דירוג הח"כים החברתיים: שמולי שוב בראש, אורלי לוי בתחתית

ח"כ איציק שמולי בדיון על חוק הפונדקאות(צילום: אלכס קולומויסקי)

במקום הרביעי דורג ח"כ נחמן שי (העבודה), אחריו אילן גילאון (מרצ), מירב מיכאלי (העבודה) ויו"ר מרצ, תמר זנדברג. כל חברי הכנסת בעשירייה הראשונה בקרב האופוזיציה הם מהמפלגות העבודה ומרצ, פרט לדב חנין (הרשימה המשותפת) ולמיקי לוי (יש עתיד) שהגיע למקום העשירי.

בתחתית המדד החברתי בקרב האופוזיציה נמצאים בין היתר ציפי לבני (התנועה), עמיר פרץ (עבודה), יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת) ואורלי לוי-אבקסיס (גשר). "הח"כים הללו הפגינו נוכחות דלה במיוחד בהצבעות על חוקים חברתיים. ציפי לבני, למשל, לא טרחה להשתתף בהצבעה על הצעות החוק לפיקוח על מחירי מזון לתינוקות ותגבור הפיקוח על בטיחות אתרי הבנייה. לוי-אבקסיס נעדרה מההצבעה על הצעות החוק בעניין פיקוח על מעונות היום, תחבורה ציבורית בשבת ו'ברית זוגיות' לבני אותו המין", הסבירו בארגון המשמר החברתי.

אורלי לוי אבקסיס(צילום: מוטי קמחי)

ציפי לבני(צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

בראש המדד החברתי של הקואליציה עומדת ח"כ מירב בן ארי, אחריה טלי פלוסקוב, אכרם חסון ורועי פולקמן – כולם ממפלגת כולנו. אחריהם נמצאים יואב בן צור (ש"ס) וענת ברקו (ליכוד).

בתחתית הרשימה בקרב חברי הקואליציה נמצאים בין היתר מייקל אורן (כולנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), נאווה בוקר (הליכוד) ויעקב אשר (יהדות התורה). "הח"כים הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חוק חברתיות. נאווה בוקר הצביעה נגד הצעות חברתיות בסיסיות כמו פטור מתשלום בתחבורה ציבורית לאזרחים ותיקים והצמדת קצבת הזקנה לשכר המינימום. סמוטריץ' הצביע נגד ההצעות להענקת דמי אבטלה וקצבת זקנה לעצמאים".

בחלוקה לפי מפלגות באופוזיציה מרצ הגיעה למקום הראשון במדד החברתי, ואחריה מפלגת העבודה. "הח"כים של מרצ והעבודה הגיעו בממוצע למקומות גבוהים בהרבה, בפער גדול, מהח"כים של שאר הרשימות באופוזיציה", מסרו בארגון. בקרב הקואליציה, המפלגה החברתית ביותר היא כולנו, והמפלגה הכי פחות חברתית היא הבית היהודי.

ההצבעות של הח"כים מסיעת ישראל ביתנו, שחלק מזמן כהונתה של הכנסת ה-20 הייתה בקואליציה ולאחרונה עברה לאופוזיציה, לאחר התפטרות אביגדור ליברמן מתפקיד שר הביטחון, היו חברתיות יותר מאלה של הח"כים בקואליציה ופחות חברתיות מאלה של הח"כים באופוזיציה.

המדד מבוסס על אלגוריתם שמדרג את הח"כים לפי ההצבעות שלהם במליאה על הצעות חוק כלכליות-חברתיות.

דירוג חברי הכנסת עולה ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים חברתיים ונגד חוקים אנטי-חברתיים, ויורד ככל שהם מצביעים יותר בעד חוקים אנטי-חברתיים ונגד חוקים חברתיים.

רכזת המחקר, דנה גנאל, אמרה כי "אנחנו מפרסמים את המדד החברתי כדי שהציבור ידע מי מהח"כים הצביע על הצעות חוק שנוגעות לרווחה שלו, ולמי מהח"כים אכפת מהציבור והצביע על הצעות להישרדות מעמד הביניים והשכבות החלשות". גנאל הוסיפה כי "חשוב שהח"כים ידעו שהציבור מודע. המציאות מוכיחה שפרסום המדד והמידע על פעילות הח"כים דוחף ומדרבן אותם ליזום הצעות חוק חברתיות ולהיות נוכחים בהצבעות על חוקים חברתיים".