במקום אבקה: כך תוסיפו טעם למרק בלי לפגוע בבריאות
החורף הוא ללא ספק עונת המרקים. הם מחממים, משביעים ועשויים לתרום לתהליך הירידה במשקל, אבל מה קורה כשמוסיפים להם אבקות תעשייתיות לשיפור הטעם ומה החלופות הטבעיות שקיימות?
אין כמו מרק חם וטעים בחורף. הוא מחמם ומנחם, ויכול לשמש אפילו כארוחה שלמה. מרקי ירקות עם ירקות שלמים או טחונים כארוחות ביניים תורמים לחימום הגוף, לתחושת השובע ולצמצום כמויות האוכל בארוחות המרכזיות. כתוצאה, המרקים תורמים להליך הירידה במשקל או השמירה עליו. אכילת מרק כארוחה היא דרך מחממת ובריאה לארוחה חורפית בצלחת אחת.
יש מגוון דרכים להפוך את המרק לטעים יותר בעזרת אפשרויות תיבול. בין אם זה מרק שמכיל ירקות בלבד, ובין אם זה מרק שהוא ארוחה שלמה עם תוספות כמו בשר, פסטה, עדשים או גריסים, כדאי לבדוק אם מומלץ להוסיף לו אבקת מרק.
אבקת מרק היא תערובת של תבלינים המשמשים כתחליף לציר ירקות או בשר. חלק מאבקות המרק מכילות רכיבים כמו קמח חיטה, עמילן, סוג של סוכר כמו אבקת סירופ תירס או דקסטרוז, שמנים צמחיים, ירקות מיובשים, חומרי טעם וריח טבעיים, תבלינים וחומרים מעכבי חמצון.
חלק מהיצרנים מציינים גם את המלח כמרכיב נפרד, וחלק מאבקות המרק מכילות גם מונוסודיום גלוטמט.
מה הבעיה עם מונוסודיום גלוטמט?
מונוסודיום גלוטמט הוא מלח נתרן של חומצה גלוטמית, המשמש לתיבול. הוא התגלה לראשונה בשנת 1907 על ידי חוקר יפני. הוא בעל טעם ייחודי ולכן נחשב כטעם החמישי, שקיבל את השם "אומאמי". המונוסודיום גלוטמט הפך למשפר הטעם (תבלין) הנפוץ ביותר בתעשיית המזון. סימונו על גבי האריזה הוא MSG או E621.
עוד כתבות:
דיכאון חורף? 5 חליטות לתה שעשויות לסייע
מחקר חדש: זה מה שכדאי לאכול כדי להאריך חיים
כל הדרכים לאכול ירקות - בלי להרגיש שאכלתם
חומצה גלוטמית היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. חומצות אמינו הן אבני הבניין של החלבון. החומצה הגלוטמית אינה חומצה אמינית חיונית, כלומר, גוף האדם יודע לייצר אותה מחומצות אמינו אחרות שהוא מקבל מהמזון. בנוסף לתפקידה כמרכיב בחלבון, משמשת החומצה הגלוטמית כמוליך עצבי במוח.
יש סברה שאחוז מסוים באוכלוסייה עלול להיות אלרגי למונוסודיום גלוטמט. תגובה אלרגית זו קיבלה את הכינוי "תסמונת המסעדה הסינית", והיא מתאפיינת בסימפטומים כמו כאבי ראש, דופק מהיר, חולשה, צרבת וקשיי נשימה.
ארגון הבריאות העולמי, האיחוד האירופי ומינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) קבעו אמנם שמונוסודיום גלוטמט הוא תוסף בטוח לשימוש, ולמרות זאת בציבור רווחת הסברה כי מדובר בתוסף מסוכן. לפיכך, בשנים האחרונות, בעקבות תיאוריות על רעילותו ובהשפעת רעש הצרכנים, ניסו להפחית את השימוש שלו בתעשיית המזון. בכדי לשפר את טעמו של המזון, התעשייה משתמשת לרוב במשפרי טעם אחרים.
אז אבקת מרק ללא מונוסודיום גלוטמט בריאה?
לאו דווקא. חלק מאבקות המרק מכילות כמות גבוהה של מלח – נתרן. את המלח מוסיפים כחומר משמר וכמוסיף טעם לאבקה. הנתרן שומר על מאזן תקין של נוזלי הגוף, ומסייע בהעברת אותות עצביים והתכווצות שרירים. עם זאת, צריכה עודפת של מלח מזיקה מאוד לבריאות. כמות גבוהה של נתרן במזון עשויה לגרום לעלייה ברמות לחץ הדם, למנוע ספיגה של סידן בעצמות להאט את קצב הירידה במשקל ועוד.
לאנשים בריאים מומלץ לצרוך לא יותר מ־2,500 מ"ג נתרן ביום כמות השווה לכפית מלח אחת בלבד (5 גרם מלח). לאנשים הסובלים ממחלות כמו סוכרת, מחלות לב וכליות, הכמות המומלצת נמוכה בהרבה. הכמות המומלצת לילדים היא כ-1000 מ"ג נתרן, כלומר כחצי כפית מלח ליום.
על תווית אבקת המרק תהיה כתובה כמות הנתרן שיש ב-100 גרם אבקת מרק, ובחלק מהמקרים ייתכן שיהיה כתוב כמה נתרן בכף מרק, ואם לא, אפשר לחשב לבד - כף אבקת מרק שוקלת כ-15 גרם, ולכן אפשר לחלק את כמות הנתרן ב-100 גרם ב-6.6 ולקבל את כמות הנתרן בכף.
הכי טוב: תבלינים ועשבי תיבול טבעיים
השתמשו בתבלינים טהורים ועשבי תיבול אשר אינם מכילים כלל נתרן, והעשירו את המרק בטעמים טבעיים ובריאים. העדיפו תבלינים כמו פפריקה חריפה ומתוקה, פלפל שחור ולבן, קינמון, ציפורן, חומץ, לימון, ג'ינג'ר, קימל, זעתר, שומשום, עלי מנטה ועלי דפנה, ובעשבי תיבול כמו פטרוזיליה טרייה, שמיר, כוסברה, סלרי, בצל ועוד.
ניתן להכין ציר מרק במגוון טעמים, להקפיא אותו בתבנית של קוביות קרח, ולהשתמש בקוביות כשמכינים מרק. אופן הכנת ציר מרק הוא לבשל ממגוון עשבי התיבול המתאימים לסוג המרק (מרק עוף, מרק אסייתי, איטלקי ועוד), מבשלים את עשבי התיבול עד צמצום הנוזלים ומסננים. אפשר לטחון ולהקפיא באריזות קטנות.
טופז דרזנר היא הדיאטנית הראשית בחברת שומרי משקל
לפנייה לכתב/ת 
