שב"כ מותקף והבוס שותק
שירות הביטחון הכללי סיפק לשלושת הנערים החשודים ברצח הפלסטינית עאישה ראבי את כל צורכי הדת - ואיש מהם לא התלונן בעת הארכת המעצר על הרעבה או אלימות. למרות ההכפשות, הממונה הישיר על שב"כ לא יצא להגנתו: ראש הממשלה נתניהו העדיף את שרידותו הפוליטית
בליל שישי, 12 באוקטובר 2018, רצחו אלמונים את הפלסטינית עאישה ראבי, אם לתשעה ילדים מהעיר בידיא. הם חיכו בשולי הכביש ליד היישוב רחלים מצוידים בלבנה ואולי בלוק בניין. כשהבחינו ברכב של משפחת ראבי (שנשא לוחיות זיהוי פלסטיניות), הם השליכו את הבלוק הכבד שניפץ את השמשה הקדמית של המכונית בצדה הימני, מול המושב שליד הנהג. עאישה ראבי, שישבה ליד בעלה שנהג ברכב, מתה מפצעיה ככל הנראה כמה דקות אחר כך.
בעלה של הנרצחת סיפר במשטרה כי הוא ראה את הפורעים מאחר שהם עמדו ממש בשול הכביש והטיחו את הבלוק בשמשה מטווח קצר מאוד. לטענתו, הוא שמע אותם מדברים עברית ולכן זיהה אותם כ"מתנחלים". בגלל החשד שמדובר בפיגוע טרור, שב"כ הוביל את החקירה מתחילתה.
הקבוצה שמכונה "נערי הגבעות" מונה בסך הכול בין 200 ל-300 נערים בני 14-16. הגרעין הקשה שמבצע את פעולות הטרור העממי נגד הפלסטינים מונה כמה עשרות נערים. שאיפתם היא להקים מדינת הלכה יהודית על חורבות מדינת ישראל הציונית והדמוקרטית. במקביל הם רוצים להצית מלחמה רבתי בין ישראל לפלסטינים שתוביל לחיסול הרשות הפלסטינית, השטח כולו יעבור לבעלות יהודית ובסופו של תהליך הפלסטינים יעזבו מרצונם או שמדינת ישראל תגרש אותם מהשטחים.
"נוער הגבעות" מתרכז בשני יישובים. ביצהר, שתושביו ידועים כקנאים לדת ולשלמות הארץ ואשר בינם לבין שכניהם הפלסטינים קיים חיכוך מתמיד ואלים. בהקשר זה יצוין כי לא כל תושבי יצהר תומכים במעשיהם של נערי הגבעות ובפעולות תג מחיר. הריכוז השני נמצא בישיבת פרי הארץ ביישוב רחלים.
סקרים הוכיחו שרוב המתיישבים ביהודה ושומרון מסתייגים מפעולות הטרור העממי היהודי המכונה תג מחיר שמבצעים נערי הגבעות נגד פלסטינים ובוודאי שאינם תומכים בפיגועים רצחניים.
קצה החוט היחיד שבו אחזו החוקרים באותו ליל שישי היה עדות בעלה של עאישה והעובדה שמקום הפיגוע הוא ליד היישוב רחלים. בשטח החלה חקירה סמויה שהתבססה בתחילתה על מצלמות באזור, איכוני טלפונים והאזנות. כתוצאה מאיסוף החומר הייתה לחוקרי השב"כ השערה כללית לגבי זהות המבצעים, אך לא מידע ממוקד.
ואולם, כמה שעות אחרי הפיגוע, בבוקר שבת 13 באוקטובר, קרה משהו שקידם מאוד את החקירה ומיקד אותה: מהיישוב יצהר יצא רכב ובו כמה פעילים מבוגרים יחסית הנחשבים למנהיגים וכן בכירים בקרב "נוער הגבעות". גם שב"כ ידע מראש או ששם לב לרכב שיצא בשבת בבוקר מיצהר ואשר יושביו המזוקנים ובעלי הפאות חיללו שבת בפרהסיה.
