תביעה נגד בלגיה על המתת חסד של אישה דיכאונית
גבר שאמו הדיכאונית קיבלה אישור להמתת חסד תובע את בלגיה, שרק היא והולנד מבצעות את ההליך מסיבות פסיכיאטריות. בפנייה לבית המשפט האירופי לזכויות אדם טען: "למדינה הייתה חובה להגן עליה והיא נכשלה"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
רובר קלארק, אחד מעורכי הדין של מורטייה, אמר שהממצאים בפרשה "מדאיגים מאוד". "מדובר באישה שהייתה תחת השגחת פסיכיאטר, ולפי ההגדרה הרפואית הייתה אישה פגיעה", אמר קלארק. "למדינה יש חובה להגן עליה - והיא נכשלה". בית המשפט אמר שכעת הוא בודק אם בלגיה הפרה שני סעיפים באמנה האירופית לזכויות אדם כשביצעה את המתת החסד.
מורטייה טוען שבלגיה לא הצליחה לשמור על חייה של אמו, גודליבה דה טורייר, ושלא הייתה חקירה מקיפה על המוות שלה. גודליבה בת ה-64 התמודדה במשך שנים עם דיכאון. כשהרופא שלה סירב לאשר את המתת החסד שלה היא פנתה לרופאים אחרים, כולל לדוקטור וים דיסלטמנס, שעומד בראש ועדת המתות החסד בבלגיה.
בהצהרה לבית המשפט טען מורטייה שבלגיה כשלה במעקב אחרי המקרה, וציין שאימו תרמה 2,500 אירו לאיגוד שדיסלטמנס עומד בראשו זמן קצר לפני המתת החסד. בית המשפט האירופי לזכויות אדם הודיע לבלגיה על הגשת התביעה, ושלח למדינה רשימת שאלות בכתב.
בנובמבר שעבר הרשויות בבלגיה החלו לחקור אם הפסיכיאטרית שאישרה את בקשת המתת החסד של דה טורייר אחראית גם למותה של טין ניס – אשה שאובחנה עם תסמונת אספרגר חודשיים לפני שהורעלה בהמתת חסד ב-2010. חלק מהמומחים מעריכים שאותה פסיכיאטרית, דוקטור ליב טינפונט, אחראית לכשליש מכל המתות החסד שהיו מסיבות פסיכיאטריות בבלגיה.
בלגיה והולנד הן המדינות היחידות שמאפשרות המתת חסד מסיבות פסיכיאטריות, ומאשרות המתת חסד אם ניתן להוכיח שמי שמגיש את הבקשה סובל בצורה בלתי הפיכה שאי אפשר לטפל בה. רוב הבלגים שמגישים בקשה להמתת חסד מסיבות נפשיות סובלים מדיכאון, הפרעות אישיות ותסמונת אספרגר. מומחים רבים חולקים על הקביעה שבעיה נפשית היא עילה להמתת חסד.
ב-15 השנים שחלפו מאז אישור המתות החסד בבלגיה עברו את ההליך יותר מ-10,000 מטופלים. רק מקרה אחד הוביל לדיון משפטי, שלא המשיך לכתב אישום.
לפנייה לכתב/ת 
