כל הנתונים על המשכנתה שלכם
יותר מ-400 אלף שקל - זה הסכום הממוצע שנותר לכל משק בית בישראל לשלם על משכנתה. כך עולה מנתוני הלמ"ס שהגיעו לידי ynet. באיזה עשירון רוכשים הכי הרבה דירות (תופתעו, לא בעשירון העשירי) ובאיזה אזור נמצא האחוז הגבוה ביותר של משלמי המשכנתה?
לישראלים נותר לשלם סכום ממוצע של יותר מ-400 אלף שקל בהחזר המשכנתה, בעוד ממוצע ההון העצמי למשקי בית שיש בבעלותם דירה הוא 1.83 מיליון שקל. אבל כמה נשאר למשקי הבית בעשירונים השונים לשלם בהחזר המשכנתה, כמה נותר לחרדים ולערבים לשלם ומה ההון העצמי מהדירה שבבעלותם? איפה נותר החזר גדול יותר לשלם – במחוז המרכז או דווקא בצפון הארץ?
החוק לביטול עמלת פירעון מוקדם במשכנתא יידחה
בדרך למעלה: היקפי המשכנתאות ב-2018 גדלו - והריבית טיפסה
סך המשכנתאות ב-2018: 60 מיליארד שקל
נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהגיעו לידי ynet, מאפשרים לכמת את יתרת המשכנתאות של משקי הבית בישראל וכן לבדוק את היקף ההון העצמי של משקי הבית מדיור.
אוכלוסיית מדגם הסקר, שנערך ב-2016, כוללת 8,903 משקי בית המייצגים כ-2.5 מיליון משקי בית באוכלוסייה. מתוך המדגם, כ-30% ממשקי הבית באוכלוסייה משלמים משכנתה. מבין משקי הבית שדיווחו שהם עדיין משלמים, הרוב – 70.2%, דיווחו שיש להם משכנתה או הלוואה לדיור אחת (כאשר הלוואה לדיור היא הלוואה שאיננה במישכון בית, שהוגדרה לצורך השלמה למשכנתה).
לעומתם, 20% דיווחו שיש להם משכנתה וגם הלוואה לדיור, ו-8% דיווחו שיש להם לפחות שלוש משכנתאות או הלוואות לדיור. לארה ראפידי, מרכזת סקר הוצאות והכנסות משקי בית בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מסבירה כי אותם שמונה אחוזים ממשקי בית נטלו לפחות שלוש משכנתאות על דירה בודדת, או נטלו לפחות שלוש משכנתאות על שלוש דירות שונות.
ההון העצמי מדיור לכלל האוכלוסייה הוא 1.32 מיליון שקל
מה המשמעות של נתון יתרת המשכנתה? כנתון שמייצג מה סכום הכסף שחייב משק הבית להחזר תשלום המשכנתה, הוא מצביע על רמת החיים של אותו משק בית, שכן יתרת המשכנתה נכנסת לתקציב ההוצאות שלו. אם למשק בית יש יתרת משכנתה גבוהה להחזיר, המשמעות היא נטל רב יותר על התקציב. כאשר מדובר באוכלוסייה חלשה בעוד שיתרת המשכנתה היא גבוהה, המשמעות היא שההוצאות הגבוהות על יתרת המשכנתה לא משאירות למשק הבית תקציב פנוי לדברים אחרים. כאשר מדובר באוכלוסייה חזקה עם יתרת משכנתה גבוהה, המשמעות היא שאותו משק בית רכש דירה יקרה.
ערך ההון העצמי הנקי מדירה, שמתקבל מהפחתת ההתחייבויות לדיור (משכנתה היא הלוואה לדיור) מסך ערך הדירה, מאפשר לגלות עם כמה כסף נשאר משק הבית ביד בסוף, לאחר תשלום המשכנתה. כדי לאמוד עושר חומרי, הנתונים מתמקדים בהון העצמי של משקי הבית מדיור, שמושג משווי דירה אחת או יותר שרכש משק הבית.
