תבוסה קשה למיי: הסכם הברקזיט נפל בפרלמנט, מחר הצבעת אי-אמון
דרמה פוליטית בבריטניה: ההסכם על תנאי הפרישה מהאיחוד האירופי, שרה"מ גיבשה במשך חודשים, נדחה ברוב מוחץ של 432 מחוקקים מול 202. יו"ר הלייבור קורבין הגיש הצעת אי-אמון, ההצבעה כבר מחר. ההשלכות האפשריות: דחיית הברקזיט, כאוס כלכלי והליכה לבחירות
תרזה מיי נחלה הערב (יום ג') את אחת התבוסות המוחצות ביותר של ראש ממשלה בבריטניה, כשהפרלמנט הבריטי הצביע ברוב גדול נגד הסכם הברקזיט שגיבשה עם האיחוד האירופי. 432 מחוקקים הצביעו נגד ההסכם ורק 202 הצביעו בעדו. ההצבעה ההיסטורית נערכה אחרי חודשים של ויכוחים, איומים ודחיות, והתוצאה שולחת את בריטניה לטלטלה פוליטית. היא עשויה להביא כבר מחר להפלת הממשלה השמרנית – ובהמשך יכולה להוביל לפרישה של בריטניה מהאיחוד ללא הסכם, שתגרור כאוס כלכלי ותחבורתי.
דקות לאחר ההצבעה הודיע יו"ר מפלגת הלייבור מהאופוזיציה, ג'רמי קורבין, כי הוא מגיש בקשה לערוך הצבעת אי-אמון נגד ממשלתה של מיי. ההצבעה תתקיים מחר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
עם פרסום התוצאות עלתה רה"מ מיי לדוכן הנואמים בפרלמנט ואותתה כי אין בכוונתה להתפטר. "אני מאמינה שלממשלה שלי יש את אמון הפרלמנט", הצהירה, "אבל עלינו לקבל אישור לכך, ונפַנה זמן לקיום הצבעת האי-אמון מחר". היא הדגישה כי כל עוד הדבר תלוי בה, היא תמשיך לנהל את תהליך הפרישה מהאיחוד בשם בריטניה.
"מאחריותי לקיים את הברקזיט", אמרה מיי. "את הדיונים העתידיים על הפרישה ננהל בדרך בונה, ונציג רעיונות ריאליים לאיחוד האירופי. אני רוצה שנפרוש עם הסכם ובאופן מסודר. אם ננצח בהצבעת האי-אמון – אפגש עם השותפים". קורבין עלה לדבר מיד אחרי מיי, ואמר כי תבוסת ממשלתה היא הגדולה ביותר מאז שנות ה-20. הוא הצהיר כי הוא אינו מאמין שמיי מסוגלת להשיג הסכם טוב עם האיחוד האירופי.
אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו במשאל עם ב-2016 ברוב דחוק, 52% מול 48%, בעד פרישה מהאיחוד האירופי. אלא שלונדון קשורה למדינות האיחוד ברשת סבוכה של קשרי מסחר, תחבורה ודיפלומטיה, וכדי לפרוש ממנו באופן שלא יפגע בה היה עליה להגיע להסכם עם בריסל על תנאי הפרישה ועל היחסים העתידיים בין שני הצדדים. בנובמבר הגיעו מיי והאיחוד להסכם ומנהיגי אירופה אף אישרו אותו, אולם כדי להיחתם רשמית הוא זקוק לאישור הפרלמנט הבריטי.
מתנגדי ההסכם בפרלמנט, גם במפלגתה של רה"מ, טוענים ברובם כי מדובר ב"ברקזיט רך" בלבד, כלומר בהסכם פרישה שישאיר את היחסים בין בריטניה לאיחוד הדוקים מדי, יקשה על הממלכה לחתום הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם – ולמעשה ישעבד את בריטניה לאיחוד האירופי, משום שמצד אחד היא תישאר כפופה לחלק מתקנותיו ומצד שני לא תוכל עוד להשפיע ישירות על מדיניותו. מתנגדים אחרים, תומכי ההישארות באיחוד האירופי, טוענים כי כעת, משהציבור הבין עד כמה גדולות ומסוכנות השלכות הפרישה, יש לערוך משאל עם חדש, שבו לפי חלק מהסקרים ינצח המחנה התומך בהישארות.
במחנה מיי הודו בשעות שלפני ההצבעה כי המטרה היא רק לצמצם את גודל ההפסד ככל האפשר, כשההנחה הייתה שאם ההסכם ייפול ברוב של פחות מ-100 מחוקקים – יהיה למיי מנדט לנסוע לבריסל ולנסות לחלץ מהאיחוד האירופי הסכם משופר. בסופו של דבר היה הפער יותר מכפול.
