הח"כ שהיה ההיפך מנתניהו
מול פוליטיקת ההדרה, ההסתה והשיסוי נגד "ההם" באשר הם, ניצב ב-12 השנים האחרונות ח"כ דב חנין, שהיה יותר מסתם פרלמנטר מצטיין
נאום הפרישה מהכנסת של דב חנין (צילום: ליהי קרופניק )
את ראשית העיצוב של עמדותיו ואופיו חייב ד"ר דב חנין להוריו הקומוניסטים שולמית ודוד, שכולנו הכרנו כשולה וסשה. אצלם למד לראשונה להכיר מקרוב את 1 במאי, את השותפות במאבק של יהודים וערבים, את ערכם של הומניזם ושל דבקות במטרה, וגם לשיר בקול צלול שירים מהפכניים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כאשר שולה קשת, המנהיגה המזרחית מנווה שאנן, נבחרה לאחרונה למועצת העיר תל אביב-יפו ברשימה "אנחנו העיר" בראשות אסף הראל ובתמיכת חד"ש, נזכרתי בשולה חנין, הגננת המיתולוגית מהגן בשכונת התקווה, וגם בהישג שרשם דב ב-2008 כאשר בראשות הרשימה עיר לכולנו גרף 34% מהקולות בהתמודדות לראשות העירייה. לחברותו בכנסת בסיעת חד"ש, שהחלה ב-2006, הביא עמו חנין מטען מגוון של יידע פוליטי ומשפטי, של ניסיון בהנהגת מאבקים סביבתיים ושל הבנת הדינמיקה של בניית שיתופי פעולה חברתיים חוצי אידיאולוגיות.
בהודעתו שלפיה לא יתמודד לכנסת הבאה הוא סגר 12 שנות מעגל עשייה פרלמנטרי מרשים: הובלת חקיקה של יותר מ-100 חוקים חברתיים וסביבתיים; בלימת חקיקתם של חוקים המצמצמים את המרחב הדמוקרטי; עמידה בראש ועדות ושדולות; התנגדות עקבית לכיבוש ולהתנחלויות, וטיפוח הקשר היומיומי בין העבודה בכנסת לבין מאבקים של עובדים, של הציבור הערבי, של נשים, של תושבי שכונות, של מגני סביבה ושל רבים אחרים.
ח"כ (עדיין) דב חנין(צילום: גיל יוחנן)
בתנאים של ישראל קיים צורך נואש בהתייצבות לוחמנית נגד פוליטיקת ההסתה כלפי "ההם" (הערבים, הפליטים, הלהטב"ים), נגד הגימוד של נשים, קשישים, בעלי נכויות ולמען מה שדב חנין מכנה חיבור מאבקים.
האידיאולוגיה הלאומנית צרת האופקים והמיליטריסטית ששטח בנימין נתניהו בספרו מ-1993 "מקום תחת השמש" תורגמה במערכת הבחירות הקודמת (2015) ל"המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים". פוליטיקת ההסתה הורסת את מרחב החיים והפעולה לא רק של הקורבנות, אלא גם של אלה שאותם שכנעו לשנוא, ללעוג, להפלות, לדכא.
מעבר לעקרון ההומני "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" שטבע הלל הזקן, הדיפתה של פוליטיקת השיסוי והדיכוי היא התנאי לחברה שוויונית, מכבדת, מחברת, החיה בשלום.
בעצם, שותפות כזאת כבר ממומשת במאבקים רבים. תושבי ישראל, יהודים וערבים, נשים וגברים, תמכו במערכה להעלאת שכר המינימום ל-30 שקל בשעה, שעם מוביליה נמנה חנין. יהודים כערבים, גברים כנשים, תומכים בהסכם שהושג לאחרונה בדבר חיוב הקבלנים לעבור לפיגומים בתקן אירופי, שהתקנתם תקטין את מספר תאונות העבודה הקטלניות בקרב פועלי הבניין. יהודים וערבים, נשים כגברים, שותפים גם במערכה המתמשכת להעלאת הקצבאות לנכים.
תמר גוז'נסקי(צילום: אלכס קולומויסקי)
כשם שנחוץ שכר מינימום מכבד לכולם, כך נחוצה אזרחות מכבדת לכולם. לכן כה חשובה המערכה, למשל, נגד "חוק הלאום" הממסד את אפלייתם לרעה של האזרחים הערבים; לכן כה קריטי לאפשר בניית יישובים ערביים חדשים ולהשקיע הרבה יותר בבתי הספר הערביים. כשם שפיגומים אמינים נחוצים לכל פועלי הבניין, כך נחוץ לכולנו פיגום מדיני אמין הבונה שלום אשר מכבד את הזכויות הלאומיות של הישראלים ושל הפלסטינים, וקודם כל את הזכות למדינה עצמאית ולגבולות בטוחים.
מי שהיה אומר לנו שהעלאת שכר המינימום טובה רק "להם" – לעניים, לערבים, לנשים, לעולים, לתושבי הפריפריה, ולא לנו – היינו אומרים לו: תפסיק לסכסך. מתוך אותה נקודת מוצא ממש ייעשה רק טוב לכולנו אם ננפנף כל מי שהיום אומר לנו שאי-אפשר להגיע לשלום כי "אין עם מי לדבר" וכי נגזר עלינו לחיות לנצח על החרב.
למזלנו הטוב – של דב, שלי ושל רבים אחרים - עוד בנעורינו דחינו את ההתבדלות והשנאה לאחר, הצטרפנו לנוער הקומוניסטי ובהמשך פעלנו שנים ארוכות בשורות המפלגה הקומוניסטית ובחד"ש. כל מי מכם שהתנסה בשותפות יהודית-ערבית במקום העבודה, באוניברסיטה, בשכונה, במאבק סביבתי או במערכה העכשווית לביעור האלימות נגד נשים - מבין למה אני מתכוונת ב"מזלנו הטוב".
- תמר גוז'נסקי הייתה חברת כנסת בסיעת חד"ש בשנים 2013-1990. ספרה האחרון "קומוניסטים מזרחים, המערכה נגד אפליה עדתית ולמען הזכות לדיור", ראה אור בשנה שעברה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
תמר גוז'נסקי
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
