אחרי התבוסה: מיי נלחמת על חייה הפוליטיים
ר"מ בריטניה ספגה הפסד משפיל בהצבעה על הסכם הברקזיט אתמול, ולבקשת יו"ר הלייבור תיערך היום הצבעת אי-אמון נגדה: "שהעם יאמר את דברו בקלפי". הדובר של מיי: "היא לא מתפטרת". יותר מ-100 מחברי מפלגתה של מיי הצביעו נגד ההסכם שלה, אבל רבים מהם מאותתים: "נתייצב לצדה"
הפרלמנט הבריטי יערוך היום (יום ד') ב-21:00 שעון ישראל הצבעה על הצעת האי-אמון שהגיש יו"ר הלייבור ג'רמי קורבין נגד ממשלתה של תרזה מיי, בעקבות התבוסה המוחצת שנחלה אמש מיי בהצבעה על הסכם הברקזיט. בהחלטה היסטורית דחה הפרלמנט ברוב מוחץ – 432 מחוקקים מול 202 – את ההסכם שגיבשה ראש הממשלה עם האיחוד האירופי על תנאי הפרישה של בריטניה מהאיחוד.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"המדינה צריכה ללכת לבחירות ולומר בהן את דברה, ואנחנו זקוקים להסכם חדש", מסרה מפלגת הלייבור שעה קלה אחרי ההצבעה. "גודל התבוסה של ממשלת מיי חסר תקדים, ושום שיחות שייערכו לא ישנו את ההסכם".
הדובר של ראש הממשלה מיי, לעומת זאת, שב והדגיש כי למרות התבוסה המוחצת אין לה כוונה להתפטר. "ראש הממשלה אינה מתפטרת – היא ממוקדת בהוצאה לפועל של הברקזיט שבעדו הצביע העם". הוא הדגיש כי מיי מאמינה שעדיין יש לה את אמון הפרלמנט ושההסכם יכול לשמש בסיס להסכם חדש, שיזכה בתמיכת המחוקקים. לדבריו מיי עודנה נחושה להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי ב-29 במרץ, תאריך היעד שנקבע לפרישה.
ההפסד המשפיל של מיי הוא הפעם הראשונה מאז 1864 שבה הסכם שהביאה הממשלה לאישור הפרלמנט נדחה. דחייתו מסמלת את קריסת האסטרטגיה שנקטה מיי במשא ומתן עם האיחוד האירופי בשנתיים האחרונות, אסטרטגיה שנועדה לאפשר "גירושים ידידותיים" בין בריטניה לאיחוד, כאלה שישאירו אותן שותפות קרובות.
בוריס ג'ונסון: יש לה מנדט
יותר מ-100 חברי פרלמנט ממפלגתה של מיי נמנו אמש עם אלה שהצביעו נגד ההסכם שלה, בהם חברים הטוענים שההסכם רך מדי כלפי האיחוד האירופי וחברים התומכים בהישארות באיחוד. עם זאת, מיי יכולה להתנחם בעובדה שגם יריביה מבית נראו הלילה כמי שיתגייסו היום להילחם נגד הפלת ממשלתה.
שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון, שפרש מממשלת מיי בשל התנגדותו להסכם ונחשב למי שרוצה לרשת את מקומה, הבהיר כי יצביע היום בעד מיי, ואמר כי תוצאות ההצבעה נותנות לה מנדט לנסוע לבריסל ולהבהיר למנהיגי אירופה שיש צורך בהסכם אחר. גם המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, מפלגה מצפון אירלנד שחברה בקואליציה של מיי אך הצביעה נגד ההסכם שלה, הודיעה כי תתמוך במיי בהצבעת האי-אמון היום: "נקיים שיתוף פעולה בונה עם הממשלה כדי להשיג הסכם טוב יותר", מסרה המפלגה.
מנהיגי האיחוד האירופי התעקשו אחרי ההצבעה אמש כי ההסכם שהושג הוא הדרך הטובה ביותר והיחידה להבטיח פרישה מסודרת של בריטניה מהאיחוד. קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ אמר שלא יתנהל משא ומתן נוסף על ההסכם, ונשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר אמר כי האיחוד יאיץ את היערכותו לפרישה בריטית ללא הסכם.
שניות אחרי הצבעת הברקזיט אמש הבהירה מיי כי אין בכוונתה להתפטר. "מאחריותי לקיים את הברקזיט", אמרה. "את הדיונים העתידיים על הפרישה ננהל בדרך בונה, ונציג רעיונות ריאליים לאיחוד האירופי. אני רוצה שנפרוש עם הסכם ובאופן מסודר. אם ננצח בהצבעת האי-אמון – אפגש עם השותפים". מנהיג האופוזיציה קורבין עלה לדבר מיד אחרי מיי, אמר כי תבוסת ממשלתה היא הגדולה ביותר מאז שנות ה-20, והצהיר כי הוא אינו מאמין שמיי מסוגלת להשיג הסכם טוב עם האיחוד האירופי.
קורבין, נזכיר, הוא מבקר חריף מאוד של ישראל, ובעבר כינה את מחבלי חמאס וחיזבאללה "ידידיי". בשנים האחרונות הואשם, גם על-ידי גורמים מתונים במפלגתו, באנטישמיות, אך הוא דוחה את הטענות בתוקף.
