המחיר הכבד של סודות במשפחה

לכולנו יש סודות. לכולנו יש חוויות או מידע שאנחנו שומרים רק לעצמנו. לסוד יש אפילו חלק חשוב בהיווצרות וגיבוש העצמי. זהו חלק פרטי, אישי וחבוי, שתוחם את האינדיבידואליות שלנו ומבחין בין מה שפרטי לבין מה שידוע לכל.

בדומה, גם לכל משפחה יש דברים שנשארים רק "בבית" ואינם יוצאים החוצה, מתוך שמירה על פרטיות המשפחה ושרטוט גבולותיה אל מול המעגלים החברתיים הרחבים. במצב רגיל, סודות שכאלה טבעיים וחיוניים ומאפשרים לכל אדם ולכל משפחה לקבוע את מידת החשיפה העצמית הרצויה.

סוד משפחתי, לעומת זאת, נוצר כשהורים אינם חושפים בפני ילדיהם אירוע או מידע לגבי עצמם או לגבי המשפחה, באחד משני אופנים: הסתרת מידע בצורה אקטיבית ושיטתית או לחילופין השתקה שמתרחשת כאשר ההורים מעבירים את ההרגשה שעל נושא מסוים אסור לדבר.

רוצים לשמור על הילדים(צילום: shutterstock)

למה הורים מסתירים מהילדים?

הורים רבים עושים זאת מתוך שאיפה לשמור ולגונן על ילדיהם ממידע קשה, או מבקשים למנוע מהם לחוות דאגה וצער. אחרים שואפים לאפשר לילד חיים רגילים גם כאשר נסיבות החיים לא פשוטות (למשל מחלה של אחד ההורים).

ישנם הורים שחוששים שחשיפת מידע תגרום להם עצמם תחושת השפלה או תזיק לתדמית הרצויה להם בעיני ילדיהם (למשל הורה שירד מנכסיו). לעיתים קרובות, חשיפת מידע רגיש בפני הילדים עלולה להפגיש את ההורה עם כאב עצום, וההסתרה מונעת מגע עם הכאב הזה.

סודות והסתרה מלווים בדרך כלל בתחושה של בושה, אשמה וחשש מסטיגמה ודחייה חברתית (כמו למשל במקרים של מחלת נפש במשפחה). הבושה עלולה לערער את האופן שבו אדם רואה את עצמו, עם שאלות כמו: מה יחשבו עליי? עדיין יקבלו אותי? האם בעטיו של הסוד אני "שווה" פחות?

קראו עוד:

9 שאלות קיטבג של הורים שעדיף לא לשאול

כך תוכלו ללמוד על ילדיכם ממקום לא צפוי

איך לדבר עם הילדים לפני מסיבת הסילבסטר?

כולם ניזוקים

סודות והסתרה במשפחה עלולים להביא הרס למערכות היחסים ולתחושה של היעדר אותנטיות. הסתרה עלולה לפגוע בכל אחד מחברי המשפחה וגם במשפחה כמערכת. כולם ניזוקים - גם הצד המסתיר וכמובן גם מי שמסתירים ממנו.

ילדים בדרך כלל חשים כשמסתירים מהם משהו. הם שמים לב לשפת הגוף, להבעות פנים ולתוכן שאינו מדובר באופן ישיר. אווירה כזו עלולה ליצור בהלה, חוסר אונים, ריחוק וניכור. הילד חש שיש איזו בעיה, אך מאחר ואינו מקבל מידע מסודר ואמין לגביה, הדברים נשארים בגדר תעלומה עמומה שאין לו יכולת להבין. הילד עלול גם לחוש אשמה ולייחס את הדברים למשהו שעשה או הרגיש ("זה קרה בגללי", "עשיתי משהו רע").

חלק מהילדים עלולים לאמץ את מנגנון ההסתרה כחלק מדפוסי ההתנהלות שלהם בעולם, משום שהם מפנימים כי כך נראים יחסים של אינטימיות וקירבה.

ילדים בדרך כלל חשים כשמסתירים מהם משהו(צילום: shutterstock)

אווירה של סודיות או הסתרה עלולה לגרום גם לחשדנות ותחושה עמומה עקב קיומם של מסרים דו משמעיים. כאשר קיים ניגוד בין מסרים מפורשים בבית ("אצלנו בבית אפשר לדבר על הכל") לבין המסרים הסמויים (שיש נושאים שעליהם לא מדברים), ייתכן ספק מטריד לגבי המציאות ולגבי עצמי - האם דמיינתי? מהי האמת? האם אני יכול לסמוך על עצמי ועל תחושות הבטן שלי?

