9 שאלות קיטבג של הורים שעדיף לא לשאול
"לא נמאס לך לשחק?", "הלבוש הזה נראה לך יפה?" ו"אתה לא חושב שאכלת מספיק שוקולד להיום?" הן שאלות שלא מקדמות אתכם לשום מקום. לקראת השנה החדשה - קיבצנו את השאלות המיותרות שעדיף להימנע מהן
אתם יודעים שהשאלה הזו לא תקדם אתכם לשום מקום ועדיין שואלים אותה את הילדים שוב ושוב בניסוחים שונים - "למה לא הורדת מהשולחן?", "אתה לא חושב שאכלת מספיק שוקולד?" ועוד עשרות שאלות קיטבג. לקראת השנה החדשה קיבצנו את המובחרות, במטרה שבפעם הבאה תזכרו שעדיף להימנע מהן.
שיר דרור, עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער:
1. למה אתם לא יכולים בלי לריב?
שאלה המופנית לאחים ונובעת מתסכול עמוק של ההורים שהיו רוצים קצת הרמוניה, שקט או כל דבר שתואם את הפנטזיה שלהם לגבי זמן בילוי אחים משותף. בפועל, חשוב להבין שהם לא יכולים בלי לריב, כי זה חלק מהתפקיד ההתפתחותי של האחאות (להיות אחים) וכי זו דרכם לבסס את מיקומם במשפחה, ללמוד לנהל משא ומתן ולהתמודד עם ניצחון והפסד.
מה שכן, חשוב לשים לב שהמריבה לא הופכת למופע אלימות מתמשך, בו יש צד פוגע וצד קורבן - למשל אחות גדולה וחזקה שפוגעת באחיה הפעוט שמציק לה. במקרים כאלו, חשוב מאוד להתערב, אבל לא על תקן שופטים, אלא על תקן מתווכים או מגשרים.
אם תרצו - תווכו את הצרכים והרגשות של האחד לשנייה, ועודדו אותם לחשוב על פתרונות ששניהם יוכלו להכיל, למשל "אני רואה שהוא מאוד מציק לך, ואתה מצד שני התגעגעת אליה ובטח רוצה קצת יחס ממנה, אז מה דעתכם? מה אפשר לעשות שהוא יקבל ממך יחס אבל במשהו טוב שתעשו יחד?"
משפרים את היחסים בבית:
2. למה לא הורדת את הכוס מהשולחן?
זו רק דוגמה לעשרות השאלות שאפשר להפנות כלפי ילדות וילדים, שלא מבצעים את המטלות המבוקשות מהן/ם. השאלה נדמה אינה מצפה לתשובה, אלא מבטאת איזה תסכול הורי עמוק, מכמה אנחנו עושים בשבילם ועד כמה זה חד צדדי.
העניין הוא ששאלה מהסוג הזה, לא באמת מעודדת פעולה מצד הילד או הילדה, מה גם שתכופות היא מלווה בהרמת כתף אגבית כנותרת בחלל האוויר, כשההורה המיואש כבר מבצע את המשימה בעצמו.
אפשר במקום זה לא לשאול, אלא להסב את תשומת הלב ולבקש שוב, להסביר את הצרכים שלי או שלנו כמשפחה, לברר מה יכול לעזור כדי שכן יקרה. למשל "רוני, הכוס שלך נשארה על השולחן. אני רואה שזה קורה המון למרות שאני מבקש ממך שוב ושוב לשים לב לזה. מה יכול לעזור לך לשים לב בכל זאת?"
לאה שטרן, מרצה, מנחת הורים מוסמכת מכון אדלר ובעלת קליניקה:
3. מה בא לך לאכול?
לא פעם אנחנו שואלים את הילד שלנו מה הוא רוצה לאכול לארוחה ואז מתפלאים כשהוא עונה לנו ממתקים, גלידה או פיצה. השאלה שלנו צריכה לאפשר בחירה, אבל עם מסגרת של אפשרויות המקובלות עלינו מבחינה תזונתית ומבחינת היתכנות בעת הכנת הארוחה.
כך למשל נוכל לשאול את הילד אם הוא מעדיף סלט או פלחי ירקות, איזה סוג ביצה הוא ירצה לארוחה וכו', כלומר, נלמד את הילד לבחור, אבל מתוך מספר אופציות אפשריות, בדיוק כמו בחיים.
קראו עוד:
לקלח תינוק בפעם הראשונה - "רעדתי מפחד"
סנטה ואליהו הנביא בכיתה בקליפורניה
ואז הכלבה אכלה את עוגת יום ההולדת
4. מתחשק לך לבוא איתנו לסבתא?
