אושר איסור צריכת זנות בישראל: "כמו המלחמה לשחרור העבדים"
החל מעוד שנה וחצי, צרכן זנות ייקנס בפעם הראשונה ב-2,000 שקלים. במטה למאבק בסחר בנשים מברכים: "שוטרים עדיין לא בזירות, לא נתנו קנס אחד וכבר פחות לקוחות מגיעים". טרנסיות בזנות חוששות לפרנסתן, גורמים משפטיים טוענים: "זאת הדרך היחידה למבוגרים ונכים להשיג אינטימיות"
ישראל הפכה אתמול (ב') למדינה העשירית בעולם שאוסרת בחוק על צריכת זנות. החל מעוד שנה וחצי, כל מי שייתפס צורך זנות, מנסה לצרוך זנות, או נמצא במקום המשמש באופן מלא או חלקי לזנות במטרה לצרוך זנות - ייקנס ב-2,000 שקלים בפעם הראשונה וב-4,000 שקלים בעבירה חוזרת. החוק שאושר באופן סופי במליאת הכנסת נקבע כהוראת שעה לחמש שנים, ויאפשר במקרים מיוחדים הגשת כתב אישום שבצדו קנס שיכול להגיע לסכום של 75,300 שקלים ואף לכלול רישום פלילי.
על אף שאושר פה אחד, הדרך לגיבוש החוק לא הייתה קלה. כבר לפני כשנה וחצי אושרו בקריאה טרומית הצעות חוק פרטיות של חברות הכנסת שולי מועלם (הימין החדש) ועליזה לביא (יש עתיד) וחברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון (מרצ). אך רק לאחר שהוקמה ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, שהגישה את המלצותיה בתחילת 2018, הממשלה החלה לקדם הצעת חוק בעניין שהוגשה על ידי שרת המשפטים איילת שקד (הימין החדש).
עם זאת, כבר מאז שההצעות עברו בקריאה טרומית הורגשה השפעתן בשטח, כשבשנה וחצי האחרונות חלה עלייה של 210% בביקוש לשיקום על ידי נשים שעסקו בזנות.
"מאז יולי 2017 יש הרבה פחות צריכת זנות בישראל", אומרת עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "קרה פה משהו מדהים, כי עבר מסר חינוכי ישירות מהכנסת. כשעלתה שרת המשפטים במדינת ישראל ואמרה מעל בימת הכנסת שהחוק הזה הוא מסר לשכנים ולילדים שלנו שצריכת זנות היא לא מוסרית, היא הצליחה לדבר לאנשים שפתאום הבינו שהם לא רוצים להיות חלק מהקבוצה הזו.
"בנוסף, חלק מצרכני הזנות חשבו שזה כבר עכשיו לא חוקי לצרוך זנות. השוטרים עדיין לא בזירות, קנס אחד לא ניתן וכבר פחות אנשים מגיעים. הדבר המרכזי שאנחנו שומעים מנשים בשטח בשנה וחצי האחרונות הוא שיש הרבה פחות לקוחות".
החוק שאושר אתמול מאמץ את "המודל הנורדי" להפללת לקוחות זנות, אשר יושם לראשונה בשבדיה ב-1999. בשנים האחרונות, מדינות נוספות חוקקו חוקים דומים האוסרים צריכת זנות, בהן אירלנד, צרפת, צפון אירלנד, קנדה, נורבגיה, מדינות בארצות הברית ועוד. התומכים בחוק טענו כי במדינות שבהן אומץ הוביל החוק לצמצום הביקוש לזנות וכפועל יוצא לצמצום ממדי מעגל הזנות, הסחר בבני אדם ושינוי משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לצריכת זנות. ומהצד השני, ממחקר שנערך ב-150 מדינות עולה כי כאשר צריכת זנות היא חוקית, הסחר בבני אדם מתגבר.
לפי נתונים מהסקר הלאומי על אודות תופעת הזנות בישראל, אומדנים מעודכנים של משרד הרווחה ומחקרים ודיווחים של ארגוני הסיוע - יותר מ-14 אלף איש עוסקים כיום בזנות בישראל, מהם כ-3,000 מתחת לגיל 18. בכל יום צורכים 26,500 פעמים זנות בישראל. גיל הכניסה המוכר לזנות הוא 13-14. מאז 2010 מתו 88 נשים שעסקו בזנות ומוכרות לרווחה, כשגיל פטירתן הממוצע הוא 46. 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים מתחת לגיל 18 ו-76% מהן העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לו הייתה להן אפשרות.
