"מחזיקי זכויות הניהול השתמשו בתעלולים פיננסיים, ניהלו עסק בתרמית"

הדו"ח החריף של מפרק הפועל תל אביב הוגש היום (שלישי) לבית המשפט. בדו"ח המפרט את סיפור הקריסה של המועדון נמסר כי המפרק מבקש לחייב חלק מבעלי הקבוצה לשעבר לשלם בסך הכל 77 מיליון שקל.

בדו"ח מבקש בית המשפט להטיל אחריות על האנשים שניהלו את הפועל תל אביב בתקופת קריסתה כדי שיוכל לתבוע מהם את הסכומים. בדו"ח צוין כי מוני הראל ואלי טביב, ששימשו כבעלים של הקבוצה, אינם קשורים בקשר סיבתי לקריסת הפועל תל אביב ופירוקה, תהליך שהתרחש לאחר שהיא עברה מידיהם. לעומת זאת צוין כי לתקופת הניהול בידי מני ויצמן, במהלכה הוחזקו זכויות הניהול בידי חיים רמון ואמיר כבירי, קשורה קשר סיבתי ברור והדוק לקריסה. 

שאול קוטלר בבית המשפט(צילום: ראובן שוורץ)

דו"ח המפרק

משך ארבע עונות וחצי, בין 2012 ל-2015, נוהלה הפועל תל אביב על ידי רמון ובמשך חצי עונה (2016/17) על ידי כבירי. בדו"ח נכתב: "בתקופה זו צברה הפועל תל אביב גירעונות הולכים וגדלים ופעלה בסביבת חדלות פירעון ההופכת מהר מאוד לחדלות פירעון מובהקת וברורה. מחזיקי זכויות ניהול חסרי יכולת כלכלית דחו את הקץ באמצעות דחיית התחייבויות והקדמת הכנסות, והגיעו עד לשימוש בתעלולים פיננסיים העולים כדי ניהול עסק בתרמית".

שאול קוטלר עם הדו"ח(צילום: ראובן שוורץ)

עוד נכתב: "רמון וכבירי מרבים להציג עצמם בתקשורת וגם בחקירה בפני המפרקים כדמויות טרגיות שבאו 'להציל' ונפגעו ולכן, כביכול, אין לבוא אליהם בטענה. כבירי אף טוען כי טעה כשלא הקשיב לגורמים שונים שהזהירו אותו כי הוא מכניס ראש בריא למיטה חולה וצועד בבטחה לקראת קריסה. ואכן, העובדה כי כבירי ניצב בסוף 'משחק הכיסאות' מול כיסא ריק - קריסת החברה - היא עובדה טרגית גם לו, גם לחברה, גם לנושים וגם לקהל האוהדים. אולם להתנהלותו לפני הפירוק הייתה השפעה אדירה על העמקת חדלות הפירעון והקריסה הבלתי נמנעת".

עוד נכתב על כבירי: "יש לציין כי הוא אכן נכנס ל'מיטה חולה' וספק רב אם המצגים המוצגים לו היו אמת. דו"ח זה יש לקוות אינו סוף דבר, כי אם תחילת דרך חדשה, נקייה מחלומות באספמיה ונקייה מיצירת התחייבויות ללא כיסוי. כבירי השקיע בין אפס שקלים לשניים וחצי מיליון אירו. אין קשר סיבתי בין פעולות והתנהלות כספית בתקופת הראל ו/או הראל וטביב לקריסת החברה. ראוי לציין כי בעת עזיבתו של הראל את החברה היא הייתה במצב כספי מצוין, עם יתרות כספיות משמעותיות לטובתה". 

"נכנס למיטה חולה". אמיר כבירי(צילום: עוז מועלם)

על הבקרה: "למרות גירעונות עתק בכל עונה ועונה, החזיר רו"ח אורליצקי 43,723,078 מיליון שקל בטוחות למחזיקי זכויות הניהול בסוף העונה. אורליצקי והבקרה התקציבית פעלו ברשלנות, החליטו להתעלם ולעצום עיניים מפני נתונים אלו, וגם לעצום עיניים ולאטום אוזניים מפני טרוניות שהעלה אפילו צוות העבודה הפנימי שלי. אורליצקי, באופן מסורתי על פני ארבע וחצי שנים של העמקת חדלות פירעון ויצירת גירעון עתק, אינו מממש בטוחת סוף עונה ולו פעם אחת! פעולת רו"ח אורליצקי הינה תמוהה, רשלנית, בלתי מוסברת ויש לה קשר ישיר והדוק לקריסת החברות והותרת חובות עתק".

