עד המדינה על רצח ג'ורדן אזולאי: "הבנו שאין כבר דרך חזרה, רוצחים אותו"
פרשה 1131: ב.ב הגיע תחת אבטחה לחלקה השני של עדותו ותיאר בביהמ"ש את השתלשלות האירועים שהובילו לרצח בחולות ראשל"צ ("הבנו שאין דרך חזרה"), את ההתנהלות לאחריו ("נסעו לים המלח להתנקות") ואת השקרים למשפחת הקורבן ("העמדנו פנים"). על רצח שרון מזרחי: "הייתי אובססיבי"
עד המדינה ב.ב, שלטענתו היה מעורב בכמה ממקרי רצח הנכללים בפרשת שרשרת החיסולים בעולם התחתון המכונה "פרשה 1131", העיד השבוע בפעם השנייה נגד חבריו. ביום שני הוא התייצב תחת אבטחה כבדה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וסיפר באדישות, בקור רוח ובשפה נטולת רגש כיצד ב-2011 הוציאו הוא וחלק מהנאשמים לפועל שתי רציחות מתוכננות מראש של מי שהיו עד אז חבריו. עיקרי פרוטוקול העדות מובא כאן.
כתב האישום בפרשה מתאר חבורה עבריינית אלימה שפעלה בראשל"צ עד שהתפצלה ב-2008 לשתי חבורות נפרדות. בין החבורות פרץ סכסוך מדמם שנמשך כמה שנים וגבה מספר רב של קורבנות – לעיתים בין הכנופיות היריבות ולעיתים גם בתוך החבורות עצמן. לטענת הפרקליטות, ב.ב והנאשמים היו חלק מחבורת "ראשון מערב", ועל פעילותה הוא סיפר.
עדותו התחילה בתיאור מפורט של רצח ג'ורדן אזולאי: כיצד הוא תוכנן, מה אירע בשעות לאחריו וכיצד שיקר למשפחת הקורבן שחיפשה את בנה. ב.ב סיפר שחברו הטוב, דניאל "סייהו" סמארה (שנרצח אף הוא בהמשך), הסתכסך עם עבריין אחר מהחבורה המתחרה "ראשון מזרח". סמארה ואזולאי, סיפר העד, היו יחד בחבורת ראשון מערב.
ב.ב: "סייהו ביקש מג'ורדן שלא ידבר עם עבריין אחד, אבל הוא גילה שהוא כן מדבר איתו. הוא התחיל לעקוץ את ג'ורדן והתעצבן על זה. בר כהן (שגם הוא נרצח בהמשך, ג"מ) וג'ורדן היו חברים טובים, סייהו עקץ את ג'ורדן שיפגע בבר. הסכסוך עלה הילוך.
"כשג'ורדן השתחרר (ממאסר, מ"ג) הוא הטעה את סייהו ולא סיפר לו על תאריך השחרור שלו. התחילה להיות מערכת יחסים טעונה וחשדנית בניהם... אני הייתי חבר ממש טוב של סייהו. אבל גם אהבתי את ג'ורדן. ניסיתי לגשר אבל הסולחה לא צלחה.
"באותה תקופה לא ישנו בבתים בגלל סכסוכים. יום אחד התקשרתי לג'ורדן והוא לא ענה לי. במקביל חבר משותף שלנו סיפר שבזמן הזה ג'ורדן לא היה עם טלפון כמה שעות, כי הוא ושרון מזרחי חיכו מתחת לבית של סייהו עם אקדח בשביל לפגוע בו. הבנו שאין כבר דרך חזרה, ואז בעצם החלטנו שאנחנו רוצחים את ג'ורדן אזולאי".
ב.ב פירט על הדוכן מי היו המעורבים: "החבורה שלנו - אני, סייהו, עמית פוגל (נאשם, ג"מ), שמוליק דוד (שנרצח בהמשך, ג"מ), וא.א (עד מדינה נוסף בפרשה, ג"מ)".
על תוכנית ההטעיה לאזולאי סיפר ב.ב: "בסופו של דבר שיחקנו עם ג'ורדן משחק כפול: לא.א היה ויכוח עם סייהו, אז מינפנו את זה בשביל להגיד לג'ורדן (שצריך) לרצוח את סייהו. אמרנו לו שהתוכנית היא שאני מביא את סייהו ל'כיפה אדומה' לחולות פלמחים, וא.א וג'ורדן רוצחים אותו. זו הייתה תוכנית דמה. התוכנית האמיתית היא שאני ופוגל חופרים בור, א.א ושמוליק רוצחים את ג'ורדן וקוברים אותו. אני מכרתי לג'ורדן את התוכנית דמה כי עליי הוא הכי סמך".
