שלושה חודשים של שקרים אינטרנטיים
תקופת הבחירות היא שעתן המכוערת של הרשתות החברתיות: כך ייראו המלחמה של פייסבוק, חוסר האונים של וואטסאפ והבוטים בטוויטר
"בכנות, ספק אם הייתי כאן אלמלא הרשתות החברתיות", אמר לפני כשנה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וקשה להתווכח איתו על החשיבות המכרעת של הסושיאל מדיה בקמפיינים פוליטיים. לפני העידן הדיגיטלי הייתה החשיפה לתעמולת בחירות מוגבלת למספר מצומצם של ערוצי תקשורת, לתכנים שנכתבו על ידי המפלגות ועמדו לביקורת של גורמים ממשלתיים. אבל השימוש ברשתות חברתיות מאפשר כיום חשיפה לתכנים פוליטיים 24/7. התכנים עצמם כבר לא נכתבים ומופצים בלעדית על ידי גורמים פוליטיים, אלא על ידי כל משתמש, בין אם הוא אנושי, רובוטי או האקר בשירות מדינה זרה. אישור או חסימת תכנים מופקד בידיהן של חברות מסחריות, שבמידה רבה תלויות בתוכן כדי לייצר רווח כלכלי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
השימוש ברשתות החברתיות בבחירות 2019 בישראל יהיה שונה במידה מסוימת מהקמפיין ב-2015 בשל ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה, הניסיון שנצבר ודינמיקת המאבק בין ממשלות לבין חברות הטכנולוגיה. כך צפויות לתפקד הרשתות החברתיות בשלושת החודשים הקרובים:
פייסבוק: המרוץ אחר הקהילה
הרשת החברתית הגדולה בעולם היא גם פלטפורמת הקמפיינים הפוליטיים המרכזית מהסיבה הפשוטה ש(כמעט) כולם שם. השנתיים הקשות שעברו עליה בעקבות פרשת "קיימברידג' אנליטיקה", ההתערבות הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב והירידה החדה במניית החברה גרמו לפייסבוק לשנות מעט את גישתה "הליברלית" כלפי אישור תכנים ולגלות רגישות יתר מול התערבות פוליטית.
היום קשה יותר לפרסם מודעות פוליטיות ממומנות כיוון שאלו עוברות סינון וניטור קשוח על ידי אלגוריתמים. בתמונה להלן, הלקוחה ממחקר שערך מגזין "האטלנטיק", ניתן לראות מודעות תמימות לשעועית ולקונצרט אשר זוהו בטעות כמודעות פוליטיות על ידי האלגוריתם של פייסבוק:
בנוסף, פייסבוק החלה לאכוף באופן נוקשה יותר חסימת תכנים ומשתמשים שמפרים את "כללי ההתנהגות בקהילה" – לראיה חסימתו המדוברת של בנו של ראש הממשלה יאיר נתניהו.
כדי להתמודד עם האכיפה המוגברת, תוכן פוליטי לא ממומן יציף את הפיד באמצעות עמודי פייסבוק מזויפים ואמיתיים, והן על ידי ידיעות חדשותיות. יותר משמעותי יהיה תוכן פוליטי שיצליח להסתנן לקבוצות, או "קהילות" הפייסבוק, שמהוות את המוצר הנחשק והמושקע ביותר בחברה, בעיקר משום שהוא מציע את הערך הגדול ביותר למשתמשים – ממציאת תעסוקה ומידע ייחודי ועד לפורקן רגשי ותחושות שייכות ומשמעות.
רוב קהילות הפייסבוק אינן פוליטיות, וסביר להניח שמנהליהן ירצו להשאירן כך ולהורות על חסימת תעמולה פוליטית. עם זאת, קבוצות פוליטיות המוגדרות סגורות וסודיות, שאינן חשופות לניטור האלגוריתמי, מהוות פלטפורמה נוחה להתארגנות פוליטית ובנוסף עלולות להוות כר פורה להקצנה, כפי שניתן לראות בתמונה הלקוחה מקבוצת פייסבוק של הימין הקיצוני בארה"ב:
וואטסאפ: אין ניטור, גן עדן לזייפנים
גם בתקופת שגרה ללא בחירות באופק, משמשות קבוצות וואטסאפ גדולות לשיתוף ממים (memes), סרטונים ותכנים עם מסר פוליטי. מאז שהשיחות באפליקציה הוצפנו ב-2016, לחברה אין יכולת לנטר תכנים ולסנן מידע שקרי או אלים, כך שהסכנה להתפשטות תכנים אלו ממשית יותר מבעבר,
התמונה המזויפת הבאה נלקחה מקמפיין הבחירות האחרונות בברזיל ושותפה ב-56 קבוצות שונות. מפיצי התמונה טענו כי מדובר בצ'ק על סך 68 מיליון ריאל שנכתב למועמד השמאל על ידי אחת הכנופיות הגדולות במדינה:
רובין הוד נגד טוויטר
טוויטר היא פלטפורמה הפונה לקהל יעד ממוקד - פוליטיקאים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל. עד להתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב הייתה הרשת גן עדן לרשתות בוטים שמטרתם העיקרית להעצים מסרים ולהפיץ תעמולה שקרית. בדומה לפייסבוק, גם טוויטר החלה להשקיע יותר בחסימת בוטים ותכנים מזויפים יחד עם האקרים עצמאיים הפועלים לגילוי תרמיות רשת ("כובעים לבנים"). אחד מאלו הוא נעם רותם שבמאמר הזה חשף רשת בוטים פוליטיים.
ב-2019 הציבור מודע יותר לאפשרות של "פייק ניוז" - תרמיות פוליטיות ברשת – אבל אלה כנראה לא ישפיעו על ה"בייס", אותו קהל שהצביע לאותה מפלגה שלה הצביע במשך שנים. את המודעות והסלידה מזיופים צריכות לנצל מפלגות קטנות ובינוניות שיפנו למצביעים צעירים ו"מתנדנדים" על ידי יצירת קמפיינים חיוביים שידגישו ערכיות, אותנטיות והזדהות עם קשיי היומיום.
אסטרטגיה יעילה תכלול שימוש רב בסרטונים קצרים ואמוציונליים בפייסבוק ובאינסטגרם, ותשלב נוכחות דיגיטלית יחד עם נוכחות פיזית בחוגי בית וכנסים. קמפיינים כמו אלו של עופר ברקוביץ' בבחירות לראשות העיר בירושלים ואלכסנדרה קורטז בבחירות לקונגרס בארה"ב יכולים לסחוף אחריהם את המצביעים שמאסו בספאם הפוליטי, בשחיתות ובקמפיינים נגטיביים המבוססים על השחרת מועמדים.
קמפיין מוצלח שיקנה למפלגות קטנות 7-6 מנדטים יכול להוות לשון מאזניים בין גוש הימין לגוש השמאל ולהיות משמעותי עבור הרכבת הקואליציה הבאה בכנסת ה-21.
- אריק סגל הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה ירושלים ומתמחה בקמפיינים פוליטיים דיגיטליים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
