בין כיף לשעמום: Just Cause 4
המשימות אמנם מעלות פיהוק והעלילה לא מרגשת, אבל באיזה עוד משחק תוכלו לחבר את האויב שלכם לטיל ולהעיף לשמיים?
סדרת Just Cause
שרדה את 12 השנים האחרונות לא בזכות עלילה עמוקה או דמויות מעניינות, אלא כי לפעמים זה כיף לחבר אויב למכולה עם כבל שהוא לא יכול לנתק, לשים על המכולה רקטות ולשגר אותה אל השמיים. עצם הידיעה שהמשחק מאפשר לכם לעשות דבר כזה, או דברים מופרכים אחרים - כמו להיתפס על מסוק טס באמצעות רובה הכבלים הקסום שמחובר ליד שלכם, להיעמד עליו עם הראש למטה ולחסל מחלקה של חיילי אוייב - היא כיפית. וב-Just Cause 4 לוקחים את המכניקות האלה לקיצון. אז למה התוצאה היא מאכזבת?
על פניו, איכות ירודה של עלילה מעולם לא הפריעה למשחק הזה להיות כיפי. בכל זאת, אתם מקבלים עולם פתוח עשיר, גיבור מצוייד בהרבה גאדג'טים ורישיון להפוך לרוצח המונים (אל דאגה, הם כולם מרושעים או משהו). במשחק הקודם, Just Cause 3, הבעיות העיקריות היו טכניות, כשגם מבנה המשימות המשעמם לא עזר. את הבעיות הטכניות המפתחים פתרו בערך (סצינות המעבר במשחק עדיין נראות רע), אבל המשימות? הן עדיין משעממות לרוב. הגנו על שיירה א', פוצצו מפעל ב' - כל האחריות להפיכת המשימות האלה לכיפיות מוטלת על כתפיכם.
צפו בסקירה של אביתר כהן (קריינות ועריכה: אביתר כהן)
אם שיחקתם במשחקי Just Cause, הפרק הרביעי בסדרה ייראה לכם מוכר. עוד מדינה מומצאת, עוד דיקטטור - שהפעם שולט בנשק המאפשר לייצר מזג אוויר קיצוני - ועוד עלילה מופרכת ולא מעניינת במיוחד שבמסגרתה נדרש ריקו רודריגז להציל את העולם. כולם, כמו תמיד, מהווים רק תירוץ לייצר כאוס אלים. למעשה, הפעם מאחוריכם יש "צבא כאוס", כי מטאפורות זה לחלשים. זו קבוצת מורדים שתשתלט בעזרתכם על חלק אחרי חלק מהמדינה, אבל רק אחרי שתרככו אותו עם ביצוע משימות וזריעת הרס.
ריקו רודריגז שוב מציל את העולם
סליחה, איפה פה העלילה?
כדי לעשות את זה, יש לגיבור שלכם המון כלי נשק, אך גולת הכותרת היא הגאדג'טים. החבל שקושר בין שני פריטים כבר הופיע בסדרה, וכך גם הטילים שניתן לחבר לכל דבר. מה שחדש פה הוא הבלונים. את אלה תוכלו לחבר לאנשים, כלי רכב, חיות משק. אל תשאלו "למה?", שאלו "למה לא?" ותגלו שאין לכם תשובה טובה. כל אויב כיפי יותר כשהוא מחובר לבלון, אפילו אם עוד לא עשיתם את משימת הצד המשעממת שמאפשרת לשדרג את הבלון עם מימן במקום הליום.
מסורבל מדי
אך כאן אנחנו נכנסים לאחת הבעיות הקשות ביותר של Just Cause 4: הוא מסורבל. המסכים שבהם אתם בוחרים אם להשתמש בחבל, טיל או בלון ומה הם יעשו - כי בלון, נגיד, יכול לרחף כמה מטרים מעל הקרקע, לעוף גבוה, או לחכות לפקודה מכם - לא אינטואיטיביים בעליל, למשל. והשליטה מספיק לא מדוייקת כדי שהדרך הנוחה ביותר להרוג אויב כשאתם באמת צריכים להרוג אותו תהיה פשוט לירות בו.
זהירות, טורנדו! Just Cause 4
חידוש נוסף שאמור לרתק אתכם אל המסך הוא מזג האוויר. גם לאויב הגדול שלכם, וגם לכם בשלב מסויים, יש יכולת ליצור טורנדו. והטורנדו במשחק באמת מרשים - הוא לא סתם הורג אויבים, אלא עוקר מבנים ומשפיע על היכולת של ריקו להתעופף לו בחופשיות. אך החידוש הזה אינו מספיק לבדו כדי להפוך את המשחק למעניין, והוא גם המרשים ביותר מבין פגעי מזג האוויר הנשלטים. סופת החול וסופת השלגים לא מאוד משפיעות על המשחקיות למעט ראות לקויה, וסופת ברקים בעיקר מקרקעת את ריקו ולא מאפשרת לו להשתמש בכלי רכב או טיס.
קשה שלא לצאת עם התחושה שיש כאן שני משחקים, עם רמת השקעה שונה. הראשון הוא סימולציה אבסורדית שמאפשרת לכם לחשוב על תסריטי "מה יקרה אם" הרסניים ולבצע אותם. אם כל מה שאתם רוצים זה לחבר בלונים וטילים לכל דבר שאתם רואים, ולראות איך מנוע הפיזיקה של המשחק יוצר סיטואציות מצחיקות - כנראה שתקבלו תמורה מצוינת. אם, לעומת זאת, אתם רוצים תוכן שנערך עבורכם - כמו משימות לא משעממות, עלילה, דמויות - צפויה לכם אכזבה. גרוע מכך, אתם עלולים למצוא את עצמכם משתעממים מכך שנתנו לכם המון כלים כיפיים, אבל לא יצרו חוויות שהם יכולים להשתלב בהן.
זמין למחשב, פלייסטיישן 4, אקס-בוקס וואן
מחיר: 269-299 שקל, בהתאם לגרסה
ריקו רודריגז
מומלצים
