נחתם ההסכם להקמת ועדה שתדון בגורל עודפי הביטוח הלאומי
האוצר והביטוח הלאומי הגיעו להבנות בנוגע להסדרת המחלוקת סביב העברת עודפי הגבייה בסך כ-25 מיליארד שקל בשנה. בין היתר נקבע כי ועדה שתוקם לבחינת הנושא תגיש את מסקנותיה בתוך חודשיים. בינתיים תימשך העברת הכספים לאוצר ואף לחודשיים נוספים
בתום משא ומתן מלא תהפוכות, נחתם היום (א') ההסכם להסדרת המחלוקת סביב העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי. על פי ההסכם, שנחתם בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי, תוקם ועדה בראשות מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורוביץ, שתדון בחודשיים הקרובים בסוגיה זו ובמצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי.
הסכסוך בין ביטוח לאומי למשרד האוצר עבר לפסים אישיים
הסכם באופק: הביטוח הלאומי ימשיך להעביר עודפים למשרד האוצר
המוסד לביטוח לאומי עלול לפשוט את הרגל מוקדם מהצפוי
במהלך החודשיים הללו הביטוח הלאומי ימשיך להעביר לאוצר את כספי העודפים, שעומדים על כ-25 מיליארד שקל בשנה, ואם בתום פעילות הוועדה הצדדים לא יגיעו להסכמות – תעמוד לביטוח הלאומי הזכות להודיע על ביטול ההסכם להעברת העודפים, בתוך חודשיים. עוד נקבע, כי אם הביטוח הלאומי ייקלע לגירעון בשנה הנוכחית, הוא יקבל את כספי העודפים בחזרה ממשרד האוצר.
מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, סירב לחתום על ההסכם, אך בעקבות חתימתם של מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, והחשב הכללי, רוני חזקיהו, הוא ייכנס לתוקף.
מו"מ סוער מלווה בהשמצות הדדיות
ההסכם נחתם בתום שבוע סוער של משא ומתן בין משרד האוצר לביטוח הלאומי, שלווה בהשמצות הדדיות. לאחר שנראה היה שהצדדים מגיעים להסכמות, המשא ומתן התפוצץ ביום רביעי בערב ונציגי האוצר סירבו לחתום על ההסכם.
סלע המחלוקת היה סביב שני נושאים: למשך כמה זמן הביטוח הלאומי ימשיך בינתיים להעביר את העודפים לאוצר והנושאים שבהם תעסוק הוועדה – כשבביטוח הלאומי דרשו שיתקיימו דיונים על כל נושא העצמאות של הביטוח הלאומי בניהול כספיו.
בכירי האוצר שלחו אל מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מכתב שבו טענו כי מהות החלטת הביטוח הלאומי וההשלכות הכספיות הכרוכות בכך היא "החלטה לא סבירה באופן קיצוני". עוד כתבו: "האחריות לכל נזק שייגרם מוטלת על כתפיך, על כל המשתמע מכך... הנזק הכספי הוא נזק בלתי יתואר ועל כן בכוונת משרדנו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לבחון את כל הפעולות שהמדינה יכולה לנקוט בהן בהינתן מצב הדברים האמור".
בביטוח הלאומי אמרו כי "מדובר בחציית קו אדום שבו מאיימים על נושא משרה בכירה". שפיגלר אמר כי "כספי המבוטחים לא מיועדים לשמש כמיסים וכיסוי חובות אלא לטובת הציבור הישראלי כשיזדקק לכך. במקום לאיים ולנהוג בחוסר אחריות ציבורית וממלכתיות האוצר בוחר לנהוג אחרת ולא לפעול לטובת העניין ולטובת ציבור המבוטחים".
באוצר הגיבו בחריפות ובאופן אישי ואמרו כי שפיגלר "מנהל מסע סחיטה אל מול משרד האוצר בניסיון להוריד מביטוח לאומי כל ביקורת של שומרי הסף הממשלתיים, במטרה לשפר את שכרו האישי ולאפשר לעשות כרצונו בכספי הציבור. שפיגלר פועל בחוסר סבירות משווע ובצורה לא אחראית שתפגע בכלל תושבי ישראל, המבוטחים של המוסד עליו הוא אחראי".
בביטוח הלאומי לא נשארו חייבים והגיבו כי "במקום להתייחס לגופו של דבר, בעלי עניין במשרד האוצר, כדרכם בקודש, יורדים לפסים אישיים, אינם מאמצים את המשפט 'מדבר שקר תרחק', מסיתים, מקניטים ומשמיצים והכל בכדי להמשיך ולשלוט ביד רמה בניהול כספי ציבור המבוטחים. עזות המצח שלהם גובלת בהוצאת לשון הרע. המנכ"ל מעולם לא ביקש להעלות את שכרו, למרות שהדבר הוצע לו מספר פעמים על ידי בעלי הסמכות באוצר והוא סירב לכך".
חשש מפשיטת רגל של הביטוח הלאומי
הסכם עודפי הגבייה שנחתם בשנת 1980 קובע כי עודפי התקציב של ביטוח לאומי מועברים למשרד האוצר שמשקיע אותו באגרות חוב. המוסד מעביר למשרד האוצר כ-25 מיליארד שקל בשנה, כשסך החוב של הממשלה לביטוח הלאומי עומד על 206 מיליארד שקל.
סעיף 8 בהסכם הנוכחי קובע כי "אם לא יספיקו האמצעים השוטפים של המוסד לכיסוי תשלומיו השוטפים, ינהלו הממשלה והמוסד משא ומתן לצורך העמדת האמצעים השוטפים הדרושים לרשות המוסד בדרך של רכישות אגרות חוב על ידי הממשלה או בדרך אחרת". המשמעות היא שאין כל ביטחון שכספי האזרחים המבוטחים אכן יועברו למי שיזדקק להם בשעת הצורך בדמי אבטלה, נכות וסיבות נוספות.
לפני כחצי שנה פרסם המוסד לביטוח לאומי תחזית מעודכנת שקובעת כי אם המצב הפיננסי לא ישתנה, הוא ייכנס לגירעון שוטף בשנת 2022, כחמש שנים מוקדם מהצפוי.
בתחזית, מסביר המוסד שהתשלומים שהוא מעביר לציבור צפויים להיות גבוהים מתקבוליו והוא ייאלץ להשתמש בקרן הרזרבה למימונם. בשנת 2037 צפויה הקרן להתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי יפשוט את הרגל. בשל כך המליץ השר כץ להפוך את ביטוח לאומי למוסד עצמאי שאינו תלוי בתקציב המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
