ביהמ"ש: הכלה תיאלץ לפנות את דירת חמותה

במשך נישואיהם התגוררו בני זוג בדירה השייכת לאם הבעל. כשהחלו הליכי הגירושים טענה הכלה שהנכס ניתן לה במתנה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד ליאת זך, פסקדיןפורסם: 14.01.19 , 10:05

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל לאחרונה את תביעתה הפינוי שהגישה אישה נגד כלתה, הנמצאת בהליכי גירושים מבנה אבל עדיין מתגוררת בדירה שבבעלותה. השופט פליקס גורודצקי דחה את טענת הכלה שלפיה הדירה ניתנה לה במתנה, משום שלא גובתה בראיות משכנעות.

בני הזוג נישאו ב-2005 ועברו להתגורר בדירה שבבעלות האם (המתגוררת בדירה אחרת בבניין). כיום הם נמצאים בהליכי גירושים והאישה טוענת שסבלה מאלימות פיזית ומילולית מבעלה, שאף היכה את בנם, ובעקבות זאת פנתה למשטרה. בינתיים היא נשארה להתגורר עם הבן בדירה שבבעלות חמותה.

דיני משפחה

נתן דירה והתחרט בביהמ"ש: "אני סובל מאלצהיימר"

מערכת psakdin

בן 91 ביקש לבטל הסכם מתנה שהעניק את הנכס לבנו הבכור בטענה שמצבו הקוגניטיבי פגם בתוקף העסקה. למה השופטת דחתה אותו?

נתן לבנו דירה והתחרט בביהמ"ש: "אני סובל מאלצהיימר"

בתביעה שהגישה החמות היא דרשה לסלק את כלתה, וציינה שאפשרה לבני הזוג לגור בדירה רק עד שיעברו לדירה משלהם. לדבריה, הכלה הקימה בדירה עסק לקוסמטיקה, ולקוחותיה הופכים את חייה לבלתי נסבלים.

מנגד טענה האישה שאחרי חתונתה העניקה להם החמות במתנה זכות שימוש בדירה ללא הגבלת זמן, וכעת, לאחר שנים, אינה יכולה לחזור בה. לדבריה, התובעת ובני משפחתה עושים כל שביכולתם כדי לפגוע בה ובפרנסתה.

השופט פליקס גורודצקי דחה את עמדתה בדבר "מתנה" משום שהתבססה רק על מכתב ששלחה החמות לאגף הארנונה בעירייה הרלוונטית, שבמסגרתו ביקשה להעביר את חיוב הארנונה על שמם של בני הזוג. הוא הבהיר כי המכתב נשלח לעירייה ולא לנתבעת כך שאינו יכול להוות "הודעת נותן למקבל על המתנה" (כדרישת חוק מתנה). בנוסף, במכתב צוין במפורש שהדירה מועברת לרשות בני הזוג, ולא לבעלותם, והמונח "מתנה" כלל לא מופיע בו.

לאחר שקבע כי לא מדובר במתנה אלא במתן רשות מגורים הסביר השופט גורודצקי שכאשר מדובר ברשות שניתנה ללא תמורה, המרשה רשאי לבטל אותה בכל עת. "יוצא אפוא, כי בר רשות מכוח רישיון שימוש ללא תמורה, צפוי בכל רגע נתון לדרישת סילוק יד, אף אם פעולתו בנכס נמשכה זמן רב", הוסיף.

בהקשר זה הוא הוסיף כי הכלה לא הביאה כל ראייה לטענתה שלפיה חמותה נתנה לה "רשות מגורים בלתי הדירה", והבהיר כי אמירות כגון "אף אחד לא יעיף אותה מפה" הן אמירות כלליות שאינן מהוות חוזה משפטי מחייב.

כמו כן נקבע בפסק הדין שגם מעדותה של הכלה נראה שהיא הבינה שמדובר במגורים זמניים התלויים בנישואיה, מה גם שאם האמינה שניתנה לה רשות מגורים לכל החיים, סביר להניח שהייתה מבקשת להעלות את העניין על הכתב.

עם זאת, בהתחשב בכך שבדירה מתגורר ילד, וכן מתנהל בה עסק, השופט דחה את מועד הפינוי לינואר 2020. בנוסף, על פי חוות דעת שמאי, נקבע כי החל מינואר 2019 ועד למועד הפינוי, הנתבעת תשלם לתובעת שכירות בסך 4,700 שקל. הכלה תישא בהוצאות המשפט בסך 20 אלף שקל.