הכול כלכלי: טראמפ אותת שארה"ב מאבדת עניין במזה"ת
הצהרת הנשיא האמריקני, שלפיה "איראן יכולה לעשות בסוריה מה שהיא רוצה", מעידה כי האסטרטגיה הגלובלית בבית הלבן נקבעת בעיקר לפי אינטרסים כלכליים. טראמפ מחויב לספק לנו נשק ומטרייה מדינית באו"ם, אבל בישראל צריכים להיערך גם לתפנית בהתנהלותו בסוגיית הגרעין האיראני
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עשה השבוע חסד עם אזרחי ישראל ועם תושבי האזור בכלל כשהצהיר כי איראן "יכולה לעשות שם (בסוריה) מה שהיא רוצה".
הנסיבות שבהן נאמרו הדברים מעידות כי זו לא הייתה פליטה פה או תוצאה של בורות, כפי שהעריך בכיר מתוסכל בירושלים, אלא בבחינת אור צהוב מהבהב - איתות בוטה לכל מאן דבעי שארצות הברית הולכת ומאבדת עניין במזרח התיכון ואינה רואה בו נדבך חשוב באסטרטגיה העולמית שלה.
מי ששמע את דברי טראמפ המלאים ביום רביעי ובמהלך השבועות האחרונים מבין דבר חשוב נוסף: האסטרטגיה הגלובלית של הנשיא והממשל הנוכחיים בארה"ב מעוצבת ונקבעת בעיקר - כמעט אך ורק - לפי שיקולים ואינטרסים כלכליים. עיקר תשומת הלב האמריקנית ממוקדת כיום במזרח אסיה: בסין שהיא כעת האיום הכלכלי והאסטרטגי העיקרי על ארה"ב, ובצפון קוריאה המאיימת על יפן ודרום קוריאה שהן שותפות הסחר ובעלות הברית החשובות ביותר של האמריקנים בזירת האוקיאנוס השקט שלחופיו שוכנות גם קליפורניה ואלסקה.
במזרח התיכון יש לאמריקנים כעת שני אינטרסים כלכליים מובילים: להבטיח את אספקת האנרגיה מיצרניות הנפט הערביות לכלכלה העולמית הצומחת כדי שיהיה שוק לייצוא האמריקני וכדי שרוסיה לא תוכל לשלוט במחירי הנפט והגאז ולהתחרות בארה"ב. האינטרס הנוסף הוא למכור נשק אמריקני במיליארדים למדינות האזור בעלות בריתה של ארה"ב.
מתנהג כמו בבדיחה אמריקנית
כל השאר פשוט לא חשוב. טראמפ מתנהג כמו בבדיחה האמריקנית העתיקה על הכלב שיצא ללמד את הגור המתבגר שלו את עובדות החיים. בסוף המסע בטבע אומר הכלב לגור "רואה אתה בני, כל מה שאינך יכול לאכול או ל.... תשתין עליו". אפשר כמעט לשמוע את טרטמפ מספר את הבדיחה ומוסיף... ואם רוסיה, המעצמה העולמית, ואיראן, המעצמה האזורית, רוצות להתחרות ביניהן על ההשפעה בסוריה - שיבושם להן, אני לא בעסק, לי אין עניין להשקיע אנשים וכסף במקום שיש בו "רק חול ומוות".
אשר לישראל - הנשיא האמריקני אמר השבוע במפורש שלדעתו אנחנו מסוגלים לדאוג לעצמנו ועושים עבודה טובה בכל החזיתות, כולל בצמצום הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה. טראמפ ציין בהקשר זה שהאיראנים הפחיתו באחרונה את מספר אנשיהם ואת השקעותיהם הצבאיות בסוריה וכנראה גם בתימן.
