הרובר נע בצד הרחוק של הירח: "צעד ענק לאומה הסינית"
בסין פורסמה תמונה של רכב השטח, שינוע בצד הרחוק של הירח במהירות מירבית של 200 מטרים לשעה. בסין מצהירים: "זה זינוק ענק בחקר החלל והיקום"
כיממה לאחר שהחללית הסינית צ'אנג-אה 4 עשתה היסטוריה ונחתה בצד המרוחק של הירח, שאינו פונה לעולם לכדור הארץ, יצא הלילה (יום ו') הרובר (רכב השטח) יוטו-2 למשימתו. סוכנות החלל הסינית פרסמה תמונה, שבה נראה הרובר מתרחק מהחללית.
בתמונה נראה הרובר, לאחר שירד מהרמפה המחוברת לחללית שהביאה אותו לשם. "זהו צעד קטן לרובר, אבל זהו צעד גדול לאומה הסינית", אמר ווי ווירן, בכיר בצוות תכנון החללית הסינית בראיון לרשת טלוויזיה בסין. "זה זינוק ענק בחקר החלל והיקום".
לרובר שישה גלגלים, והוא יכול לפעול גם אם אחד הגלגלים מתקלקל. הרובר יכול לנוע בשיפוע של עד 20 מעלות ולעבור מכשולים שגובהם עד 20 ס"מ. המהירות המירבית שלו היא 200 מטרים לשעה. "הקרקע שעליו נע הרובר היה די רכב ודומה מאוד לשלג", הוסיף אחד המדענים הסינים.
חקר הצד הרחוק של הירח עשוי בסופו של דבר לסייע למדענים ללמוד יותר על התקופה שבה נוצרה מערכת השמש ועל היווצרות הכוכבים הראשונים ביקום. את הצד הרחוק של הירח לא ניתן לראות מכדור הארץ, והוא מכונה "הצד האפל של הירח", כיוון שמדובר במקום שמעט ידוע עליו ולא משום שאור השמש אינו מגיע אליו.
שלוש מדינות - ארצות-הברית, ברית המועצות לשעבר וסין - שיגרו חלליות לצד הקרוב של הירח, אבל החללית הסינית צ'אנג-אה 4 עשתה היסטוריה והיא החללית הראשונה הנוחתת על הצד הרחוק של הירח. בחודשים הקרובים עשויות גם הודו וישראל להנחית חלליות על הצד הקרוב של הירח.
מצלמה פנורמית ומכ"מ חודר קרקע
בכתבתו של איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, שפרסמנו כאן אתמול, נכתב כי משימת צ'אנג-אה 4 שוגרה ב-7 בדצמבר 2018 ממרכז החלל שיצ'אנג בסין. מרכיב נוסף שלה שוגר כחצי שנה קודם לכן - לוויין תמסורת בשם Quèqiáo (בסינית: 鹊桥, "גשר העקעקים"). הלוויין הוצב בנקודת לגראנז' השנייה (L2) - נקודה הנמצאת כ-60 אלף קילומטר מעבר לירח, ובה הכבידה של הירח והארץ מאזנות זו את זו, מה שמאפשר לחלליות לשהות בה בלי צורך כמעט בהוצאת דלק. ליתר דיוק, הלוויין אינו שוהה בנקודה עצמה אלא מקיף אותה, וממסלולו שם הוא משמש תחנת ממסר בין החללית לתחנת הקרקע בסין, כשהחללית נמצאת בצד הרחוק והירח חוסם את הקשר הישיר שלה עם כדור הארץ.
החללית עצמה נכנסה למסלול סביב הירח אחרי מסע של חמישה ימים, ומאז היא מקיפה אותו. היא ביצעה בהדרגה כמה שינויי מסלול, וביום ראשון נכנסה למסלול אליפטי נמוך, שהגיע עד לגובה של 15 קילומטרים מפני הירח. ממנו היא נכנסה הבוקר לנתיב שהוביל אותה לאתר הנחיתה במכתש פון קרמאן (Von Kármán), מכתש רחב ושטוח לא רחוק מהקוטב הדרומי של הירח.
רכב השטח מצויד נוסף על מצלמה פנורמית גם במכ"מ חודר קרקע, בספקטרומטר לניתוח ההרכב הכימי של הקרקע ובמכשיר לזיהוי פגיעות של חלקיקים מסוימים בקרקע, כדי להבין טוב יותר את השפעתה של רוח השמש על פני השטח של הירח. רשמית אמור רכב השטח לפעול כשלושה חודשים, אך מהנדסי סוכנות החלל של סין הביעו ביטחון כי הוא יוכל לפעול תקופה ארוכה הרבה יותר, אפילו שנים אחדות.
בשנה הבאה מתכננת סין להנחית על הירח את החללית הבאה בסדרה, צ'אנג-אה 5, שלא רק תחקור את פני השטח של הירח, אלא גם תשוב לכדור הארץ עם דגימות קרקע משם. זו אמורה להיות המשימה הראשונה המביאה דוגמאות ירח אחרי יותר מארבעים שנה. האחרונה שעשתה זאת הייתה החללית הרוסית לונה-24, ב-1976.
לפנייה לכתב/ת 
