"לא מגיע לו שאבכה": סיפורה של נ' על המורה למוזיקה שפגע בה מינית ונשלח לכלא
לאחר שבית המשפט גזר 30 חודשי מאסר על המורה למוזיקה שפגע בה מינית במשך שלוש שנים, מספרת נ' על הרגע בו הבינה מה באמת קרה לה, על העימות הישיר, וכיצד הרגישה כששמעה את גזר הדין: "האיש הזה פירק לי את הנפש לאלף חתיכות"
זמן קצר לאחר מתן גזר הדין ששלח את גל סהר, שהיה המורה שלה למוזיקה בבית הספר, לשנתיים וחצי מאסר בפועל, עוד ניסתה נ' (25) לעכל את האירועים. "כשהשופט אמר 30 חודשי מאסר, הייתי בשוק. בהתחלה קצת שמחתי אבל אחרי דקה פרצתי בבכי בתוך האולם. אבא שלי חיבק אותי, ואז אספתי את עצמי מהר מאוד כי לא היה לי נוח להתפרק ליד הנאשם שישב ספסל לפניי. לא חשבתי שמגיע לו שאני אבכה".
סהר נעצר בפברואר 2017 לאחר ששתי תלמידות לשעבר התלוננו על מעשים מיניים שביצע בהן. כחודש לאחר מכן פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגדו כתב אישום בגין תקיפה מינית, אך לכל אורך הדרך הכחיש את הדברים, והודה רק ש"נסחף" לקשר רומנטי עם אחת מהן, והתחרט על כך. בחודש יולי האחרון הפרקליטות וסנגוריו של סהר הגיעו להסדר טיעון - והתביעה הגישה כתב אישום מתוקן שבו הודה בביצוע מעשים מגונים בתלמידה אחת תוך ניצול יחסי מרות, תלות וחינוך.
באשר לעונש שנגזר על מי שהיה המורה שלה אמרה נ': "כל עונש שהוא לא מאסר עולם זה עונש קל. האיש הזה פירק לי את הנפש לאלף חתיכות. אני מבינה שאלו העונשים שניתנים בכאלה עבירות וזה בסדר, אבל מן הסתם זה לא באמת משמח או מקל בשום צורה. עורכות הדין שלי הכינו אותי למקרה הגרוע ביותר שאותו לא הצלחתי להכיל – שהוא לא יכנס לכלא, אך עדיין פחדתי מאוד במהלך הקראת גזר הדין".
"אמרתי לו: תקשיב, אני לא רוצה את זה"
נ' מספרת על העימותים בינה ובין סהר: "שנה וחצי לפני שהגשתי את התלונה במשטרה, הלכתי להקליט אותו אחרי שנים שלא פגשתי או דיברתי איתו. נתתי לו תירוץ שאני רוצה להיפגש ובאתי והתעמתתי איתו. השיחה בינינו היא הקלטה מפלילה שגם הגיעה אחר כך למשטרה, בה הוא מודה בדברים ואומר שהצטער על מה שעשה. שנה וחצי לאחר ההקלטה, כשהוא כבר נעצר, ערכו עימות בינינו במשטרה שבו הוא שוב אמר לי שהוא לא ידע והוא מצטער. הוא אמר לי 'אני לא הבנתי, הייתי מסכן'".
מתי הבנת שלמעשה נוצלת בידי המורה שלך?
"זה היה בשלבים. הכרתי אותו כבר מגיל 13, אבל המעשים שלו התחילו כשהייתי בת 15. תוך כדי האירועים, ובעיקר בהתחלה, לא הבנתי שזה לא בסדר. אחר כך הבנתי שהיו דברים שהם חד משמעית אלימים. הייתה פה אלימות, כוח פיזי שהופעל עליי".
לטענתו של סער כי היה ביניהם סוג של קשר רומנטי אמרה נ': "הוא הורשע במעשים שלא בהסכמה. לא היה בינינו שום רומן. זה דבר פסול ברמות. אני חושבת שהוא מרמה גם את המשפחה שלו לצורך העניין".
לפי פסק הדין, מעשיו של סהר הסלימו עם הזמן עד שפגע בתלמידה ללא הסכמתה. "הוא לקה בעיוות מחשבתי כשסבר שמדובר במערכת יחסים", כתב השופט. "הנאשם התעלם מתמרורי האזהרה".
