איסור שחיטה כשרה באנטוורפן, שגריר בלגיה לשיחה בי-ם
שתיים משלוש היחידות הפדרליות המרכיבות את בלגיה אוסרות לשחוט בעל חיים ללא הימום - דבר האוסר שחיטה כשרה. החשש המרכזי בירושלים עתה הוא מחקיקה האוסרת גם על ברית מילה, שכמוה נדונה בשנים האחרונות במדינות באירופה
משרד החוץ מתכוון לזמן את שגריר בלגיה בישראל לשיחת הבהרה, בעקבות חוק שנכנס לתוקף במדינה בתחילת החודש, האוסר על שחיטה כשרה באיזור פלנדריה שבצפון בלגיה, תוך התעלמות מהקהילה היהודית הגדולה באנטוורפן. בישראל יביעו חשש מפני התפתחויות שליליות נוספות ופגיעה נוספת בחופש הדת.
החשש המרכזי בירושלים הוא מחקיקה האוסרת על ברית מילה, שכמוה נדונה בשנים האחרונות במדינות באירופה. בשנת 2017, בתי הנבחרים של אזורי פלנדריה וולוניה בבלגיה אימצו את החקיקה, שלפיה משנת 2019 תיאסר כל שחיטה שלא קודם לה הימום בעל החיים, כאשר זכויות בעלי החיים מהווים את ההצדקה לחקיקה. אף אחד מן החוקים אינו כולל פטור למיעוטים דתיים, ואינו מתיר להם לבצע שחיטה בהתאם למנהגיהם - וזאת, למרות תקנה של האיחוד האירופי, הרלוונטית למקרה זה, והמאפשרת למדינות חברות לכלול בחוק הגבלה על מנת להגן על חופש דת. בעקבות כניסת החוק לתוקף, לפחות יצרן בשר כשר אחד העתיק את עסקיו להונגריה, על מנת להמשיך בפעילות.
האיסור בוולניה נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2018, אך הפטור לעניין שחיטה לצרכי דת יישאר בתוקף עד ספטמבר 2019. באזור הנותר של בלגיה, אזור הבירה בריסל, לא קיים איסור, אך נערכו דיונים לגבי נקיטת צעדים דומים. עם זאת, בשל ההרכב הדמוגרפי של האזור והאופוזיציה הפוליטית, כרגע קיים סיכוי קטן שחוק כזה יאושר בעתיד הנראה לעין
.
בסוף שנת 2017, תוך התייעצות עם הקוגנרס היהודי העולמי, ועדת התיאום של הארגונים היהודיים בבלגיה (CCOJB) הגישה תביעה בבית המשפט החוקתי של בלגיה, בבקשה לבטל את האיסורים שחוקקו מוקדם יותר באותה שנה. הקהילה ממתינה להחלטה בנוגע לצעד המשפטי בו נקטה.
האיסורים על שחיטה קשורים להימום מראש של בעלי החיים במהלך תהליך השחיטה. איסורים אלה למעשה מוציאים מגבולות החוק שחיטה כשרה, משום שהכשרות דורשת לא להמם את בעלי החיים בטרם שחיטתם. קבוצות הדוגלות בזכויות לבעלי חיים הן העומדות מאחורי צווי מניעה אלה, אם כי ישנן קבוצות נוספות התומכות באיסורים. איסורים היסטוריים קיבלו תוקף חוקי בנורבגיה ובשבדיה עוד לפני מלחמת העולם השנייה, בתקופות שבהן גברה האנטישמיות. במספר ארצות אירופאיות היום, בעיקר בצרפת, הדיון סביב הנושא קשור גם להתנגדות להגירה ולתחושות איסלמופוביות, המתמקדות בשחיטה "חלאל", כאשר שחיטה על פי דיני היהדות היא נפגעת משנית.
מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי רוברט זינגר, אמר: "הקונגרס היהודי העולמי מטפל בכל אחד מן האתגרים הללו בשיתוף פעולה הדוק יחד עם הקהילות היהודיות המקומיות. עלינו להבטיח כי חופש הדת וזכויות נוספות של הקהילות היהודיות באירופה לא תפגענה כלל. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה משמעותית ומדאיגה בתופעות אנטישמיות ופשעי שנאה בקרב הקהילות היהודית באירופה, תופעות אשר בעבר הוכיחו כי הן בעלות פוטנציאל לתוצאות הרסניות. אני קורא לרשויות החוק ולמנהיגים באירופה לקחת עמדה ברורה בנושא ולהגן על חופש הדת של התושבים היהודים". נשיא ועידת רבני אירופה הרב פנחס גולדשמידט אמר שכניסת החוק לתוקף בבלגיה הוא יום עצוב ליהודים באירופה ויום עצוב לחופש הדת באירופה.