כל תושבי יצהר, ללא יוצא מן הכלל, שייכים לזרם האמוני המחמיר בהתיישבות הדתית. כידוע, היהדות מתירה לעבוד או לנסוע בשבת רק במקרה של פיקוח נפש. בשב"כ רשמו לעצמם שצריכה להיות סיבה מיוחדת ויוצאת דופן בחומרתה שתצדיק חילול שבת על ידי יהודי אמוני. ואכן, הייתה סיבה כזו: הפעילים מיצהר הגיעו לרחלים ושם נפגשו עם כמה קטינים שמשתייכים ל"נוער הגבעות" ולומדים בישיבת פרי הארץ. פסק ההלכה שפרסמו אתמול רבני המתנחלים, אחרי שהשב"כ פרסם את דבר חילול השבת, אינו תופס. כל משפטן יודע מה ערכו של פסק הלכה רטרואקטיבי שמכשיר עבירה בדיעבד.
הפגישה לוותה במעקב, וכך יודע היום השב"כ להוכיח כי הפעילים המנוסים מיצהר תדרכו את הנערים מישיבת פרי הארץ איך להתנהג מול השאלות הנוקבות ואיך לעמוד בלחצי החוקרים כדי שלא ייחלצו מהם הודאה באשמה או מידע מפליל על הפיגוע, שישמש נגדם בבית המשפט. צריך לזכור שהתדרוך, שתמלילו נמצא ככל הנראה בידי שב"כ, נערך עוד לפני שנודע בציבור כי נפתחה חקירת משטרה ושב"כ. בתקשורת וברשתות החברתיות הועלו אז השערות שאולי הייתה זו בכלל "תאונת עבודה" של מיידי אבנים פלסטינים.
המתנה לשגיאות נוספות של המפגעים
שב"כ אינו מפלה בין טרור ערבי לטרור יהודי, והכללים שלפיהם מסכלים וחוקרים לאחר מעשה פיגועים בשני המגזרים כמעט זהים לחלוטין. אם יש שוני הוא לטובת הפורעים היהודים, שלגביהם נוהגים במערכת אכיפת החוק בזהירות יתר. עורכי הדין המנוסים שלהם יודעים לנצל כל שגיאה בחקירה או במסכת הראיות לטובת הלקוחות שלהם, ולעיתים גם בית משפט מפעיל בעניינם דקדקנות משפטית מפליגה ולא שגרתית.
לכן, גם כשכבר הייתה לחוקרי שב"כ הערכה די מבוססת לגבי זהות מבצעי הפיגוע - הם המשיכו לחקור בכיוונים נוספים ולא עברו לחקירה גלויה. החקירה הסמויה נמשכה גם בהמתנה לשגיאות נוספות שיעשו המפגעים ובמטרה לאסוף ולצבור חומר נסיבתי וראייתי שישמש את החוקרים אחרי שהחקירה תהפוך גלויה והחשודים יובאו לחדרי החקירות.
אחרי שנצבר די חומר, החליטו בשב"כ לעבור ב-30 בדצמבר לחקירה גלויה. החוקרים ידעו שהנערים שנעצרו יסרבו לדבר והוכנו היטב לחקירות. אבל שב"כ החליט שלא לחקור אותם תוך הפעלת לחץ פיזי ואמצעי חקירה מיוחדים. לכן לא פנה שב"כ לשופט ולא ביקש היתר חקירה בנימוק משפטי של "הגנת הצורך" המאפשר להשתמש בחקירה באמצעים מיוחדים כולל לחץ פיזי מתון, כמו למשל ההיתר שהחוקרים ביקשו וקיבלו בחקירת רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא.