"השבת בטוחות סוף עונה בוצעה חרף העובדה שעמדו בפני רו"ח אורליצקי דוחות כספיים מבוקרים, חתומים וברורים שהראו כי נוצר גירעון הולך וגדל בניגוד להוראות התקנון, כך שעל פי ההוראות אין לשחרר בטוחות אלא שיש לממשן, וכי אין להתיר לקבוצה לפתוח שוב ושוב את העונה".

על מני ויצמן נכתב: "בפועל ויצמן הוא זה שהביא את רמון על מנת לקחת את זכויות הניהול מטביב. עסקת הרכישה נעשתה בגרמניה בניצוחו של עורך הדין שלו, יואב שניצר. ויצמן היה זה ששילם חלק מתמורת עסקת טביב-רמון באמצעות חשבון נאמנות של ויצמן, שנוהל ע"י עו"ד יואב שניצר (וייתכן שאף העמיד בטוחה לעסקה). עורך הדין שלו שימש כדירקטור בחברה בתקופת הניהול של רמון. ויצמן היה מעורב בהעברת הניהול בפועל מרמון לעמותת האדומים ועו"ד שלו היה זה שערך את ההסכם בין רמון לעמותה והפך לבורר מוסכם".

"ויצמן היה זה שקיבל את ההחלטות המהותיות לגבי הקבוצה, בעיקר החלטות בעלות השלכות כספיות. בפועל היה זה ויצמן שנהגו על פי החלטותיו. הוא דאג למימון פעילות הקבוצה בהלוואות, הן ממנו והן מאחרים שגויסו על ידו. ויצמן היה זה שהביא את כבירי ונתן לו גיבוי כספי. הם היו אמונים לנסות ולאתר מקורות כספיים ואז החברה פעלה בסביבת חדלות פירעות ברורה, צברה גירעונות והפכה לחדלת פירעון הלכה למעשה".

על פי הדו"ח, מתברר כי לבכור צבאן שולמו שלא כדין 600,000 שקל מכספי הלוואות והוא חויב להחזיר את הסכום. לחברת צ'רלטון חויב המועדון לשלם 461,539 שקל ואילו מאיר אורנשטיין, אשר הועסק כיו"ר מחלקת הנוער בתקופת ניהולו של חיים רמון, חויב להחזיר 243,440 שקל. חברת מפעלות חינוך וחברה, שאורנשטיין משמש כמנכ"ל שלה, חויבה לשלם 630,000 שקל. כמו כן ביקשו המפרקים לחייב את יואל אשבל על סך 117,000 שקל.

יו"ר הרשות לבקרת התקציבים, עופר אורליצקי, מסר בתגובה: "מפרק הפועל תל אביב זיהה בעופר אורליצקי וברשות לבקרה תקציבית 'כיס עמוק' ומקור למילוי קופת הפירוק, ומשכך סימן אותו כמטרה לדו"ח עוד בטרם בדק את העובדות. אורליצקי הוא מרואי החשבון המובילים בישראל וכל פעולותיו נעשו במקצועיות. תפקידו של יו"ר הרשות לבקרה תקציבית הוא לבקר את תקציבי הקבוצות בהתאם לכללים המקצועיים. אין זה מתפקידו ומסמכותו לבדוק מעשים לא חוקיים שבוצעו, ככל שבוצעו בקבוצה".

בא כוחו של אמיר כבירי, עו"ד עדי בראונשטיין: "בקיץ 2015, תוך שהוא פועל מתוך אינסטינקט טהור של אהדה לקבוצה ועם תחושת שליחות ומחויבות, מר אמיר כבירי החליט לעשות מאמצים להציל את המועדון מסכנת פירוק לאור מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתה של עמותת האוהדים למצוא לו רוכש. במהלך התקופה בה עמד בראש המועדון, מר כבירי השקיע את כל זמנו ומיטב כספו בכדי למנוע קריסתו הכלכלית".

הוא עשה זאת תוך הקרבת חייו האישיים, עסקיו, ממונו וממון משפחתו. כשנה וחצי לאחר שעשה כל שביכולתו לייצב את המועדון כלכלית, תוך הזרמת מיליוני שקלים לקופת המועדון, ולאחר שנחשף תוך כדי תנועה למצבת החובות האמיתים של המועדון, החליט כבירי בצעד לא פופוליסטי לפנות לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו להקפאת הליכים, מתוך תקווה שניתן יהיה להציל את המועדון, שהיה קורבן לניהול כלכלי כושל וחסר אחריות במשך למעלה מעשור, ותוך כוונה להמשיך ולתמוך במועדון בזמן הקפאת ההליכים ועד שיימצא רוכש ראוי. מר אמיר כבירי שילם מחיר אישי וכלכלי יקר מאוד, ואף משלם כיום למעלה מ- 15 מיליון שקלים נוספים מתוקף ערבויות אישיות מתקופתו כבעלי המועדון".