שי לי שינדלר: "למדתי לא לשפוט אף אמא"
היא אוהבת להשתולל עם שני ילדיה במיטה ומאמינה שתוכל לישון כמו שצריך רק אחרי שהם ייצאו מהבית ויתחתנו. שי לי שינדלר על הורות כשהבעל עובד בארה"ב, קריירה מצליחה והרצון להספיק הכל
מגישת הטלוויזיה שי לי שינדלר למדה על בשרה כיצד שילוב בין אמהות לבין קריירה דורש ג'ינגול מאד קפדני, כשלפני שנה וחצי, בזמן שגרה בניו יורק עם משפחתה, הייתה צריכה לקבל החלטה משמעותית. בעוד בעלה, ליעד, נדרש להישאר בארה"ב בשל עבודתו בחברת הסטארט אפ שהקים, היא קיבלה הצעה שקשה לסרב לה - להגיש באופן קבוע את הצנרת (עם המיזוג - הצינור, ק.נ.) לצד גיא לרר ברשת.
היא החליטה ללכת על זה ולהגשים את החלום לעמוד בפרונט. בהמשך לכך היא שבה לארץ יחד עם ילדיה, בעוד ליעד התנהל תקופה ארוכה על הקו. אחרי שהתראיינה בנושא ספגה ביקורות לא מפרגנות, על כך שפיצלה זמנית את המשפחה. שינדלר (32), אמא לגילי (4) ודני (1.5) גייסה אז וגם היום כטיעון את המוטו בו היא מאמינה: "הילדים בראש סדר העדיפויות".
ואיך זה מסתדר?
"הבנתי שאם אני מאושרת, הילדים מאושרים, אז חזרתי למקום שקודם כל חשבתי על טובתם. בניו יורק, כשהייתי כבויה ומבואסת כי הרגשתי שאני לא עובדת מספיק, זה השפיע גם עליהם".
בימים אלו עלתה תוכנית נוספת בהגשתה בערוץ 13 - "זמן נדל"ן", וההימור שלקחה אז, התברר כנכון לה מכל הבחינות.
הדבר שאת הכי אוהבת לעשות עם הילדים.
"להשתולל על המיטה. זה נראה כמו קרב כריות עם המון קפיצות. כשהייתי ילדה הייתי משחקת ככה עם האחים שלי על המיטה של הוריי, עכשיו זה על המיטה שלי וזה מאד כיף".
המטלה הכי קשה בהורות.
"לקום בלילות. לכל שלב בהתפתחות יש את ההתעוררויות שלו. אם כשהם קטנטנים זה להאכיל, כשהם קצת יותר גדולים זה תשומת לב, חלומות רעים, אם בורח פיפי במיטה, לא חסרות סיבות לפחות לילדים שלי, להתעורר בלילה. כשליעד בארץ אנחנו עושים חלוקה בינינו של מי שקם בבוקר, לפעמים זה בחמש בבוקר, מארגן ומפזר בגנים, אז הוא גם זה שנדפק וקם בלילה.
"כשהוא לא בארץ אני עושה את זה כל יום. ביום כזה אני מאד עייפה, למרות שעייפות זה כרוני, זה תמיד שם. גם כשאני מתעוררת מעשר שעות שינה, אני מפורקת מעייפות. אני אנוח כשהם יהיו גדולים ממש, בטח זה יהיה כשהם יעזבו את הבית ויתחתנו".
התכונה של אחד מהילדים שהכי דומה לתכונה שלך.
"אצל גילי זו סקרנות. הוא שואל מלא שאלות ובהחלט הגיע ממני, ודני מאד שמחה ומתלהבת מכל דבר".
הדבר הכי מפחיד שקרה לך בתור אמא.
"זה כל כך טראומטי שלא אשכח את זה בחיים. כשגילי היה בן 27 ימים בלבד, ילד ראשון, לא היה לי שום ניסיון או הבנה, היה לו בקע שהסתבך. לא אפרט הכל, אבל נכנסנו לניתוח חירום, ולפניו הוא היה בצום של שש שעות. ילד בן חודש לא לתת לו לאכול, זה היה נורא לאמא הורמונלית וצעירה. לקחו לי אותו מהידיים כשהוא צורח וגווע ברעב. אני רק זוכרת שזה היה נורא, הטראומה כל כך גדולה מבחינתי, שיש לי הבזקים ולא ממש זכרונות מהרגעים בבית חולים בזמן שהוא היה בניתוח".
החפץ שלך שהילדים הכי אוהבים.
"לא תאמיני אבל האיפור שלי. כל פעם שאני מתאפרת שניהם רוצים גם, אין מצב שיראו ולא יבקשו, אז אני עושה להם טיפה עם המברשת סומק בכאילו".
היום הכי שמח בחייך.
"כל פעם שהילדים שלי מתפוצצים מצחוק, כשגילי מנצח את אבא שלו בשח מט, כשדני מצליחה לנגן בגיטרה שלה, זה האושר הכי גדול בחיי. גם כשהבן שלי שהוא לא אכלן גדול, מסיים ארוחת ערב בסיסית, אני מאושרת. מה שכיף עם ילדים, זה שהאושר מגיע הרבה ובמנות קטנות. חשוב להגיד על זה תודה".
הדבר הכי חשוב שלמדת בתור אמא.