במקום זאת בוצעו על הנחקרים תרגילי חקירה. אחד מהתרגילים האלה, שנחשף במקרה אחר, הוא "כלא עכו". מדובר במעצר מדומה של הנחקר ביחד עם "פושעים מדובבים", שמאיימים עליו כי אם לא יגיד להם מה עשה בהקשר לנושא שנחקר הם ירעו לו.
אותם "פושעים" הם למעשה אנשי שב"כ שמשחקים את התפקיד מבלי להפעיל אלימות פיזית או עינוי נפשי, כמו למשל מניעת שינה, שאינם מותרים לפי החוק בישראל. הם גם אינם מאיימים באקט ספציפי, אלא יוצרים אווירה עוינת וחוסר ודאות שמלחיצות את החשוד וגורמות לו לרצות לסיים מהר את הסיטואציה.
אף על פי שהחשוד תודרך על ידי בעלי ניסיון שלא ליפול בתרגילי החקירה בדיוק מהסוג שהופעל עליו, בעת השהייה עם "המדובבים" הוא מרגיש שהסביבה וכל האנשים שמקיפים אותו עוינים לו ורוצים ברעתו. הוא משווע לפגוש אדם אוהד שהוא בוטח בו ורוצה לחזור לסביבה נורמאלית - אפילו אם זה תא מעצר "רגיל".
כדי שהלחץ יהיה אפקטיבי הוא צריך להימשך לפחות כמה ימים. זו הסיבה שהשב"כ מבקש משופט, בנוסף להארכת המעצר, גם צו המאפשר למנוע לזמן קצוב מהחשוד מפגש עם עורכי דינו או גורמים אחרים. במקביל יזם השב"כ שיחות טלפון עם קרובי ומקורבי החשודים כדי לקבל מהם מידע שיסייע בחקירה, ולהרתיע אותם כדי שיזהירו את ילדיהם לבל ינסו לחקות את החשודים. קוראים לזה "לעורר את השטח".
הקמפיין המתוזמר
בשלב זה החל הקמפיין הציבורי המתוזמר היטב נגד השב"כ מצד הסביבה התומכת של שלושת הנערים החשודים ברצח. המטרה הייתה לקצר את הזמן שעומד לרשות השב"כ כדי לחקור את החשודים כשהם עדיין מבודדים ולהוציא מהם הודאות או מידע. עם הלוחצים נמנים המשפחה, עורכי הדין, חברי החשודים ופוליטיקאים שיודעים כי כל יום שעובר עלול להוביל לכך שיקירם "יישבר" בחקירה ויתחיל "לזמר". לכן הם מנהלים מרוץ נגד הזמן ונגד השב"כ.
את כולם מתכלל ומתאם "ארגון "חננו". האמצעי: סחטנות רגשית המופעלת באמצעות התקשורת על הציבור ובאמצעותו על הפוליטיקאים, על מערכת אכיפת החוק ועל השב"כ - לשחרר את העצורים לפני שאלה "שוברים שתיקה". כל אמצעי כשר וכמה אנשי וכלי תקשורת משתפים פעולה בחדווה ומשמשים תיבת תהודה ל"פייק ניוז" על עינויים שעברו כביכול החשודים.
לא רק זאת, השב"כ סיפק להם את כל צורכי הדת וזמן לתפילות ואיש מהם לא התלונן בבית המשפט בעת הארכת המעצר על הרעבה או אלימות שהופעלה נגדו. אבל עו"ד איתמר בן גביר, שמייצג את אחד החשודים, מדבר על כך ש"התיק מתפורר לשב"כ בין הידיים" כדי לעורר ספק אצל השופטים.
ההורים מדברים על "הילדים הקטנים", לומדים תורה שלא עשו כלום, ו"נחטפו" מהישיבה באמצע יום הלימודים. הם אפילו טוענים כי לא ידעו מה קרה לילדיהם, אף על פי שקיבלו הדועה מסודרת מהמשטרה ומהשב"כ על המעצר.
