משחק שיכול לשנות את העונה של מכבי ת"א / טור
הניצחון המדהים של הצהובים על צסק"א בחוץ (76:93) עשוי להפוך לחלוטין את החלומות והציפיות של מכבי מהעונה הזו. וגם: מה צופן העתיד ליובל זוסמן והעומס האדיר שאיתו מתמודדים השחקנים
15 שנה חיכו במכבי ת"א לכותרת הזו, "צסק"א אכלה אותה", אחרי משחק במוסקבה. אלו היו 15 שנה של הפסדים ואף תבוסות, כשסל הניצחון ההוא של אנתוני פארקר נראה כמו זיכרון שהופך לפנטזיה.
ספרופולוס: "מקדיש את הניצחון לבעלים"
כל המספרים מהניצחון הענק של מכבי במוסקבה
ויש משהו מתוק יותר בהשגת הניצחון הענק הזה דווקא בעונה כל כך מאכזבת, שכללה סיבוב ראשון איום ביורוליג והדחה מוקדמת מהגביע. אל תזלזלו בעוצמה של מה שקרה הערב (שישי): נכון שמכבי ת"א בתקופה קשה, אבל ניצחון בהפרש של 17 נקודות במבצר של אחת האימפריות הגדולות באירופה זו תוצאה שבכוחה לשנות את כל העונה האירופית של הצהובים.
אני חייב לפתוח עם יובל זוסמן. יאניס ספרופולוס מצליח במקום בו נבן ספאחיה נכשל ומנצל עד תום את מעלותיו של הכישרון הצעיר. כאשר שחקן טוב מספיק, ומוכן לקבל את הבמה, אין טעם להכניס אותו לעניינים לאט או לחכות שיתבגר – וזוסמן מוכן לחלוטין להיות שחקן מוביל במכבי ת"א. זה היה משחקו הטוב ביותר בקבוצה, ובוודאי שגם ביורוליג. השמיים הם הגבול עבורו בקצב ההתקדמות הזה, והוא הולך להיות אחד השחקנים הבולטים באירופה. שאפו.
והוא לא היה לבד: מה שחסר לקבוצה ברוב משחקיה העונה הייתה המחויבות של השחקנים – והפעם קיבלנו את זה בגדול. כולם ביחד וכל אחד לחוד נתנו את הלב, ממש בסגנון פארקר, שאראס, מיקי ברקוביץ', טל ברודי והאחרים בעבר.
זה הזכיר לי את הלב הענק של מכבי ת"א בניצחון ההיסטורי ההוא בווירטון ב-1977, והיה חשוב לראות את זה במיוחד אחרי הניצחון הקשה מול בודוצ'נוסט שלשום, בו המאמן היווני הראה עצבים נוסח ספאחיה והשחקנים לא תמיד נראו מחויבים לגמרי. ההצלחה שוב הגיעה בלי שסקוטי ווילבקין יהיה דומיננטי. בדקות שהוא היה בחוץ וג'ון-די היה בפנים הקבוצה שיחקה טוב יותר.
ולמרות ההתעלות והשמחה, חייבים לזכור שמדובר במרתון. אקס הפועל ירושלים, מאמן מילאנו סימונה פיאניג'אני, דיבר בשם רבים לאחרונה כאשר ביקר את תוכנית המשחקים העמוסה והבלתי מתחשבת מצד כל הגורמים, שלטענתו תוביל לקריסת השחקנים, שהם בסופו של דבר רק בני אדם. הוא המשיך בכך את הטענות של ספאחיה מתחילת העונה, וגם ספרופולוס התייחס כבר לנושא.
והשחקנים עצמם? הם לא מפסיקים להתלונן על העומס חסר ההיגיון, וכוכב צסק"א ננדו דה קולו אמר עוד לפני המשחק: "מספר הפצועים גדל מעונה לעונה, ועם משחקים דחוסים כל כך כמעט לא ניתן להתאמן". הוא ורבים אחרים דיברו על הנושא, אבל כאב במיוחד לשמוע את פאוליוס ינקונאס מז'לגיריס אומר: "כולנו אוהבים את המשחק, אבל כשמגיעים לכמות גדולה כל כך, זה הופך למעמסה". אחרי שבוע של ליגה ושני משחקים רצופים ביורוליג, כל שחקן במכבי ת"א מרגיש כך.
ומה עכשיו? עם כל התהילה אחרי התצוגה, ביום שני מכבי יוצאת למשחק מסוכן בבאר שבע, ואחרי שלושה ימים ברצלונה תגיע להיכל. כאמור, אין זמן למנוחה, ואפילו אין זמן לחגיגות. ההצלבה עוד רחוקה.
לפנייה לכתב/ת 
