בוני וקלייד? נדחתה תביעת הדיבה של ראש העיר ואשתו

ראש עיריית קריית מוצקין חיים צורי ואשתו דפנה דרשו 300 אלף ש' בגין 13 תגובות נגדם בעמוד פייסבוק. הם ייאלצו להסתפק ב-5,000 שקל בלבד

מערכת psakdinפורסם: 12.01.19 , 08:13

בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה את רוב תביעת הדיבה שהגישו ראש העיר קריית מוצקין חיים צורי ואשתו דפנה נגד תושב העיר שהגיב לפוסטים שפורסמו בקבוצה "הרוח החדשה – קריית מוצקין", ונגד מפעיל הדף, חבר המועצה צבי אבישר. בני הזוג תבעו 300 אלף שקל עקב פרסום 13 תגוביות שייחסו להם מעשי שחיתות, תוך השוואתם לצמד הפושעים בוני וקלייד, אך השופטת איילת הוך-טל קבעה כי אבישר כלל לא אחראי לפרסומים, ואילו את הכותב חייבה בפיצוי מזערי של 5,000 שקל.

צורי, שנחקר כיום בחשד למינוי מקורבים, הגיש את התביעה יחד עם אשתו – המכהנת כמנכ"לית היכל התיאטרון בקריה – באמצעות עו"ד מוני עזורה. בני הזוג טענו כי התגובות שפורסמו בספטמבר ודצמבר 2016 וייחסו להם מעשי שחיתות ונפוטיזם נחשבות לשון הרע, וכי גם לאבישר יש אחריות כיוון שלא פעל להסרתן ונתן במה להכפשת שמם.

לשון הרע

הפיצו שהמועמד לראש עיר בוגד באשתו – ויפצו

עו"ד רחל דותן

3 תושבי ראש העין הכפישו בפייסבוק את רז שגיא, שיתמודד בשבוע הבא בסיבוב השני בראש העין. ביהמ"ש קבע שהם ישלמו 55 אלף שקל

הפיצו שהמועמד לראשות העיר בוגד באשתו – ויפצו

אבישר, שיוצג באמצעות עו"ד אילן גולדנברג, טען שאין לו כל אחריות לכתוב, בפרט לנוכח העובדה שלא קיבל מהתובעים כל פניה להסרת הפרסומים, שממילא נמחקו זה מכבר. כותב תגובות, שיוצג על ידי עו"ד יעל תותחני, טען בין היתר שהתכנים שכתב מהווים ביקורת לגיטימית ואמירת אמת על אנשי ציבור.

השופטת איילת הוך-טל קבעה כי שמונה מתוך 13 הפרסומים אינם לשון הרע. "האמירות הבוטות בנוגע ל'ריפוד כיסים', 'נפוטיזם' ושחיתות שלטונית באות בגדר אמירות שאדם הנכנס לחיים ציבוריים, לא כל שכן 'חי' בהם מזה רבע עשור, אמור פתח 'עור עבה' כנגדן", כתבה.

עם זאת, נקבע כי בחמשת התגובות האחרות ישנם תיאורים החורגים מהמותר. כך למשל, בפוסטים שהציגו את התובעים כשודדי הקופה הציבורית תוך השוואתם לבוני וקלייד. "ההשוואה של התובעים לזוג שודדים הידועים לשמצה", כתבה, "חורגת מגבולותיו של שיח פוליטי לגיטימי ומצמידה להם תכונות אופי העונות בהחלט להגדרת 'לשון הרע'".

לפיכך נקבע כי הכותב יפצה את בני הזוג ב-5,000 שקל בלבד. "התנהלות התובעים מחזקת את האפשרות שלא היה בתגוביות אלה משום פגיעה כלשהי בתדמיתם, או בכל היטב אחר המתייחס לעשייתם הציבורית", נכתב בפסק הדין.

השופטת הוך-טל קבעה כי "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי מדובר בתביעה שמטרתה 'חינוך' הנתבע... כאשר נעשה שימוש בתביעה ככלי 'חינוכי', קל וחומר על ידי שני גורמים המהווים אנשי ציבור, מבלי שנעשית פניה מוקדמת כלשהי במטרה למנוע או לצמצם את הנזק הנובע מהפרסום הנטען, יש להעמיד את פסיקת 'שכר הלימוד' בהתאמה".

התביעה נגד מפעיל הדף נדחתה. השופטת הזהירה מפני ייחוס אחריות גדולה מדי על מפעילי דפי פייסבוק תוך הרתעתם מפני מתן במה לדיוני התושבים ב"כיכר העיר החדשה". לשיטתה, את האחריות יש לצמצם למקרים שבהם המפעיל קיבל התרעה על תכנים אסור והתבקש להסירם אך לא עשה זאת. אלא שבמקרה הזה התובעים כלל לא פנו לאבישר ולכן לא פעלו בתום לב כשכללו אותו בתביעה.

בסיכומו של עניין תביעה של מאות אלפי שקלים הסתכמה בפיצוי מזערי, ללא הוצאות משפט. התובעים אף חויבו ב-7,000 שקל הוצאות לאבישר עקב דחיית התביעה נגדו.