התערבות זרה בבחירות: כך אפשר להתגונן
פריצה למערכת המחשוב על מנת למחוק קולות, גניבת מידע רגיש על המתמודדים והפצתו או שתילת פייק ניוז ברשתות החברתיות. בעקבות אזהרתו של ראש השב"כ בדבר התערבות זרה בבחירות, מומחי הסייבר מסבירים איך זה עלול לקרות ומה צריך לעשות כדי להימנע מכך
הצהרתו המפתיעה של ראש השב"כ, נדב ארגמן , על כך שמדינה זרה מתכוונת להתערב בבחירות בישראל עוררה לא רק דאגות, אלא גם מספר רב של שאלות. ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, והיום ראש מערך הסייבר במכון הטכנולוגי חולון (HIT), כמו גם מומחי סייבר אחרים, מספקים לכם תשובות על מנת שתדעו מה לעשות - ובעיקר לא לעשות - על מנת לשמור על טוהר הקלפי ב-9 לאפריל.
שדה הקרב של הבחירות: זה מה שיקרה ברשתות החברתיות
איך בכלל אפשר לשבש בחירות ולהשפיע על הקול שלנו אם אנו אלו שמשלשלים את הפתק לקלפי?
בקלות, ויש מספר דרכים לעשות זאת. תחילה, ניתן להטות דעת קהל עוד לפני ההגעה לקלפיות באמצעות פריצות למחשבים ושתילת נוזקות (תוכנות זדוניות) כמו גם על ידי הפצת "פייק ניוז" ברשתות החברתיות. שנית, ניתן להשפיע ישירות על הבחירות באמצעות פריצות למחשבים אישיים של דמויות מפתח או מתמודדים והפצת מסמכים רגישים.
האם גם הליך הבחירות עצמו בסכנה? הרי בארץ ההצבעה מתקיימת באופן ידני, בעזרת פתקים
ובכן, בסוף הליך ההצבעה המידע שמגיע מהקלפיות מוזן לתוך מחשבים. ולכן אפשר, למשל, לגרום לכך שחלק מהפתקים שנספרו ייפסלו, או לבצע שיבוש ומניפולציה בספירה הממוחשבת, המתבצעת במקביל לידנית. זה יוצר בלבול וזורע חוסר אמון במערכת. אפשר גם לפרוץ ולשבש מחשבי מפלגות, שנעזרות במחשבים לסימון מצביעים פוטנציאליים, מערכי הסעות וסידורים לוגיסטיים.
מה התקדימים לכך?
אנחנו כבר מנוסים: התערבויות מסוג אלו כבר התרחשו במערכות הבחירות האחרונות בארה"ב, בבריטניה, בהולנד ובצרפת.
רוסיה, סין, איראן - מי החשודים המיידים?
למרות הכחשתו של פוטין, הרי שהרוסים עדיין נותרו בראש רשימת החשודים. אבל הם לא לבד: גם הסינים מתערבים במערכות בחירות - בעיקר באפריקה. האיראנים בעלי יכולת סייבר, אבל לא בתחום זה. לרוסים, לעומתם, יש "קבלות": הם כבר נתפסו על חם בארה"ב והם בעלי מתודולוגיה של לוחמת מידע בעלת מסורת ארוכת שנים, שכן הם הבינו מזמן שהכלי היעיל ביותר לשינוי מדיניות הוא להשפיע על האזרחים עצמם.
איך מערך ההאקרים עלול לפעול נגד ישראל?
מדובר ביחידות שונות שפועלות במקביל. יש כאלה אחראיות על פריצה למחשבי מפלגות: למשל, שליפת חומר רגיש או השתלת חומר שקרי. כזכור, הדלפת המידע הפוגעני על קלינטון שהגיע ממטה המפלגה הדמוקרטית החלה במבצע "פישינג" - כלומר שליחת מייל זדוני שהפיל בפח את האחראי על האבטחה במפלגה. יש גם יחידות אחרות שפועלות להשתלת פוגענים במערכות ההצבעה הממוחשבות.
מהיכן מגיע הפייק ניוז?
ישנן קבוצות שפועלות להטות דעת הקהל באמצעות חשבונות מזוייפים ברשתות חברתיות. בארה"ב, למשל, הרוסים החלו בזה כבר ב-2013, עוד לפני שטראמפ רץ לנשיאות. מושקעת בזה מחשבה רבה: הם מחפשים דרכים, למשל, לשכנע מיעוטים אתניים שלא להגיע לקלפי באמצעות הפצת טענות כוזבות שהליך ההצבעה "מכור" או "מושחת". מנגד, הם גם פועלים להתסיס את השטח ולהוציא אל הרחוב קבוצות קיצוניות.
האם יש סימני אזהרה?
לפעמים. צריך לחשוב פעמיים אם רואים עברית שכתובה עם שגיאות כתיב או בשפה עילגת, אם ישנן
תמונות שנראות "יותר מדי טובות להיות אמיתיות" או אם פתאום אתם מגלים מסרים פוליטיים חשודים חוזרים ונשנים בפיד שלכם.
האם אנחנו באמת מוגנים כפי שטוען ראש הממשלה?
אנחנו כנראה מתמודדים מול מעצמות, אבל יש לנו יכולות מוכחות - והמון ניסיון. בישראל יש שני גופים להתגונן נגד התקפות סייבר: מערך הסייבר הלאומי, שאמור לפקח על תשתיות מחשוב חשובות, והשב"כ, שצריך לתת מענה ל"פייק ניוז". ולשניהם ניסיון רב וטכנולוגיות מתקדמות לבלום מפגעים פוטנציאליים.