"אמרתי לו: 'תקשיב, זה לא נוח לי ואני לא רוצה את זה. אפשר פשוט שנהיה חברים ורק נדבר' וכל מיני משפטים כאלה. ביקשתי באופן מפורש להפסיק, אבל הוא מניפולטור. הוא לא אמר לי בשיחות האלה: 'מה פתאום?', הוא אמר: 'את צודקת. זה נכון', אבל אז הוסיף: 'אבל זו אהבה ואין משהו יותר גדול מאהבה'.
"הוא מכר את זה בתור סיפור רומנטי כאילו אי אפשר לעמוד בפני זה, ובמשך כל התקופה הזו הוא כל פעם היה זורק משפטים לאוויר: 'אם זה יתגלה אני לא יודע מה אעשה, אני אהרוג את עצמי'. לי בתור תלמידה שלו היו סיוטים קבועים שהוא יפגע בעצמו והייתי אומרת לו: 'מה פתאום. אל תדאג, הכל יהיה בסדר. הייתי נערה בת 15 ופחדתי שהוא יתאבד. היום אני מבינה שזה היו רק איומים'".
"הוא היה בן בית אצלנו"
בגיל 18 לאחר שסיימה את לימודיה התגייסה נ' ועזבה את עיר מגוריה. "לא חזרתי לצפון ולא הייתי בקשר עם אף אחד. הפגיעה בי בגיל הנעורים פגעה בי גם ביכולת ליצור קשר רציני עם בחורים בני גילי. המצאתי לעצמי תירוצים שאף אחד לא מספיק טוב ולא מספיק יפה ולא מספיק חכם, ולא הבנתי שאני מתרחקת בגלל מה שנעשה בי".
מה שפתח אצלה את הפצע הגדול היה דווקא שיחה שניהלה בגיל 22 עם חברה. "היא הזכירה פגיעה מינית על ידי המורה שלה וזה עורר בי משהו", אומרת נ' ומספרת כי אמרה לחברה: "'את יודעת, גם לי היה משהו כזה ולא ממש סיפרתי את זה לאף אחד', ומלמלתי מלמול מאוד מוזר. היא הסתכלה עליי במבט הכי נורא שקיבלתי בחיים, אבל באותו רגע בכלל לא הבנתי מה אמרתי. בבוקר למחרת בכיתי כל היום. שלושה חודשים אחרי זה התנתקתי מהעולם, ואז סיפרתי להוריי.
"כל הבית שלי התפרק לחתיכות הכי קטנות שיש. חשוב לי להגיד שאותו מורה היה בן בית אצלנו. הוא היה חבר טוב של אמא שלי והיה מדבר איתה עליי. הוא גם הכניס אותי לבית שלו והכרתי את כל המשפחה שלו. הכל היה כל כך מעוות והתנהל באיזה מין שקר ומניפולציות של אהבה, אבל הכל היה רק מניפולציות. אחרי שסיפרתי להורים, עברתי תהליך מאוד ארוך והתחלתי ישר טיפול פסיכולוגי".
לפני שנתיים, הגישה נ' תלונה במשטרה וסהר נעצר, נחקר והוגש נגדו כתב אישום. "לא אשקר, התהליך היה קשה. שעות של גביית עדויות, אבל כל השאלות ששאלו אותי לא היו כדי להכאיב לי, אלא כדי להבין את השתלשלות האירועים ולראות אם אני יכולה לעמוד מאחורי זה בבית המשפט".
באשר לצעירות אחרות כמותה, שנפגעו על ידי בעל מרות, אומרת נ': "אין באמת איך לעזור להן חוץ מלהגיד שלספר ולהגיש תלונה זה עוזר, כי אם את מצליחה לענות ולספר על זה בבית משפט, את מצליחה לענות על זה גם בלב שלך. זה נותן את הכוח להמשיך. אני חושבת שכל אחת צריכה להבין עם עצמה כמה כוחות יש בה ולאסוף אותם לפני. עובדה, אני גיליתי את זה ולא רצתי למשטרה מיד. שמרו עליי כי ידעו שאני צריכה עזרה ולא לבוא מפורקת. אבל אחרי שכן הצלחתי לאסוף את עצמי, זה פשוט עזר בתהליך שלי לכל ההאשמה ולכל הבושה. הכל שוחרר. הכל הופנה למי שבאמת אשם ולמי שבאמת צריך להתבייש".
לפנייה לכתב/ת 
