מנורה טענה שאין כיסוי לתאונת "סגוויי", אך תיאלץ לשלם

חברת הביטוח דחתה אישה שנפצעה במהלך סיור בת"א בטענה שהפוליסה לא מכסה כלי זה. אבל ביהמ"ש קבע: היא תפוצה בכ-72 אלף שקל

עו"ד שלמה גורןפורסם: 09.01.19 , 21:43

בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה את תביעתה של אישה שנפצעה בנפילה מ"סגוויי" שעליו רכבה, והורה לחברת הביטוח "מנורה מבטחים" לשלם לה כ-72 אלף שקל. בכך דחה השופט מנחם מזרחי את עמדתה של מנורה, שטענה כי הפוליסה שבה בוטחה התובעת לא חלה על כלי זה.

התובעת הייתה מבוטחת בפוליסת תאונות אישיות מכוח היותה סטודנטית במכללת "הרצוג". ב-2014 היא הצטרפה לסיור מודרך ברחובות תל אביב כשהיא רוכבת על סגוויי. במהלך הרכיבה על המדרכה היא נתקלה בעמוד ברזל, איבדה את שיווי המשקל ונפלה. מנורה סירבה לשלם לה תגמולי ביטוח, והפנתה לכך שסעיפי החוזה הרלוונטי החריגו מהכיסוי הביטוחי "רכיבה של המבוטח ברכב דו גלגלי", כולל רכיבה על אופנוע או אופניים חשמליים, וכן סקייט-בורד ורולר בליידס למשל.

משפט כללי

430 אלף שקל לנהגת שהחליקה על כתם סולר

עו"ד זאב פרל

אישה שהגיעה לתחנת דלק של "דור אלון" נפצעה ונגרמו לה נזקים פיזיים ונפשיים. בית המשפט קבע כי היה על החברה לדאוג לסילוק המפגע

430 אלף שקל לנהגת שהחליקה על כתם סולר ב"דור אלון"

התובעת טענה שסעיפים אלה לא מציינים במפורש פעילות או רכיבה על "סגוויי" ברשימת החריגים, ולפיכך חוזה הביטוח תקף ומחייב את מנורה. בין היתר נטען כי אל נוסחו של חוזה הביטוח בשנה העוקבת (2015) הוכנס מפורשות ה"סגוויי", ומכאן יש להסיק כי בשנה שלפני כן החריג לא חל על כלי זה.

מנגד טענה מנורה שגם אם באותה שנה הרשימה לא כללה סגוויי, הרי שלשונו הפשוטה של החוזה מחריגה נהיגה ברכב דו-גלגלי, והתובעת נהגה ברכב דו-גלגלי.

אלא שהשופט מנחם מזרחי קיבל את עמדת התובעת, וקבע כי "אי-הכללת הרכינוע במפורש ברשימת החריגים רובצת לפתחה של הנתבעת". הוא שוכנע שגם אם לכאורה רכיבה על סגוויי מתיישבת עם הדוגמאות שברשימת החוזה, העובדה שב-2015 הסגוויי כן הוכנס, מלמדת על כך שבשנה הרלוונטית רכיבה עליו הוחרגה מההיקף הביטוחי, ולא מדובר בהשמטה מקרית.

נקבע כי יש להתייחס אל שינוי הנוסח בהתאם לכלל "פרשנות נגד המנסח", ולכן הוספת הסגוויי לחוזה מ-2015 אל מול היעדרו בחוזה של 2014 היא מעשה מכוון שיש להעניק לו משמעות פרשנית נגד מנורה. השופט הבהיר שיש לפרש רשימות חריגים לביטוח באופן צר, ולא להוסיף חריגים שלא צוינו בה במפורש.

נקבע כי בהקשרים מסוימים הסגוויי אינו "רכב דו גלגלי", אלא ניתן לראות אותו כבעל ייחוד מסוים משאר הכלים שהוזכרו בחריגים של חוזה הביטוח, כך למשל משום שאינו דורש רישיון נהיגה או רישיון רכב. "הדין הכיר בפער הכוחות ובחוסר השוויון המובנה שבין מבוטח למבטח והגן על המבוטח בשורה של דברי חקיקה והוראות וברוח זו יש לפרש גם את חוזה הביטוח העומד בפני", נכתב בפסק הדין.

כמו כן התייחס השופט מזרחי לכך שהתובעת לא ידעה על קיומו של החוזה הביטוחי, ובטח שלא על החריגים שבו, והדגיש כי מנורה הייתה חייבת ליידע את התובעת על כך.

לאחר שניתח את הנזקים שנגרמו לתובעת, שסובלת מאז התאונה מנכות קבועה בשיעור של 10%, הורה השופט לביטוח לשלם לה פיצוי בסך כ-72 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20%.