טעות בהבנת המקרא

ממצאים באתר ארכיאולוגיה בבית אל(צילום: אלכס קולומויסקי)

"כך נחשוף את הקשר ההיסטורי של עם ישראל ליהודה ושומרון", צוטטה השרה מירי רגב בתקשורת בהתייחסה לתערוכה "ממצאים אבודים" שמציגה במוזיאון ארצות המקרא ובה עתיקות שדודות שנתפסו על ידי המינהל האזרחי. כותרת מפתיעה בהתחשב בעובדה שמבחינת רבים "זה שלנו והנה ממצא שיוכיח את זה" (גם כשזה לא) הוא הסובב והמסובב לקיומו של מדע הארכיאולוגיה בארץ.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

גילוי נאות ראוי הוא שחיי נעו עד כה על התפר שבין המחקר המקראי וההיסטורי לבין המאבק בכיבוש. במסגרת עבודתי כמדריכה במחלקת החינוך במוזיאון ארצות המקרא בין השנים 2010-2004 נחשפתי לעבודת אוצרות זהירה במיוחד, בהתחשב - ואולי בגלל - העובדה שמדובר במוזיאון המבוסס על אוסף פרטי שנקנה באמצעות מסחר עתיקות שבסטנדרטים של היום כלל לא היה בא לעולם.

לאחר מכן התהפכו היוצרות בחיי, ומפעילה לזכויות אדם הפכתי לעובדת בארגון זכויות אדם במשרה מלאה. ההיסטוריה, הטקסט המקראי והממצאים הארכיאולוגיים שפזורים ברחבי הגדה תיבלו סיורים שבהם הדרכתי קבוצות והרצאות במשרד שהיו פעמים רבות בפני קבוצות נוצריות, ובהן האביזר הקבוע והיחיד שלי היה מפת בצלם של הגדה המערבית. הקישור הזה, והזיהוי שלי כמתנגדת לכיבוש וכמי שחוקרת הפרות של זכויות אדם ששולטת ומתכתבת עם הנרטיב ההיסטורי והמקראי, היה יוצא דופן בנוף הארגונים הנאבקים בכיבוש.

המורכבות דורשת להכיר בחשיבות ההיסטורית של אתרים, ממצאים וטקסטים מקודשים, ולא להתכחש לקשר של העם היהודי לארץ הזו ולמקרא, בדיוק כשם שאסור להתכחש להפרות זכויות האדם שנעשות על ידי ישראל בשטחים הכבושים, כולל, בין השאר, השתלטות על קרקע ודחיקת רגלי הפלסטינים תוך שימוש בטיעונים ארכיאולוגיים.

מוזיאון ארצות המקרא ודאי לא ציפה להתנגדות שהתעוררה בימים האחרונים לתערוכה. אנשי המוזיאון חשבו, ואמרו, שהם פועלים בשם מדע הארכיאולוגיה. אולם כשם שצריך להפריד בין המחקר ההיסטורי לבין העיוות והעוול הנעשים בשמה, צריך להכיר בתפקיד של המינהל האזרחי בעיוות ובעוול, כולל בתחום פעילותו הארכיאולוגית.

• נעמה באומגרטן-שרון היא פעילת זכויות אדם שעבדה בעבר כמדריכה במוזיאון ארצות המקרא