לדברי ב.ב, הוא אמנם תכנן את המעשים אבל לא נכח בזירת הרצח: "אני יודע ששמוליק דוד לקח את אזולאי לחולות, א.א חיכה לו כבר. סיפרו לי שא.א ירה בו, נתקע לו האקדח, הוא רדף אחריו ורצח אותו בידיים, עם סלעים. אני בזמן הרצח הייתי בבית שלי. פוגל (הנאשם, ג"מ) קרא לי בשעת לילה מאוחרת. ראיתי את שמוליק דוד וא.א מלוכלכים ממשהו שנראה כמו דם וחולות. הם סיפרו שהרצח השתבש, ומה קרה. הם מתנקים - שוטפים את עצמם ליד פח זבל בניין.
"משם נסענו לבית של נאשם נוסף, ומשם לבית של מוטי חסין. אנחנו בבית שלו והיו דיבורים במרפסת. אז א.א ושמוליק דוד נוסעים לים המלח להתנקות משרידי הירי או הדם.
"בהתחלה אחרי הרצח נסעתי לקבר בחולות. הייתי שם הרבה פעמים, במטרה לטשטש עקבות ולראות שהכול תקין במשך השנים. גם כשהיו שמועות שא.א חתם על הסכם עד מדינה נסעתי לשם".
גופתו של אזולאי לא נמצאה במשך שנים עד שהתפתחות בפרשה הובילה את המשטרה לקבר בחולות ב-2016. ב.ב סיפר כיצד התמודד עם שאלות הוריו של אזולאי שבנם נעדר: "אימא של ג'ורדן חשבה לאחר הרצח שאני אמור להגיע איתו לאילת. היא התקשרה אליי. שאלה אם ישן אצלי. אמרתי לה שזה לא נכון. נפגשנו גם בהמשך איתה בבית. עלו כל מיני חששות מצד אבא שלו, איפה הוא יכול להיות, האם הוא ירד למחתרת, האם מישהו פגע בו. העמדנו פנים שאנחנו לא יודעים".
"הייתי אובססיבי לרצוח אותו"
בהמשך העדות סיפר ב.ב על רצח נוסף בתיק - של שרון "במבה" מזרחי ב2011. "היינו חברים שלו, הוא חבר אלינו למערב", סיפר. "היינו מתעסקים בהלוואות. אבל אז חשדנו שהוא קשור לרצח של סייהו. ידענו שישב מתחת לביתו של סייהו (במטרה לפגוע בו, ג"מ). אחרי זה ג'ורדן נרצח ובר כהן נרצח. שרון היה חבר שלהם. הוא התחיל להילחץ מזה.
"עלו דברים חשודים, למשל אחרי רצח הכפול בשכונה שלו הוא לא בא לשבעה. גם לא ללוויה של סייהו. מצבו הכלכלי השתפר, הוא קנה לקסוס. החבורה – אני, פוגל, א.א, שמוליק דוד, שלומי גבריאלי ויהושע רבי - החליטו לרצוח אותו. אני הייתי אובססיבי לרצוח את שרון מבחינתי הוא היה קשור לרצח חברי סייהו.
"ניסיתי בלי הפסקה לאסוף עליו מידע. נעצרתי אפילו בתצפית. יום אחד שרון מזרחי ביקש ממני אקדח. ישר חשבתי שאני אוכל לנצל את זה בשביל לרצוח אותו. התוכנית הייתה שאני אומר לו מאיפה לקחת אקדח הוא הולך לשם ויהושע רבי (הנאשם, ג"מ) רוצח אותו. לא דיברנו על כך בטלפון מחשש להאזנות. בזמן הרצח עצמו אני הייתי בבת ים. אני זוכר שראיתי מבזק ב-ynet. עם רבי לא דיברתי בימים הראשונים לאחר מכן. אני יודע ששרון בא עם לקסוס לבנה".
הנאשמים בפרשה 1131 מכחישים את המיוחס להם. לטענת סנגוריהם, שני עדי המדינה בתיק משקרים וקושרים אותם למעשים כדי להציל את עורם מאימת הדין מאחר שלהם עצמם יש דם על הידיים.
בראש הרכב השופטים בתיק עומד השופט גלעד נויטל. את הנאשמים בתיק מייצגים בין השאר עורכי הדין רצון דרחי, ארז אבוהב, שחר חצרוני, מנחם רובינשטיין, יקי קהן, בנצי קבלר, תמיר סננס, גלעד מנשה, אליקה לוין וניר זאנו.