על כל פנים, רבים מחברי מפלגתה של מיי אמרו שגם אם תנחל תבוסה בפרלמנט – היא תישאר בתפקידה ותנסה לגבש הסכם חדש עם האיחוד. בבריסל הדגישו בשבועות האחרונים כי לאיחוד האירופי אין שום כוונה לשנות את ההסכם, אולם פרשנים מעריכים כי מדובר בטקטיקת משא ומתן, וכי בחדרי חדרים האיחוד אינו פוסל על הסף את האפשרות לשינוי חלק מפרטיו.
התאריך שנקבע לפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי הוא 29 במרץ, ופסילת ההסכם בפרלמנט הבריטי מגדילה מאוד את הסיכוי לאחד משני תרחישים: דחיית מועד הפרישה של בריטניה, אף שבממשלה הבריטית מכחישים בתוקף שהאפשרות הזו קיימת; או יציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם, תרחיש שבממשלה מזהירים כי יגרום לכאוס כלכלי ותחבורתי בממלכה.
מיי לשמרנים: אל תעזרו ללייבור
סוגיית הברקזיט היא המשבר הפוליטי העמוק ביותר בבריטניה זה 50 שנה לפחות. היום, שעות לפני ההצבעה, נפגשה תרזה מיי עם מחוקקים במפלגתה השמרנית בניסיון לשכנע אותם לתמוך בהסכם, וקראה להם לממש את רצון העם, כפי שהובע במשאל שנערך ב-2016. מיי טוענת כי ההסכם שגיבשה הוא הדרך היחידה לממש את החלטת העם, וכי כל האפשרויות האחרות הרות אסון – בין שפרישה ללא הסכם ובין שעריכת משאל עם חדש, שיפגע באמון הציבור בדמוקרטיה.
מיי, נזכיר, התכוונה להעלות את ההסכם להצבעה בפרלמנט כבר לפני חודש, אבל יממה לפני כן, כשהתברר לה שהיא עומדת לנחול הפסד, החליטה לדחות את ההצבעה ולבקש מהאיחוד האירופי ערבויות שירגיעו את החשש של חברי הפרלמנט הנוטים להצביע נגד ההסכם. הסוגיה שהטרידה את המחוקקים יותר מכול הייתה סוגיית הגבול בין צפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית, לבין הרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית וחברה באיחוד האירופי. הסעיף העוסק בסוגיה זו קובע שאחרי פרישת בריטניה מהאיחוד לא יוצבו עמדות גבול של ממש בין אירלנד לבין צפון אירלנד, וכי הגבול ביניהן יישאר פתוח. צעד כזה יותיר את בריטניה נתונה לחוקי המכס של האיחוד, והמצב הזה אמור להימשך עד שייחתמו הסכמי סחר חדשים בין הצדדים.
מבקרי ההסכם בנוסחו הנוכחי טוענים כי השארת הגבול פתוח עלולה להותיר את בריטניה כבולה לאיחוד האירופי וכפופה לתקנות שלו לזמן בלתי מוגבל – כלומר גם הרבה אחרי שמתוקף פרישתה בריטניה כבר לא תוכל להשתתף בניסוח התקנות הללו. לטענתם הדבר גם יקשה על בריטניה לחתום על הסכמי סחר חדשים עם מדינות ברחבי העולם. מנגד, הצבת גבולות קשיחים בין אירלנד לצפון אירלנד עלולה להחזיר לאזור את המתיחות, קצת יותר מ-20 שנה אחרי שהושג שם שלום בתום עשורים של פיגועי דמים. נראה כי הערבויות הכתובות שחילצה מיי מהאיחוד האירופי לא סיפקו את המתנגדים.
מיי הזהירה בימים האחרונים את החברים במפלגתה שמתנגדים להסכם כי אם יתנו את ידם להפלתו ישרתו בכך את מפלגת הלייבור שבאופוזיציה ויסייעו לה לנצל את ההזדמנות כדי להעביר בוחרים רבים לצד שלה. הבחירות הבאות אמורות להתקיים במאי 2022, אבל מנהיג הלייבור קורבין, מבקר חריף של ישראל, מקווה לנצח בהצבעת האי-אמון מחר ולגרור את בריטניה לבחירות מוקדמות עוד השנה, אולי כבר בחודש מרץ.
לפנייה לכתב/ת 
