החלטת הנגיד הראשונה: הריבית נותרה בשיעור של 0.25%

בנק ישראל פרסם היום את החלטת הריבית הראשונה מאז נכנס הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון לתפקיד, לפיה הריבית תשמר בשיעור של 0.25%. בחודש שעבר העלתה הוועדה המוניטרית את הריבית מ-0.1% ל-0.25%, כאשר המשנה שכיהנה כממלאת מקום הנגיד, נדין בודו טרכטנברג עמדה בראשה.

נתניהו וכחלון הודיעו: פרופ' אמיר ירון ימונה לנגיד בנק ישראל

לאחר העלת הריבית האחרונה אמרה בודו טרכטנברג בתדרוך לעיתונאים כי "מצאנו שהתנאים בשלו לעליית ריבית לרבע אחוז, זה נכון שזה שינוי קטן מ-0.1% ל-0.25% ובכל זאת זו החלטה משמעותית מאחר ובאה לאחר כמעט ארבע שנים בהן הייתה קבועה על 0.1%".

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל(צילום: אוהד צויגנברג)

לגבי ההשפעה הפוטנציאלית על שוק הנדל"ן אמרה כי "כמובן שמדברים על עלייה מאד מתונה, זו עלייה לטווח קצר, שוק הנדל"ן מושפע הרבה יותר מרביות לטווח ארוך, ואנחנו לא רואים כרגע שתהיה השפעה משמעותית". העלאה התרחשה שבע וחצי שנים אחרי העלאת הריבית האחרונה ושלוש וחצי שנים לאחר שהריבית עמדה על שיעור של 0.1%.

האינפלציה השנתית עומדת נכון לחודש שעבר על שיעור של 1.2% בבנק ישראל אותתו כי יעלו את הריבית בצורה מתונה כדי לאפשר לה להתייצב בטווח היעד (שנע בין 1-3%) ומבלי לחזק מידי את השקל, מה שעלול להחליש את האינפלציה ולהקשות על היצואנים.

בהודעת הריבית הקודמת ציינה הוועדה כי "לאחר עלייה מתמשכת באינפלציה מתחילת 2018, האינפלציה מתייצבת מעט מעל הגבול התחתון של היעד, והיא צפויה להיוותר בתחום זה גם בחודשים הקרובים. הציפיות והתחזיות לשנה מהמקורות השונים נעות סביב רמה של 1%. הציפיות לטווחים הבינוניים נותרו מבוססות בתוך תחום היעד.

עליית השכר במשק והמדיניות הפיסקלית המרחיבה יתמכו בהמשך התבססות האינפלציה ביעד. הסיכון העיקרי לכך הוא האפשרות לייסוף חד בשקל. גם לאחר העלאת הריבית ב-0.15 נקודות אחוז המדיניות המוניטרית הנה מרחיבה, ותמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר.

לשאלה האם ההצהרות המתונות יחסית של יו"ר הפד פאוול בסוף השבוע האחרון, לפיהן הם יהיו "מוכנים לבצע שינויים במדיניות באופן מהיר וגמיש ולהשתמש בכלים העומדים לרשותינו כדי לתמוך בכלכלה", השפיעו על החלטת הוועדה המוניטרית, השיב הנגיד כי "בתוך הערכות הריבית כוללות בתוכן תרחשיים שונים וחלק מהן הוועדה לוקחת את כולן ואת כל השיקולים בחשבון וכמובן שחלק מהאירועים האחרונים נלקחו בחשבון.

על שאלת הצורך להעלות את המיסים לאור הגידול בהוצאות הממשלה, השיב ירון כי "אני מתמקד בלשמר את היחס בין החוב לתוצר, זו המטרה עליה צריך לשמור. הממשלה תחליט על סדר העדיפויות שלה ואיך לממן את הדברים תחת המגבלה של שימור היחס בין החוב תוצר".

ירון נשאל האם הוא חושב שהסכם השכר שנחתם עם עובדי הבנק והעלה את שכרם בשיעור ניכר הוא הסכם ראוי, ותגובתו היתה: " קודם כל, 99% ממה שנעשה במסגרת ההסכם נעשה עם גורמים רבים, המנכ"ל, משאבי אנוש, ההסתדרות, הוועד, הממונה על השכר באוצר. אני קיבלתי משהו מאד מוגמר. יחד עם זאת, אני שמח שהמנכ"ל והצוות השאירו לי שולחן נקי שנוכל להתמקד בעבודה שלנו שהיא המדיניות הכלכלית. זה נעשה יחד עם הממונה על השכר ואני רואה בכך גושפנקה חשובה".

לשאלה האם הוא חושש כי יישמעו בארץ התבטאויות כמו זו של טראמפ נגד יו"ר הפד, השיב כי "הנושא של חשיבות העצמאות של הבנק היא ברורה לכל. ראש הממשלה, בלי לתאם איתי, דיבר על חשיבות העצמאות בנק ישראל והנגיד, וזו חלק מההבנה. אני לא רואה שום סוגיה"