אחת האימהות אף מתקשרת ישירות לשרת המשפטים איילת שקד, וזו מגלה הרבה אמפתיה ובלי לשאול שאלות מיותרות, היא ממהרת (כעדותה היא) להתקשר לפרקליט המחוז כדי להשמיע את "הזעקה", כדבריה. מעניין לכמה מאיתנו, אזרחי ישראל, יש קו ישיר כזה אל שרת המשפטים והשפעה כה רבה עד כדי כך ששקד עוברת על כללי האתיקה והפרדת הרשויות - ומנסה באופן בוטה לשבש ולקצר הליך חוקי.
אבל על כולם עלה הרב חיים דרוקמן. מנהיג הציונות הדתית לא היסס להצטלם לסרטון שבו הוא דיבר על "מרתפי השב"כ", ברומזו לעינויים רחמנא ליצלן שעוברים "נערי הגבעות". הוא קבע בנחרצות "הם אינם מחבלים". מעניין מה יהיה לרב לומר היום, אחרי שפורסם תיעוד של צלב קרס על דגל ישראל ושבני חסותו שורפים את דגל הלאום. הרב גם לא ישמח במיוחד לקרוא את החומר הכתוב שממנו שאבו אותם "לא מחבלים" את השראתם.
בית המשפט, שהאריך את מעצר החשודים ברצח הפלסטינית, הטיל בהתחלה צו פרסום על הפרשה. הצו הוטל לבקשת השב"כ והמשטרה, כדי שאם וכאשר יוגשו כתבי אישום - לא יוכלו פרקליטי הנאשמים לטעון כי העדים לא מוסרים גרסה מידיעה מכלי ראשון אלא לפי מה ששמעו וראו בתקשורת. בנוסף, היה חשש לשיבוש מהלכי חקירה כיוון שלא כל החשודים בשותפות ישירה או עקיפה במעשה נעצרו.
בגלל הצו, השב"כ לא יכול היה להתגונן. למעשה, עד אתמול נאלצו בכירי השב"כ לשתוק ולספוג את ההאשמות ואת העלילות. אחרי ההסרה החלקית של הצו, אנשי השב"כ יכלו סוף סוף להבהיר עובדות ולהדוף את השקרים שהוטחו בהם.
מה שמאוד מוזר ולא תקין, בלשון המעטה, הוא השתיקה הרועמת של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו. בכל אותה עת שבה הוכפש שב"כ על ידי הימין המתנחלי ותומכיו בממשלה, לא נשמע קולו של נתניהו. ראש הממשלה, הממונה הישיר על שב"כ והעומד בראשו, לא יצא להגנת ארגון הביון, לא יצא להגנת שלטון החוק וגם לא נזף בשרת המשפטים כשהתערבה.
אם נתניהו סבר ששב"כ סרח ולא פעל כראוי - גם את זה היה עליו לקום ולומר, לפחות בארבע עיניים לראש השב"כ נדב ארגמן. רק לפני כמה ימים ראש הממשלה לא היסס לדרוש מהרמטכ"ל לנזוף בפומבי במזכירו הצבאי שטעה ולא העביר בזמן את ההוראה למנוע את פינוי עמונה.
נתניהו יודע היטב כי בפרשה הנוכחית שב"כ פועל "לפי הספר". הארכות המעצר, שאושרו על ידי בית המשפט, הן אחת ההוכחות לכך. אבל נתניהו נאלם דום ומניח לשב"כ לספוג ולהתמודד. העיקר שהזנב הקנאי שמכשכש ב"בייס" הליכודי ייצא לרחובות כשהיועץ המשפטי יגיש נגדו כתב אישום. הבוס מעדיף את שרידותו הפוליטית על פני תפקודו היעיל של הארגון שהוא ממונה עליו ואשר מגן על אזרחי מדינת ישראל מפני טרור.
לפנייה לכתב/ת 
