תחרות למונופול נשר? שפיר הנדסה הקימה מפעל מלט
החברה השקיעה בבניית המפעל כ-100 מיליון שקל. המפעל צפוי לספק 10% מהביקוש בשוק ולהעסיק 200-250 עובדים. מסתבר שהמלט המיובא לא מכחיד את השוק המקומי
חברת שפיר הנדסה הקימה בחודשים האחרונים מפעל חדש לייצור מלט, שצפוי להעיר את התחרות בענף המלט המקומי מתרדמתה. ל"כלכליסט" נודע כי המפעל עתיד לספק כ-10% מהביקוש בשוק המקומי, שמסתכם בחמישה עד שבעה מיליון טונות מלט בשנה.
בעקבות ההחלטה על היטל מינימלי על המלט - מנכ"ל מלט הר טוב התפטר
שר הכלכלה החליט: היטל של 0.25% על יבואני מלט
בקרוב: הקלות בייבוא אישי על עשרות מוצרים, כולל לשיפוץ הבית
המפעל נבנה באחת ממחצבות שפיר בנחל עציונה שבעמק האלה, בקרבת בית שמש, ועלות בנייתו עמדה על כ100‑150 מיליון שקל.
בענף התשתיות מעריכים שכבר ברבעון הנוכחי המפעל, שצפוי להעסיק 200‑250 עובדים, יעבוד בתפוקה מלאה. הרצות ראשוניות של המכשור החדש במפעל מתוכננות לשבוע הבא, כשמה שחסר הוא חיבור קו מתח חדש שחברת החשמל אמורה לספק בשבוע הקרוב. מחברת החשמל נמסר שהחיבור "יתבצע בתוך מספר ימים".
המפעל נבנה בשיתוף חברה גרמנית שסיפקה ציוד וידע, בטכנולוגיה חדשה שכוללת גם ייצור עצמי וגם טחינת קלינקר ‑ אחד מחומרי הגלם שמשמש להכנת מלט.
שפיר הנדסה מחזיקה בחמש מחצבות, וצריכת המלט שלה עומדת על 250‑300 אלף טונות בשנה. שפיר נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 4 מיליארד שקל.
בניגוד לתחזיות היצרניות המקומיות
בשוק המלט פועלים ארבעה שחקנים מרכזיים - מונופול המלט נשר (בבעלות לן בלווטניק), שאחראית, לפי משרד הכלכלה, ליותר מ-90% מהתוצרת המקומית והר־טוב (בבעלות משפחת וייל) שאחראית ל-10% מהתוצרת המקומית.
מולם פועלים היבואנים סימנט (מקבוצת מספנות ישראל, שמייבאת מלט מיוון) וחברת לב־ברון (בבעלות בנימין ברון, שמייבאת מטורקיה). ב-2017 עמד נתח השוק של היבואנים על 29%, מרביתו הוחזק בידי סימנט (9%) ולב-ברון (8%). מונופול המלט נשר חלש על כ-65% מהשוק, והנתח של מפעל הר־טוב עמד על כ-6%.
בשבועות האחרונים כיכב שוק המלט המקומי בכותרות, על רקע תלונה שהגיש מפעל הר-טוב באפריל 2017 למשרד הכלכלה, בתמיכת חברת נשר, על יבוא מלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף שלכאורה מזיקים לתעשייה המקומית.
בהר-טוב טענו שבלי היטל החברה עלולה להיסגר ואיתה תחוסל התחרות בענף, משום שאין סיכוי שמפעל מלט נוסף יוקם בארץ. משרד הכלכלה פתח בחקירה וגילה ש"בשנים האחרונות חלה עלייה של מאות אחוזים ביבוא מלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף הנמוכים ממחירם במדינות המקור".
לפני כשבועיים הטיל שר הכלכלה אלי כהן היטל היצף בשיעור של 0.25% על יבואני מלט, בטענת חשש "לנזק ממשי לתעשייה המקומית", עם סכנה "להמשך פעילותו של מפעל מלט הר-טוב ולפגיעה משמעותית בחברת נשר". אולם בענפי התשתיות והתחבורה טוענים שכל התערבות פוליטית ולחצים על שרים תהפוך למיותרת עם כניסת המפעל החדש של שפיר לפעולה.
המפעל יספק חומרים למשק המקומי בלי צורך בייבוא ועם תמחור שיכול אולי לפגוע ביבואנים או ביצרנים מקומיים, אבל צפוי לעודד את הלקוחות לרכוש מלט מתוצרת מקומית.
הישרדות היטל ההיצף מוטלת בספק
בכירים בענף אומרים שהמפעל החדש הוא סנונית שמבשרת על הרחבת פעילות הייצור בשוק המקומי, ומביעים אופטימיות לגבי האפשרות למניעת עליית מחירים בענף הבנייה.
הפרויקטים בענף רק הולכים ונערמים: בראייה קצרת טווח עומדים על הפרק שני נמלים חדשים בחיפה ובאשדוד, שדה תעופה משלים לנתב"ג שיוקם בנבטים או בעמק יזרעאל, כניסה חדשה לירושלים, עבודות הנדסה אזרחית בלפחות ארבעה קווים של הרכבת קלה, וזאת מבלי לציין פרויקטים במסגרת התוכנית מחיר למשתכן.
השאלה הגדולה היא מה יעשה שר הכלכלה הבא, שייכנס לתפקיד באביב הקרוב ויצטרך לקבל החלטה האם להשאיר או לבטל את היטל ההיצף, לאור פתיחת השוק המקומי לתחרות.
משפיר הנדסה נמסר בתגובה: "החברה פעלה ופועלת לצמצום התלות בספקי חומרי גלם הנחוצים לפעילותה בתעשייה".
לפנייה לכתב/ת 