כשסוד משפחתי נחשף, התגובות עלולות להיות קשות ביותר. הילד מרגיש מרומה ועלול לתהות אלו סודות נוספים הוסתרו מפניו. הפגיעה באמון שהילד רוכש לדמויות בעולמו היא אנושה.

לא רק מי שמסתירים ממנו מידע, ניזוק. גם מי שמסתיר בעצמו מידע, משלם מחיר נפשי כבד ומתנהל מתוך חשש שהסוד ייחשף. מחקרים חדשים מצאו אפילו, ששמירה על סודות פוגעת בבריאות הפיזית.

לא כל סוד אפשר וכדאי לספר

תקשורת עמומה ורווית סודות גוזלת אנרגיה ומסבכת בעוד ועוד שקרים, ואילו שיתוף מביא בדרך כלל לתחושת שחרור מהצורך להסתיר ועשוי לגרום להקלה נפשית ומשפחתית. חשיפת מידע יכולה אפילו לחזק את החוסן המשפחתי, כיון שההתמודדות הופכת למשותפת ובני המשפחה יכולים כעת להכיר בפיל הלבן שנמצא בחדר ושלא דובר עד כה. ומצד שני, לא כל סוד אפשר וכדאי לספר.

חשיפת מידע יכולה לחזק את החוסן המשפחתי(צילום: shutterstock)

אז איך יודעים?

חשוב להפעיל שיקול דעת: אם הסוד המלווה אתכם קשור או נוכח באופן כלשהו - רגשית או קונקרטית, לחייכם העכשוויים או העתידיים (לא סתם פרט מהעבר הרחוק שאין לו משמעות בהווה), אם האנרגיה המושקעת בהסתרה היא רבה, אם הסוד מעורר סימני שאלה ועניין לא פתור בקרב הילדים, אם נראה כי יש השפעה על חברי המשפחה בעטיו של הסוד, וכמובן אם ההסתרה מצריכה להוסיף שקר על שקר, קרוב לוודאי שחשיפת האמת תביא להקלה.

סוד הוא סיפור שלא סופר וככזה, לפעמים הדבר הנכון הוא לספר את הסיפור כולו, אך לפעמים נכון יותר לספר רק חלק ממנו - להחליט על מספר פרטים חשובים שמבהירים את הדברים, מבלי להיכנס לעומק האירוע או החוויה. חשוב לחשוב על הילד - על יכולת ההכלה שלו, הבגרות והחוזק הנפשיים שלו, יכולת ההבנה האינטלקטואלית והפניות הרגשית שלו.

חשוב שההחלטה לספר מידע רגיש לילדים תיעשה בצורה אחראית ושקולה ולא מתוך דחף אימפולסיבי, עם תכנון מראש מה וכמה תרצו לספר וכיצד ברצונכם לעשות זאת. מומלץ להתאים את המידע לגיל הילד ולאפשר לו לשאול שאלות על פי רמת ההבנה שלו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

חשוב לא פחות, שחשיפת המידע לא תהיה חד פעמית, אלא כזו שתאפשר הידברות שוטפת והמשכית. כדאי לחשוף בפני ילדים מידע שיסייע להם לקבל את המציאות כפי שהיא, ולמנוע מצבים של עמימות וחוסר ודאות. עם ילדים צעירים, רצוי שההסבר יהיה קונקרטי ויתמקד במשמעות הדברים עבור הילד.

לחשוף סוד משפחתי זה לא שחור או לבן. זהו רצף שמבוסס על התוכן שאתם רוצים לספר, מה מידת החשיפה הרצויה לכם, מי הילד שלכם - אופיו, גילו, רמת הבגרות הרגשית שלו וכן כמה תרצו לחשוף - בהתאם לנסיבות האירוע ומורכבותו.

חשיפת מידע עלולה ליצור קושי או כאב בטווח הקצר, אך עשויה לתרום בהמשך לביסוס יחסי אמון. כולנו שואפים להרגיש שאנחנו שייכים, שמבינים אותנו ושהמציאות שלנו קוהרנטית ויציבה.

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במשחק, מקבלת ילדים, מבוגרים ונוער בתל אביב