כדי להגיע להון העצמי הנקי מדיור, נשאלו המשתתפים במדגם איזה סכום הם יכלו לקבל על הדירה לו הם היו מוכרים אותה היום. מהסכום שנקבו הפחיתה הלמ"ס את המשכנתאות וההלוואות לדיור, וכך מתקבל ערך הדירה הנקי. למשל, במקרה שבו משק בית מדווח כי הוא יכול למכור את דירתו ב-1.2 מיליון שקל, ומול זה יש לו משכנתה של 200 אלף שקל, ההון העצמי הנקי מדיור שמתקבל הוא מיליון שקל. במקרים בהם למשק בית שהשתתף במדגם יותר מדירה אחת בבעלותו, סיכמה הלמ"ס את הערך הנקי של כל הדירות כדי להגיע להון העצמי הנקי מדיור של אותו משק בית.
היות שהמדגם מייצג את רוב אוכלוסיית ישראל, ישנם משקי בית שלא מחזיקים בדירה בבעלותם, אלא מתגוררים בדירה בשכירות. אולם, יש שוכרים, אף שאינם רבים, שבכל זאת מחזיקים בהלוואות לדיור מסיבות שונות. עם זאת, ההון העצמי שלהם מדיור הוא אפסי, משום שאין בבעלותם דירה. אותם משקי הבית עם הון עצמי אפסי מדיור, הקטינו את הממוצע לכלל האוכלוסייה של ההון העצמי מדיור ל-1.32 מיליון שקל. כשמביאים בחשבון רק את משקי הבית שיש בבעלותם דירה, ממוצע ההון העצמי מדירה הוא 1.83 מיליון שקל.
ממוצע יתרת תשלומי המשכנתה בנקודת הזמן בו נערך הסקר, עמד על 400,413 שקל למשק בית.
האחוז הגבוה ביותר של משלמי המשכנתה - ביהודה ושומרון
בחלוקה למחוזות, יתרת המשכנתה הנמוכה ביותר היא במחוז הצפון, עם 270,857 שקל, והיקרה ביותר היא במחוז המרכז, עם 475,314 שקל; מחוז תל אביב מאחוריו עם 467,352 שקל. ההון העצמי הגבוה ביותר עם דירה בבעלות הוא, כצפוי, במחוז תל אביב, עם 2.96 מיליון שקל והנמוך ביותר הוא במחוז הצפון.
השיעור הגבוה ביותר של משלמי המשכנתה הוא ביהודה ושומרון עם 52% והנמוך ביותר הוא במחוז תל אביב, עם 23%.
בחלוקה לפי המדד הפריפריאלי עולה כי ככל שישוב הוא פריפריאלי יותר, כך יתרת המשכנתה בו היא נמוכה יותר. מדד הפריפריאליות מדרג אילו ישובים ורשויות מקומיות הם המרוחקים ביותר בישראל ממרכזי הפעילות במדינה, כולל מקומות תעסוקה, קניות ושירותי בריאות, אפשרויות עבודה, לימודים, פנאי ונכסים ואילו הם הישובים המרכזיים ביותר והקרובים ביותר לאפשרויות אלה.
בחלוקה זו עולה כי ישובים מרכזיים חייבים לשלם את יתרת המשכנתה הגבוהה ביותר – 455,409 שקל בממוצע, שם גם ההון העצמי מדירה בבעלות הוא הגבוה ביותר – 2.5 מיליון שקל, ואילו ההון העצמי עם דירה בבעלות בישובים הפריפריאליים הוא הנמוך ביותר עם 1.4 מיליון שקל ויתרת החזר משכנתה נמוך יחסית של 252,352 שקל. השיעור הגבוה ביותר של משלמי משכנתה נמצא בישובי הביניים (לא מרכזיים אבל גם לא פריפריאליים) – 32%, לעומת 30% בישובים המרכזיים ו-27% בישובים הפריפריאליים.
בישראל: הערבים חייבים את יתרת המשכנתה הנמוכה ביותר
איזו אוכלוסייה חייבת את ההחזר הגדול ביותר למשכנתה שעוד נותר לשלם? היהודים הלא חרדים חייבים את יתרת המשכנתה הגדולה ביותר – 423,974 שקל - הם קונים דירות יקרות יותר ולוקחים התחייבויות גדולות יותר, ואילו הערבים חייבים את יתרת המשכנתה הנמוכה ביותר עם 162,778 שקל. היתרה הנמוכה נובעת משום שרק ל-10% מהם יש משכנתה ובסכומים לא גדולים.
מצד שני, בחברה הערבית רבות המשפחות שבונות מעל בית ההורים. משפחות רבות בחברה הערבית אף מקבלות בתים מהמשפחה המורחבת כך שמחיר הדירה הוא שולי כשהיא מועברת מאח אחד לשני או מבן משפחה אחד לשני.