כאשר אנחנו מציגים כך את השאלה, אנו מסתכנים גם בתשובה שלילית. ביקור משפחתי אצל סבא, סבתא או קרובי משפחה, אינו תמיד נתון לשיקולו של הילד, בוודאי בגילאים הצעירים.
עלינו לחנך לערכים של משפחתיות וכיבוד מבוגרים, ולכן חשוב שהילד יהיה נוכח בביקורים המשותפים ויראה כיצד מתקיימים ערכים אלה בפועל. ולכן, לא נשאל את הילד אלא נעדכן כי אנחנו נוסעים לביקור אצל סבתא וכל בני המשפחה מצטרפים לביקור.
5. לא נמאס לך לשחק?
כהורים, אנחנו לא יכולים להבין איך הילד שלנו יכול לרוץ אחרי כדור, לבנות בלגו או לשחק עם חברים במשך שעות ללא הפסקה ואיך הוא לא רוצה לגוון קצת את הבילוי. עם זאת, עם יד הלב, כשאנחנו עושים משהו שאנחנו מאד אוהבים, האם אנחנו לא יכולים לעשות אותו שעות?
כל אחד מאיתנו אוהב ליהנות ולא מרגיש שהזמן עובר. עם זאת, אפשר לבחון אילו מיומנויות וכישורים לומד הילד שלנו באמצעות המשחק ולשקף לו אותן. כך גם אנחנו נראה את התועלת שמרוויח הילד בזמן הבמשחק, מעבר להנאה נטו.
ליאת קרן, פסיכותרפיסטית לילדים ונוער ומטפלת משפחתית מוסמכת:
6. אתה לא חושב שאכלת מספיק שוקולד להיום?
לא ממש. זה לא מסוג הדברים שילדים חושבים עליהם, לא מבחינת קלוריות ולא מבחינת סוכרים. כשזה מגיע למתוקים גם למבוגרים קשה להפסיק. אז מה עושים? נותנים הגדרה כמותית. למשל - שתי סוכריות או שלוש קוביות שוקולד. כך המסגרת ברורה לשני הצדדים.
7. הלבוש הזה נראה לך יפה?
זה נראה לה יפה או שזה ממש לא מטריד אותה. כך או כך זו שאלה מקטינה ומיותרת. יש לכם משהו להגיד? תגידו אך אל תשכחו שבסופו של דבר מדובר בטעם אישי. הכי חשוב שירגישו נוח בבחירה שלהם כי זה מה שהם ישדרו בחוץ, לכן השאירו מקום לבחירה אישית.
משפט כמו: "בעיני אדום וצהוב לא הולך יחד. אהבתי יותר כשלבשת את החולצה הזו עם מכנסי ג'ינס", מעביר את דעתכם ("בעיני") אך בכך גם משאיר פתח לדעה שונה. בעיניהם זה עדיין יכול להיות יפה או טרנדי, ובהתאם לכך יבחרו אם להחליף או לא.
8. זוכר שיש לך גם בית?
מצד אחד מעודדים את הילדים לפתח קשרים ולצאת לחברים ומצד שני שלא יגזימו וישכחו את עצמם שם. המשפט הזה לא בדיוק תורם למטרה זו והסיכוי שיענו עליו "אויש, לגמרי שכחתי, אני כבר בדרך!" הוא מאוד נמוך.
במקום זה עדיף להגדיר מראש זמן חזרה ולשלב שעה עם זמן מוגדר, כמו למשל "בשבע אנחנו נחכה לך לארוחת ערב", או "אתה חוזר הביתה מייד אחרי הסרט", וללמד שבמקרה של שינוי יש להתקשר לעדכן ולבדוק אתכם אם אפשרי.
9. את מתכוננת להיות עוד הרבה זמן במקלחת?
יש משהו בחדר האמבטיה שגורם לאיבוד תחושת זמן. נתחיל מזה שברוב הבתים אין בו שעון (אולי כדאי שיהיה?). מעבר לזה, יש בו פרטיות, שקט וזמן ללא הפרעות, חוץ מדפיקות על הדלת מדי פעם ככל שהזמן מתארך.
המשפט הזה מיותר לגמרי משום שהכוונה שלה לא תשנה אם היא מתנגשת עם צורך של אחר, ולכן זה החלק המשמעותי יותר והחסר.
עדיף שיאמר עוד לפני הכניסה לחדר. למשל "שניכם צריכים עוד להספיק להתקלח לפני שיוצאים. זה אומר שאין הרבה זמן וצריך להזדרז", ואז נותר רק להזכיר לצאת ולפנות לבא בתור. מומלץ גם לחשוב מראש ביחד על פתרונות חלופיים שיקצרו את הזמן בחדר האמבטיה, כמו למשל לצאת עם חלוק ולהתלבש בחדר אחר".
לפנייה לכתב/ת 
