ימי שר החוץ נתניהו: יחסים היסטוריים עם מדינות המפרץ - ועם ימנים קיצונים
בתום ארבע שנים במשרד החוץ רשם נתניהו לא מעט הישגים - העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, היחסים עם טראמפ ופוטין והביקור ההיסטורי בעומאן. בטור הכישלונות: שפל ביחסים עם האיחוד האירופי
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה בכך שהפך את ישראל לכוח עולמי עולה. קשה להפריד בין פועלו המדיני כראש הממשלה לבין פועלו המדיני כשר החוץ. בתום קדנציה של ארבע שנים, נתניהו רשם לא מעט הישגים, אך גם לא מעט כישלונות.
חלק מההישגים שלו שנויים במחלוקת, כגון הידוק היחסים עם מנהיגים מהימין הפופוליסטי ובראשם מנהיג הונגריה אורבן, מנהיג הפיליפינים דוטרטה ונשיא ברזיל בולסונארו. נתניהו הצליח לקשור קשרים אישיים עם מנהיגים רבים, חשובים יותר וחשובים פחות, אך ברובם בצד הפחות ליברלי של המפה. נתניהו חש קרבה למנהיגים של ימין פופוליסטי שלפעמים חוטאים בנטייה לאנטישמיות, מה שאולי מסביר את הסלחנות שלו לחוק השואה הפולני וסירובו לגנות את קמפיין ממשלת הונגריה נגד המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס.
כהונת נתניהו במשרד החוץ - הישגים וכישלונות:
הידוק היחסים מאחורי הקלעים עם סעודיה ומדינות המפרץ כולל התגייסות פומבית של נתניהו להגנה על יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן על רקע רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. השיא בינתיים הוא ביקור רשמי ופומבי של נתניהו בנסיכות עומאן.
הידוק היחסים עם מצרים ועם נשיאה עבד אל פתח א-סיסי שכולל גם שיתופי פעולה צבאיים ודיווחים על תקיפות של צה"ל נגד מטרות המדינה האיסלאמית (דאעש) בסיני – בתיאום עם המצרים.
קשירת קשר אישי מיוחד עם הנשיא טראמפ, ששיאו היה בהחלטתו להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. על אף ההישג, מעט מאוד מדינות הצטרפו למהלך: גוואטמלה ופרגוואי. במקרה של פרגוואי, ההישג התגלה כפיאסקו, לאחר ששלושה חודשים אחרי העברת השגרירות שלה היא החזירה את השגרירות לתל אביב וישראל בתגובה סגרה את השגרירות שלה בפרגוואי.
גם ארה"ב לא באמת העבירה את השגרירות שלה לירושלים אלא רק את ה"שלט". מלבד השגריר פרידמן, מזכירה ועוזר - אף עובד עוד לא עבר לירושלים, אם כי השגרירות החלה בשיפוץ אגפים בבניין הקונסוליה האמריקנית כדי שיאכלס עובדים שיעברו בעתיד מתל אביב לבירה.
יחסי ישראל וארה"ב בעידן טראמפ-נתניהו הם מהטובים שהיו אי פעם. ארה"ב מגבה את ישראל באו"ם ואולם ההצהרה האחרונה של טראמפ על נסיגת כוחות ארה"ב מסוריה, בנוסף לאמירה שלו שאיראן יכולה לעשות מה שהיא רוצה בסוריה - נחשבות כסטירת לחי לישראל, בוודאי כשהדברים מגיעים מידיד כמו טראמפ. ההישג הגדול ביותר של נתניהו בהקשר זה הוא ההחלטה של טראמפ לבטל את הסכם הגרעין עם איראן ולהטיל עליה סנקציות מחודשות. ואולם, על אף ההישג ישראל נכשלת בשכנוע יתר המעצמות ללכת בעקבות ארה"ב.
שמירה על קשר אישי טוב יחסית
עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שאפשר את הקמת מנגנון התיאום בין הצבאות, שמנע התנגשות בין צה"ל לצבא הרוסי בסוריה. הקשר הזה צלח את המשבר האחרון סביב יירוט מטוס הביון הרוסי. הגם שרוסיה לא אוהבת את המשך התקיפות הישראליות בסוריה ופעולותיה נגד התבססות איראן שם – הרוסים ממשיכים לדבר עם ישראל. אחרי שורה של פגישות בין נתניהו לפוטין, השניים ממשיכים לשוחח בטלפון אך נראה שכעת נתניהו צריך קצת להזיע בשביל לקבל שוב פגישה עם פוטין.
קשרים מצוינים בין נתניהו לבין מנהיג הודו נרנדרה מודי
– שמתלווים להידוק היחסים בין המדינות ולשורה של עסקאות ביטחוניות. היחסים הגיעו לשיא כאשר לראשונה בהיסטוריה הודו נמנעת בהצבעות חשובות לישראל באו"ם.
ביקורו ההיסטורי של נתניהו בברזיל
והידוק היחסים עם נשיאה החדש ז'איר בולסונרו, שבא לאחר שנים של עוינות ביחסים בין המדינות, כאשר השיא היה פסילת מינויו של שגריר ישראל בברזיל דני דיין בשל היותו מתנחל.
עליות ומורדות ביחסים עם המלך עבדאללה מירדן שכללו גירוש של השגרירה הישראלית והקפאת היחסים בעקבות פרשת המאבטח היורה,
זעזועים בעקבות הקפאת תכנית תעלת הימים ובאחרונה התנעתה מחדש והודעת ירדן שתסיים את החכרת נהריים - דבר שנתפס כנקמה ירדנית וניסיון לשנמך את הסכם השלום בין המדינות.
