-2004.
הירידה בשיעורי העוני התרחשה על רקע של עלייה מבורכת ברמת החיים, כפי שהיא מתבטאת בגידול של 4.6% בהכנסה הכספית הפנויה לנפש תקנית (דהיינו מתוקנת בגודל המשפחה). השיפור ניכר לא רק בשיעור האנשים שחיים בעוני אלא גם בצמצום האי-שוויון בהכנסות של כלל האוכלוסייה על פי מדד ג'יני, שירד בעקביות מאז 2009 בכ-1.2% לשנה.
מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב-2017 ב-1.6% והמדד לאי-שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב-1.3%. מאז תחילת המילניום הנוכחי ירד מדד ג'יני הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור מצטבר של כ-11%. קצב הירידה במדד האי-שוויון לפי הכנסה כספית פנויה היה דומה אך החל רק ב-2007.
שיעורי העוני של משפחות עם ראש משק בית קשיש עלה מ-20.8% ב-2016 ל-21.8% ב-2017 ושיעור העוני של קשישים עלה במעט השנה לאחר ירידה רצופה של שלוש שנים, והיא עומדת על 17.2%. עומק העוני וחומרת העוני נותרו יציבים יחסית.
העלאת תוספת ההשלמה לקצבת האזרח הוותיק החל מסוף 2015 ועד 2018 היא זו שבעיקר תרמה לירידה ולאחר מכן ליציבות היחסית ברמת העוני של האוכלוסייה הקשישה, שכן אלמלא העלאת הקצבאות, העלייה הגדולה ברמת החיים של האוכלוסייה הכללית בשנים אלו הייתה מותירה את אוכלוסיית הקשישים מאחור.
לראשונה מאז 2013 ירד שיעור העוני של האוכלוסייה העובדת (עצמאית ושכירה) וכן ירד חלקן של המשפחות העובדות בכלל האוכלוסייה הענייה ב-2017 . ירידה משמעותית נרשמה בקרב משקי בית עם מפרנס אחד. הסבר אפשרי אחד לכך הוא העלייה הניכרת בשכר המינימום בשיעור של 6.1% בין 2016 ל-2017, שככל הנראה השפיע לטובה גם על בעלי שכר מעט גבוה ממנו. עם זאת, המדדים לעומק העוני ולחומרתו בקרב אוכלוסייה זו מצביעים על הרעה במצבן של משפחות עניות עובדות - בפרט בקרב המשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר.
שיעור העוני של עולים (משפחות שעלו לארץ מאז 1990) עלה מ- 17% ב-2016 ל-18.4% ב-2017 ובכך הופסקה מגמת הירידה הרצופה שנרשמה לאורך השנים האחרונות. לעומת זאת, המדדים לעומק העוני ולחומרתו נמוכים יחסית לאלה של קבוצות אחרות.
ירידה בשיעור העוני בקרב ערבים וחרדים, הפער בין המינים הצטמצם
שיעור העוני של משפחות ערביות ירד מ-49.2% ב-2016 ל-47.1% ב-2017 . ירידה זו נזקפת לירידה החדה של כ-9% בשיעור העוני של משפחות ערביות שאינן חלק ממזרח ירושלים או מהאוכלוסייה הבדואית בדרום, שכן בשתי אלה הייתה עלייה בשיעור העוני ב-2017. לצד הירידה בשיעור העוני באוכלוסייה הערבית, עלו באופן ניכר המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני בין שתי השנים, בשיעורים של 10% ו-22% בהתאמה.
בקרב החרדים, שיעור העוני של משפחות ירד - מ-45.1% ל-43.1%. גם שיעור העוני של ילדים ירד בכ-0.3% ב-2017 . חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל-15% - שיעור גדול בהרבה מחלקם באוכלוסיית המשפחות.
בחינת שיעור העוני לפי מגדר מעלה כי הפער בשיעורים העוני בין נשים וגברים הצטמצם. שיעור העוני של נשים ירד ביותר מ-0.5% בין 2016 ל- 2017, בעוד ששיעור העוני של גברים עלה במעט. תוצאה זו נבעה בין היתר משיפור יחסי של השפעת המדיניות על תחולת העוני לפי מגדר, מאחר שב-2017 אמצעי המדיניות חילצו מעוני 30.3% מהגברים ו-34.2% מהנשים (לעומת 31.9% ו- 33.4% ב- 2016 בהתאמה).
הדו"ח מביא הפעם חידוש של ניתוח המצב החברתי - לראשונה נכלל בו סעיף על התפתחות היקף מעמד הביניים וההתפתחות הכלכלית שלו. על פי מדד מקובל בדוחות ה-OECD עלה משקל מעמד הביניים בשנים 2009 עד 2017 מ-47.9% של האוכלוסייה ל-53.4%.
"הגדרנו מטרה ולא הצלחנו לעמוד בה"
שר העבודה והרווחה, חיים כץ התייחס לדו"ח ואמר כי "יש יותר מדי ילדים עניים במדינת ישראל. רמת החיים במדינת ישראל עלתה ואלה שנשארו מתחת לקו העוני, עומק העוני שלהם גדל. מדינת ישראל לא מתקצבת את העניים ואנחנו רואים את זה בדו"ח".
"מספר רב של משפחות עובדות עלו מעבר לקו העוני. התחלנו את רפורמת הנכים ונראה שם המשך שיפור ורפורמה בסיעוד. כשההבשלה תהיה מלאה אנחנו נראה שם שיפור גדול. איפה אנחנו לא רואים שיפור? באזרחים הוותיקים. מספר האזרחים הוותיקים העניים במדינת ישראל גדל. למרות השיפור בדו"ח העוני, אני לא מרוצה. הגדרנו את המטרה ועדיין לא הצלחנו להגיע אליה".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר אמר כי "אכן יש מגמה חיובית בכל הנוגע לעוני במדינת ישראל. יש שיפור אבסולוטי לגבי הילדים העניים. למרות שמספר הילדים גדל, מספר הילדים העניים קטן". שפיגלר אמר בנוסף כי "בנושא הנכים, הצמידו את הקצבאות לשכר הממוצע במשק. זה דבר מאוד משמעותי. אנחנו רוצים לעשות את זה גם ביתר הנושאים".
סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, פרופ' דניאל גוטליב אמר בתגובה לדו"ח כי "חומרת העוני ועומק העוני הורעו. מי שעני הוא יותר עני בשנה הזאת מאשר בשנה שעברה. לא מספיק להסתכל על השכר, זה רלוונטי לשוק התעסוקה. אבל יש לא מעט אנשים שלא עובדים, לא מצליחים להשתלב בצורה יציבה בשוק העבודה. הם רואים שרמת החיים עולה והם לא שותפים לדבר הזה".
"הבטחת הכנסה בגיל העבודה צריכה להשתפר. הבעיה עם ילדים עניים שהם הופכים להיות כמעט בוודאות ילדים בעוני מתמשך. ילד עני - הסיכון שלו להיות עני גם כשיגדל הוא מאוד גבוה. שני שליש מהילדים העניים הם עניים פרמננטיים, הם לא יוצאים מהעוני".
לפנייה לכתב/ת 
