עמדנו ביעד הגירעון? נשלם על זה בשנה הבאה
זה היה שבוע של הודעות דרמטיות, אבל זאת של שר האוצר הייתה מעניינת במיוחד. השאלה היא איפה הקאץ' - ועל מי הונחה משקולת נוספת על הכתפיים. וגם: האזהרה של מקורות והחמאה שנעלמה. סוגרים שבוע
האנשים עם האצבע בסכר
זה היה שבוע של הודעות "דרמטיות" מצד בכירי המדינה. אבל אם נשים בצד את הפוליטיקה, ההצהרה הכלכלית המעניינת ביותר הייתה זו של שר האוצר, משה כחלון, ביום ראשון בערב. "עמדנו ביעד הגירעון", אמר כחלון בגאווה וסתם את הפה לכל מבקריו, מהתקשורת ומעולם הכלכלה.
בניגוד להצהרות אחרות שתפסו מקום בפריים טיים השבוע, זו בהחלט הצהרה דרמטית, שכן נגד כל הסיכויים, עם הכנסות ממסים נמוכות מהתחזיות והוצאות גדולות מהן, איכשהו מדינת ישראל עמדה ביעד הגירעון. אין מה להגיד, האיש קוסם.
ביום שלמחרת כולם ניסו להבין איפה הקץ' – איך עומדים ביעד כשההכנסות יורדות וההוצאות עולות? כל אדם עם מינוס בחשבון היה שמח לדעת איך עושים זאת. היינו צריכים לחכות עוד יום כדי לשמוע במפורש את מה שהיה ברור מאליו – את המחיר של עמידה ביעד הגירעון ב־2018 כולנו נשלם בשנה הבאה עם גירעון גדול יותר וצמיחה נמוכה יותר.
שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר וערן יעקב, מנהל רשות המיסים, הם מהחשובים במערכת הכלכלית בישראל. השבוע, ההצהרה של כחלון שמה להם משקולת נוספת על הכתפיים.
מרידור הוא האיש עם האצבע בסכר. הוא זה שיצטרך לעמוד בפרץ, לבצע קיצוצים ולמנוע תקציבים, ועוד בשנה של בחירות, שבאמצעה יתחלף, כנראה, גם שר האוצר. יעקב הוא זה שאמון על מילוי המאגר מחדש. עליו מוטלת המשימה להביא לגבייה מוגברת של כספי מסים כדי להקטין את הגירעון הצפוי. השניים יסבלו יותר מכולם מנאום הניצחון של כחלון. האחרון אולי יקצור פירות בקלפי, מרידור ויעקב יישאו בתוצאות.
מבחינתם, שישראל תתייבש
הרבה מים זרמו בנחלים בימים האחרונים, אבל גם הם לא מספיקים למלא מחסור שנוצר בחמש שנות בצורת. זה היה הטריגר לאזהרה של חברת מקורות, לפיה לא יהיה מנוס מייקור המים ב-10% ובהקדם. אם לא יעשו זאת, אספקת המים עלולה להיפגע.
זו עשויה להישמע כמו עוד זעקת קוזאק נגזל, אבל הבצורת היא בעיה אמיתית. כל כך אמיתית שאפילו בממשלה קבעו תוכנית חירום לטיפול בה. קבעו ולא ביצעו.
חלק מהתוכנית מדבר על רפורמה מבנית במקורות, שתאפשר הסטת כספים לפיתוח משק המים, אלא שהרפורמה פשוט תקועה במשרדי האוצר והאנרגיה. וכשהשרים האחראים עסוקים בבחירות הקרבות, אין מי שייקח אחריות. מבחינתם, שישראל תתייבש.
אין חגיגה בלי חמאה
בימים האחרונים יש מחסור בחמאה. זה אולי לא נשמע מסעיר - חוץ מלקונדיטורים חובבים - אבל תשמעו את הסיפור שמאחוריו: לפני כמה חודשים עתרה חברת טרה בדרישה להעלות את מחיר החמאה המפוקח, שמייצר לה לדבריה הפסדים. משלא נענתה, החליטה להקטין ב־85% (!) את שיווק החמאה לרשתות המזון.
אחת הסברות היא שטרה, שמאחוריה עומדת קבוצת קוקה קולה ישראל החזקה, הסיטה את הייצור למוצרים לא מפוקחים ורווחיים יותר כמו גבינות שמנת, בין היתר כדי לייצר לחץ להעלאת מחירים על המוצרים שבפיקוח.
העיניים נשואות כעת אל היועץ המשפטי לממשלה שיקיים דיון בנושא בשבוע הבא, שבמידה רבה יחרוץ גם את עתידה של העוגה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