ישראל רושמת שני הישגים חלקיים בתחום ההכרה בירושלים כבירת ישראל: הצהרה רוסית על הכרה במערב ירושלים כבירת ישראל והכרה דומה מצד אוסטרליה שגרמה לאכזבה מסויימת מצד ישראל, שציפתה מהאוסטרלים להעברת השגרירות - מה שלא קורה בינתיים. גם הצהרתו של נשיא ברזיל בולסונרו שיעביר את השגרירות לא תמומש בזמן הקרוב - כנראה בשל לחץ ערבי.
ב-1 בינואר נכנסה לתוקף פרישת ישראל מאונסק"ו בעקבות פרישת ארה"ב. יציאת ישראל מאונסק"ו - למרות השינויים שעבר הארגון והעובדה שבראשו עומדת דיפלומטית יהודיה - אינו נחשב להישג של הדיפלומטיה הישראלית.
פריצת דרך במגעים עם צ'אד וביקור של נשיאה
אידריס דבי בישראל. נתניהו אף צפוי לבקר בקרוב בצ'אד אם כי המדינה עדיין לא חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. גם מאמצי התיווך של דבי לשכנע את נשיא סודן לאפשר טיסות ישראליות ואחרות מעל שמי סודן – כך שיקצרו את זמן הטיסה בין ישראל לאמרקיה הלטינית - לא הצליחו עד כה.
עליות ומורדות ביחסים עם טורקיה ששיאם היה תשלום 20 מיליון דולר פיצויים מצד ישראל
על הרג תשעה אזרחים טורקים על האוניה מרמרה. נתניהו שילם את הכסף אך במקום לקבל פיוס קיבל שוב ושוב הסתות מצד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. אחרי החזרת השגרירים - שוב הטורקים גירשו את השגריר הישראלי מאנקרה והחזירו את השגריר שלהם – הפעם בגלל האירועים האלימים לאורך הגדר עם עזה. נתניהו וארדואן המשיכו להתקוטט מילולית, ונתניהו מתבדח שיש דווקא שיפור ביחסים - וארדואן משווה אותו להיטלר רק שלוש פעמים בשבוע במקום שש.
נתניהו ערך שלושה ביקורים היסטוריים באפריקה והידק את הקשרים עם מנהיגי ניגריה, קניה, צ'אד ועוד. ואולם, ראש הממשלה לא עשה שום דבר ממשי לעבות את היחסים באמצעות עבודה דיפלומטית וכלכלית שאמורה היתה לממש את ההבטחות שבמפגשים האישיים.
בשנים האחרונות נרשמה פריצה של ישראל לאסיה. ואולם, למרות ביקורים חשובים
של מנהיגי הודו, יפן וסין בארץ, ושל נתניהו בהודו, יפן, סין ואוסטרליה, למעט השקעות פרטיות של יפנים וסינים (ההשקעה של חברות יפניות בישראל גדלה פי 44), וחוזים צבאיים מול הודו - לא הגיע גל ההשקעות ההדדיות שציפו לו מצד הממשלות.
משרד החוץ לא רק שלא קיבל תוכנית עבודה עם תקציב ותקנים כדי לגבות את "החזרה לאפריקה" "הפריצה לאסיה" (הידוק הקשרים עם הודו, יפן וסין) ו"השיבה לאמריקה הלטינית" (אחרי ביקור היסטורי של נתניהו בארגנטינה, קולומביה, מקסיקו וברזיל) - להיפך. מעמדו של משרד החוץ בשפל המדרגה עם חוסר בתקציב של 350 מיליון שקל, עזיבה של דיפלומטים והפקעת סמכויות שיטתית מהמשרד שסמכויותיו בותרו וחולקו בין שישה משרדים. העובדים ראו בעיניים כלות כיצד נתניהו מציג את עצמו כשר חוץ מלא מלא ובו בזמן מרוקן את המשרד מסמכויות ותקציבים.
ישראל רשמה כשלון באי בלימת ההכרה במדינת פלסטין. המדינה האחרונה שהכירה בפלסטין היא קולומביה שנחשבה ידידה של ישראל.
למרות ההשקעה באפריקה, אף מדינה ביבשת לא הסכימה לקבל מסתננים מישראל, בוודאי לא במספרים גדולים. ישראל גם לא קיבלה מעמד משקיף באיחוד האפריקני ופסגת ישראל-אפריקה בטוגו בהזמנת נתניהו בוטלה. הקרע בין ישראל לבין דרום אפריקה עמוק מאי פעם.
בקדנציה הנוכחית נקלעו יחסי ישראל עם האיחוד האירופי לשפל.
נתניהו הצליח להתקרב למדינות מזרח אירופה שחברות באיחוד ובכך גדע את הקונצנזוס בין 28 מדינות האיחוד - מה שמנע החלטות גינוי של ישראל וביניהן החלטה לגנות את ההחלטה האמריקנית להכיר בירושלים כבירת ישראל.
נתניהו חתום על קרע מתרחב עם יהדות ארה"ב בעקבות ביטול מתווה הכותל וחוק הגיור.
לסיכום, מעבר לביקורים המדיניים המרשימים של נתניהו, התשתית - כלומר המנגנון הדיפלומטי, המדיני, ההסברתי והכלכלי - הוזנחה והתפוררה.
לפנייה לכתב/ת 