"למדתי לא לשפוט אמהות אחרות, כי את לא יודעת אף פעם מה הסיבות של כל אמא, מה המניעים שלה ומה היא מרגישה. כשחזרתי לארץ ויצא לי שער עם פרסום בנושא, ביקרו אותי כל כך הרבה וראיתי מה זה עשה לי. הבנתי שאסור לשפוט אף אמא. את לא יודעת מה כל אחת עוברת וחווה. הרגשתי את זה על בשרי, הרגשתי מה זה כשמבקרים אותך בלי סוף. טענו שהפרדתי את הילדים מאבא שלהם, כל מיני דברים כאלו קשים.
"מצד שני אף אחד לא שאל למה בעלי לא עצר את החברה והעסקים ובא איתי לארץ, תמיד השאלה הייתה איך אני עשיתי את זה לילדים והרחקתי אותם מאבא שלהם. בעיני אי אפשר לשפוט אף אחת בין אם היא מניקה או לא, אוספת מהגן או לא, אם אמא אחת מחליטה לעבוד בלילות או טסה לחו"ל בשביל העבודה יגידו שהיא שמה עצמה לפני הילדים, אם אמא אחרת לא עובדת אז יאמרו שהיא לא מגשימה עצמה, תמיד יש לאנשים מה להגיד. 'חיה ותן לחיות', זה האני מאמין שלי".
קראו עוד:
איבונה קרוגליאק: "תמיד יהיה לאנשים מה לומר"
"חשבתי שאהיה אימא שמספיקה הכול וטעיתי"
שרון אילון: "אני מתפקדת מעולה במצבי לחץ"
המאכל שהילדים הכי אוהבים לאכול.
"גילי הכי אוהב דייסת שיבולת שועל עם בננה והוא מעדיף את זה על פני כל דבר בעולם. הוא יכול לאכול את זה כל יום, כל היום. דני, תודה לאל, אוהבת לאכול הכל, אבל לא תגיד לא לפסטה. היא בכללי לא אומרת לא על אוכל, שזה מקל על החיים לעומת ילד בררן".
הדבר הכי מצחיק שקרה עם הילדים.
"דני עכשיו בגיל שהיא מחברת משפטים ומלא שירים שלא קשורים אחד לשני. 'אמא, את חייבה לראות את זה'. כל מיני שגיאות בעברית. זה הכי מצחיק אותנו בעולם, בטח שהעברית כל כך חשובה לי, אני לא מצליחה להחזיק את עצמי".
המטלה הכי שנואה עליך.
"חבל שאין פה וידאו עכשיו. בדיוק הפעלתי מכונת כביסה עכשיו. זה הסיוט שלי. אני מאלו שאם זה נלבש פעם אחת והיה בגן, זה חייב לעבור כביסה. יום שלם של חול, מחלות, מיקרובים, תולעים. ג'ינס שלי אני יכולה ללבוש שלוש פעמים לפני שיעבור כביסה, אצלם אין סיכוי.
"יש לי ויכוח תמידי עם חמותי כשבאה לעזור עם הילדים והיא אומרת 'אבל זה נקי, למה את זורקת לכביסה?' אצלנו זה נערם עד שאין ברירה ואז אני עושה ברצף חמש מכונות. החלום שלי זו מכונה, שאת מכניסה אליה, היא מכבסת, מייבשת, מקפלת ומעבירה ישר לארון. לא רק שאני שונאת לקפל, אני שונאת לפזר בארון, כי אז רואה את הבלגן ומתחילה גם שם לסדר".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
קבוצת הווטסאפ הכי מתישה.
"מי ייעלב? את מי להעליב? אז אבחר את כל קבוצות הווטסאפ שקשורות בענייני הילדים, הנה אני מעליבה את כולן. כן, זה דבר מתיש. הכי חופר שמישהו מבקש באופן ברור שיענו לו בפרטי, אבל כולם חייבים בכל זאת לענות בקבוצה".
שיר או סיפור ילדים שאת הכי אוהבת.
"אני הכי אוהבת את 'הכבש השישה עשר' ומשתדלת להשמיע את זה כמה שיותר לילדים. זה כיף לי שהם מזמזמים ומכירים, קטעי הדיבור של יהונתן גפן לבין זה מה שאני הכי אוהבת. אני שמעתי שלמה ארצי, גידי גוב ושלמה ארצי בתור ילדה כי זה מה שהשמיעו בבית. את הכבש השישה עשר, גיליתי כאדם בוגר".
הבילוי המשפחתי שאתם הכי אוהבים לעשות יחד
"אנחנו גרים ממש על פארק הירקון, אני רואה מהמרפסת את הפארק וזו בעצם החצר האחורית שלנו. לכן מבלים שם המון, כמעט כל יום. זה נותן מרחב, אוויר, יש שם פינת חי כיפית ומלא מתקנים. אני מאמינה שילדים צריכים לבלות בחוץ כמה שיותר".
הדבר שהכי אהבת לעשות בתור ילדה.
"הייתי עושה כל הזמן הופעות והצגות, הייתי באה לסלון, מושיבה את כולם, שרה ורוקדת. אמא שלי מספרת, שהיה לי קהל קבוע ואוי ואבוי אם מישהו היה מדבר או מפריע. המשפחה שלי לא הופתעה מהמקצוע שבחרתי".