אחריהם מדורגים יוצאי העדה האתיופית עם החזר משכנתה נמוך של 239,530 שקל. בחברה האתיופית ל-43% יש משכנתה, ובמהלך השנים האחרונות הם נהנו מסל הטבות שמציעה המדינה, של משכנתה מוגדלת בריבית מופחתת. הדירות שהם קונים או בונים, הם בדרך כלל בערך נמוך, וכך גם ההון העצמי מדירה בבעלות בחברה זו עומדת על סכום נמוך יחסית - 904,668 שקל בממוצע, כך שהדירות עליהן הם משלמים משכנתה הן דירות יחסית זולות.
החרדים חייבים יתרת משכנתה בסך 354,581 שקל בממוצע והרוסים חייבים 361,644 שקל.
ההון העצמי עם דירה בבעלות הגבוה ביותר הוא של יהודים לא חרדים – 2.42 מיליון שקל, כלומר, לישראלים מאוכלוסייה זו נשאר ביד הסכום הגדול ביותר לאחר ההתחייבויות. ההון העצמי מדיור הנמוך ביותר הוא של יוצאי אתיופיה – 904,668 שקל, כאמור, וגם ההון העצמי עם דירה בבעלות של הערבים איננו גבוה – 1.03 מיליון שקל. השיעור הגבוה ביותר של משלמי משכנתה הוא בקרב החרדים, עם 47% והנמוך ביותר, כאמור, הוא בקרב הערבים - 10%.
העשירון השישי מוביל בשיעור משלמי המשכנתה
בחלוקה לעשירוני הכנסה, מובן שככל שעולים במעלה העשירונים, שיעור משקי הבית עם דירה בבעלותם עולה, אך השיא נעוץ דווקא בעשירון התשיעי (עשירון זה מכניס הכנסה כספית ברוטו בחודש בסך של 30,861 שקל בממוצע). בעשירון זה 84.3% ממשקי הבית מחזיקים בדירה בבעלותם – יותר ממשקי הבית מהעשירון העשירי (48,361 שקל בחודש ברוטו בממוצע), בו 81.4% ממשקי הבית מחזיקים בבעלותם דירה.
השיעור הנמוך ביותר של משקי הבית שיש בבעלותם דירה – 41.4%, הוא, כצפוי, בעשירון התחתון (הכנסה כספית ברוטו בסך 4,281 שקל בממוצע). נתון מעניין הוא ששיעור המחזיקים בדירה בבעלותם בעשירון הרביעי עוקף במעט את מקביליהם בעשירון החמישי – 65.5% לעומת 64.3% בהתאמה. כך עוקף גם העשירון השביעי את העשירון השמיני – 76.9% לעומת 75.9% בהתאמה.
העשירון שמוביל בשיעור משלמי המשכנתה הוא העשירון השישי (הכנסה ברוטו בסך 17,111 שקל בממוצע), עם כ-40% ואילו העשירון בתחתית שיעור משלמי המשכנתה הוא העשירון הראשון עם 10.9%. בעשירונים השביעי, השמיני והתשיעי שיעור משלמי המשכנתה נע בין 38.1% ל-38.8%, אך הוא צונח ל-30% בעשירון העשירי והעליון. יש לשער שרוב משקי הבית בעשירון זה לא נזקקים כלל להלוואת משכנתה היות שיש להם הון עצמי מספיק לרכישת דירה, או שבעשירון זה יש עושר משפחתי ישן הכולל גם נכסים שעוברים בירושה.
ההון העצמי מדיור למשקי בית שיש בבעלותם דירה עולה גם הוא בהתאמה עם העלייה בעשירונים, כשההון העצמי מדיור הקטן ביותר הוא בעשירון התחתון עם 1.03 מיליון שקל ואילו הגבוה ביותר הוא בעשירון העליון עם 23.4 מיליון שקל. ההון העצמי מדיור בעשירון התחתון הוא הנמוך ביותר משום שיש לשער שהיכולת שלהם היא לקנות דירות זולות יותר והם מחזיקים בבעלותם דירה אחת בלבד, לעומת העשירון העליון, שבבעלותם הדירות היוקרתיות ביותר ובמקרים רבים הם מחזיקים במספר דירות ולא בדירה בודדת.
לפנייה לכתב/ת 