טראמפ זקף לזכותו עובדה חשובה נוספת: שהסנקציות האמריקניות שנכנסו לאחרונה לתוקף כבר פוגעות אנושות בכלכלת איראן וכי כתוצאה מכך החריף מאוד הוויכוח המתנהל כעת בקרב הנהגת האייתוללות בטהרן (בעיקר בין הנשיא רוחני לאנשי משמרות המהפכה) אם צריך ונכון להמשיך ולבזבז כעת מיליונים על הרפתקאות "כוח קודס" בסוריה, בלבנון ובתימן.
טראמפ כמו טראמפ לא יכול היה להסתפק בעובדות וכדי לחזק את טיעוניו ניפק תערובת של גוזמה ו"פייק ניוז" כשטען שאיראן היום "שונה" בעקבות הסנקציות שהטיל עליה. זה כמובן אינו נכון. איראן היא אותה איראן: היא ממשיכה לייצא נפט אף כי בכמויות מוקטנות ולמרות המצב הכלכלי המחמיר היא עדיין מצליחה לספק את הצרכים הבסיסיים של תושביה.
איראן לא ויתרה על תוכנית הנשק הגרעיני ומאיימת לחדש אותה. היא ממשיכה לפתח ולנסות בהצלחה טילים לטווח ארוך מכל הסוגים וממשיכה לממן את "שליחיה" (חיזבאללה ומיליציות שיעיות) במסגרת מאמציה להשיג הגמוניה אזורית ולייצא את המהפכה השיעית.
אבל זוטות כאלה אינן מפריעות לטראמפ, בוודאי כשמדובר בישראל. כמעט כל הנשיאים האמריקנים בעבר העניקו לישראל גיבוי מדיני וסיוע צבאי כשנאלצנו להתמודד עם איומים אסטרטגיים על הביטחון הלאומי. אף פעם לא נשלחו אמריקנים להילחם עבורנו, חוץ מאשר במלחמת המפרץ הראשונה ב-91' כשהנשיא בוש שלח סוללות טילי "פטריוט" להגן על שמי ישראל מפני הסקאדים של סדאם חוסיין.
מחויב לספק לישראל שני דברים ותו לא
אולם מהדברים שאמר הנשיא האמריקני הנוכחי עולה כי הוא רואה עצמו מחויב לספק לישראל שני דברים ותו לא: אמצעים ונשק להגן על ביטחונה בכוחותיה היא ומטרייה מדינית באו"ם ובזירה הבינלאומית בכלל באופן שימנע הטלת סנקציות על ישראל.
כל השאר, לפי טראמפ, הוא עניינה של ממשלת ישראל - כולל ההתמודדות עם הנוכחות הצבאית הרוסית בסוריה ועם מאמציה של רוסיה לצמצם את חופש הפעולה המבצעי שלנו בשמי הזירה הצפונית.
איש בישראל לא דרש מטראמפ להגן עלינו מפני רוסיה אלא אך ורק להציג לפוטין תנאי: אם אתה רוצה שלא תהיה נוכחות צבאית אמריקנית בסוריה - תדאג שגם לאיראנים (בגלל ישראל) וגם לטורקים (בגלל הכורדים) לא תהיה נוכחות צבאית ובסיסים בסוריה. זה הכול. לרוסים יש יכולת ויש אינטרס לעמוד בדרישה אמריקנית כזו במסגרת מאמציהם לייצב את משטרו של אסד. אבל טראמפ הקפריזי לא ראה שום רווח כלכלי בהישארות בסוריה (למרות שזה לא כרוך מבחינתו בתקציב ענק או באבדות בנפש). לכן הוא נותן לנו ולכורדים להתמודד לבד.
לנוכח התנהלות זו וההתנהלות של טראמפ בסיפור הצפון קוריאני צריך להיערך בירושלים ובקריה - לפחות חשיבתית - גם לתפנית מפתיעה (לא לטובה) בהתנהלות של נשיא ארה"ב לנושא הגרעין האיראני.
לפנייה לכתב/ת 