מצוקת הטרנסיות
לקראת אישור החוק, התקיים בשבוע שעבר דיון בנושא בוועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). נשים שעוסקות בעצמן בזנות השתתפו אף הן בדיון ומחו על החוק. סאמר, בדואית טרנסג'נדרית, אמרה: "אני עושה את העבודה שלי ברצון. הלקוח נותן לי להרגיש טוב. אין שום דבר אחר שעזר לי כמו העבודה הזו. בגלל המבטא שלי לא נותנים לי לשכור דירה ובעבודה בפיצוצייה ירקו עליי וקיללו אותי".
אישה טרנסית נוספת בשם לינור חיזקה את דבריה. "כנשים טרנסיות אנחנו הבטן הרכה של המדינה. אנחנו אוכלוסייה מושתקת. הייתי מדריך בבני עקיבא ולא פשעתי, אני רק מנסה לשרוד את החיים שאתם מטיחים בנו. אנחנו עובדות בזנות מתוך בחירה. ניסיתי לפתוח חנות ושקעתי בחובות של 300 אלף שקלים כי אנשים לא נכנסים אליה וכשכבר כן מעירים שהתחפשתי, אז בלית ברירה אני סוגרת את החנות. אנחנו זונות מבחירה כי אנחנו רוצות להיות כאחד האדם. אתם מטילים עלינו גזר דין מוות".
לולה, אף היא טרנסית, הוסיפה: "הצלתי את אימא שלי רק מהכסף שלי. במדינה דמוקרטית אם מישהי מחליטה לעסוק בזה מבחירתה אי אפשר לכפות עליה. אם לקחו בחורה בכוח לעבוד בזנות - יש לשם כך משטרה. לקוחות לא מקללים אותי ולא מרביצים לי. הם מתנהגים אליי כבן אדם לכל דבר. אתם כופים עליי לעשות מה שאתם רוצים?"
"מאוד קל לתאר אותם כחבורת גברים אלימים"
גם המשנה לסנגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו, הביעה התנגדות לחוק. "אנחנו סקפטיים שהחוק יוביל לצמצום צריכת שירותי הזנות בארץ ואנחנו לא בטוחים שהנתונים מצפון אירופה מלמדים על הדבר הזה, מה גם שרוב הזנות שם, בניגוד לישראל, לא מקומית. אי אפשר יהיה למנוע הגירת נשים שעוסקות בזנות והתופעות החברתיות שגורמות לנוער להתדרדר לזנות יישארו".
ד"ר לרנאו הוסיפה כי "קולם של אנשים שעוסקים בזנות לא נשמע בשנות הליכי החקיקה וכך גם קולם של צרכני הזנות. מאוד קל לתאר אותם כחבורת גברים אלימים ומחפצנים, אבל בתוכם יש גם קבוצות אנשים מבוגרים או נכים שזו הדרך היחידה שלהם להשיג יכולת ואינטימיות גופנית. דבר נוסף המדאיג אותנו הוא שחקיקה כזו תדחק את העוסקות בזנות לידיים של גורמי פשע. אסור שהאכיפה תהיה בעיקר כלפי העניים יותר שצורכים זנות פחות אקסקלוסיבית".
בשדולת הנשים, לעומת זאת, בירכו אתמול על החוק ואמרו כי "מדובר ביום היסטורי שבו מדינת ישראל אמרה בקול ברור שלצרוך זנות זה פשע - פגיעה ממשית וקשה בגופן, בבריאותן, בכבודן ובצלמן של נשים ושל בני אדם בכלל. החוק הזה מבהיר אף באופן חד משמעי מיהם הפושעים האמיתיים - 'צרכני הזנות', אותם גברים שמנצלים באלימות את המוחלשות והמוחלשים ביותר".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), הייתה מיוזמי החוק בגלגוליו הקודמים. יחימוביץ' אמרה כי "המלחמה בזנאות דומה למלחמה נגד העבדות ושחרור העבדים, לא פחות מזה. תחילת הדרך, שבה עוד היו דיונים על מיסוד הזנות והפיכתה לעיסוק, עוד תירשם בהיסטוריה. כברת הדרך האדירה שעשינו מאז ראויה להשתאות. בתחילת הדרך זה נחשב רדיקלי ומהפכני לקרוא להוציא מהחוק את הזנאים, אך בסופו של דבר הגענו לחוק הזה שהוא בהחלט צעד משמעותי והיסטורי".
לפנייה לכתב/ת 