ברקזיט רך, ברקזיט קשה
אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו במשאל עם ב-2016 ברוב דחוק, 52% מול 48%, בעד פרישה מהאיחוד האירופי. אלא שלונדון קשורה למדינות האיחוד ברשת סבוכה של קשרי מסחר, תחבורה ודיפלומטיה, וכדי לפרוש ממנו באופן שלא יפגע בה היה עליה להגיע להסכם עם בריסל על תנאי הפרישה ועל היחסים העתידיים בין שני הצדדים. בנובמבר הגיעו מיי והאיחוד להסכם ומנהיגי אירופה אף אישרו אותו, אולם כדי להיחתם רשמית הוא היה זקוק לאישור הפרלמנט הבריטי.
מתנגדי ההסכם בפרלמנט, גם במפלגתה של רה"מ, טוענים ברובם כי מדובר ב"ברקזיט רך" בלבד, כלומר בהסכם פרישה שישאיר את היחסים בין בריטניה לאיחוד הדוקים מדי, יקשה על הממלכה לחתום הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם – ולמעשה ישעבד את בריטניה לאיחוד האירופי, משום שמצד אחד היא תישאר כפופה לחלק מתקנותיו ומצד שני לא תוכל עוד להשפיע ישירות על מדיניותו. מתנגדים אחרים, תומכי ההישארות באיחוד האירופי, טוענים כי כעת, משהציבור הבין עד כמה גדולות ומסוכנות השלכות הפרישה, יש לערוך משאל עם חדש, שבו לפי חלק מהסקרים ינצח המחנה התומך בהישארות.
התאריך שנקבע לפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי הוא 29 במרץ, ופסילת ההסכם בפרלמנט הבריטי מגדילה מאוד את הסיכוי לאחד משני תרחישים: דחיית מועד הפרישה של בריטניה, אף שבממשלה הבריטית מכחישים בתוקף שהאפשרות הזו קיימת; או יציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי ללא הסכם, תרחיש שבממשלה מזהירים כי יגרום לכאוס כלכלי ותחבורתי בממלכה.
הסעיף האירי שהפיל את ההסכם
מיי, נזכיר, התכוונה להעלות את ההסכם להצבעה בפרלמנט כבר לפני חודש, אבל יממה לפני כן, כשהתברר לה שהיא עומדת לנחול הפסד, החליטה לדחות את ההצבעה ולבקש מהאיחוד האירופי ערבויות שירגיעו את החשש של חברי הפרלמנט הנוטים להצביע נגד ההסכם.
אחת הסוגיות שהטרידו את המחוקקים יותר מכול היא תוכנית ה"בקסטופ" – תוכנית שכלולה בהסכם ושנועדה למנוע הצבת עמדות בידוק בגבול בין צפון אירלנד, שהיא טריטוריה בריטית, לבין הרפובליקה של אירלנד, שהיא מדינה עצמאית וחברה באיחוד האירופי. אחרי הברקזיט, נזכיר, יהיה הגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד הגבול היבשתי היחיד של בריטניה עם האיחוד האירופי.
כ-3,700 בני אדם נהרגו בין 1968 ל-1998 במלחמה בצפון אירלנד, ובאותן שנים קשות היה הגבול גדוש בחיילים וחמושים ובמחסומים ועמדות בידוק. הסכם השלום שם סוף ללחימה שם והפך את הגבול לשקט. כיוון שהן בריטניה והן הרפובליקה של אירלנד חברות כרגע באיחוד האירופי – שלו יש שוק משותף – סחורות ואנשים עוברים כיום דרך הגבול באופן חופשי, ללא צורך בבדיקות מכס. הברקזיט עלול היה להפר את השלווה הזו, להפוך את חייהם של אנשים, לטלטל עסקים ולערער את השלום השברירי.
מסיבה זו כלל ההסכם שהביאה מיי לפרלמנט את סעיף ה"בקסטופ": הסעיף קובע שבין צפון אירלנד לרפובליקה של אירלנד לא יוצב שוב גבול "קשיח", כזה הכולל עמדות בידוק כבימי המלחמה, ולשם כך היה אמור ההסכם להשאיר את בריטניה באיחוד מכסים עם האיחוד האירופי אחרי הברקזיט. לפי נוסח ההסכם הזה, עד 2022 אמורים בריטניה והאיחוד האירופי לגבש הסכם סחר קבוע חדש ביניהם – וה"בקסטופ" ייכנס לתוקף רק אם הן לא יצליחו לגבש הסכם שכזה.
בפרלמנט הבריטי רבים הם המתנגדים לרעיון ה"בקסטופ". תומכי הברקזיט טוענים כי כיוון שבריטניה לא תוכל לפרוש מתוכנית ה"בקסטופ" באופן חד-צדדי, אלא רק בהסכמה הדדית, הרי שהתוכנית עלולה להימשך ללא הגבלת זמן, ולכפות על בריטניה את תקנות המכס של האיחוד האירופי. דבר כזה, הם אומרים, יפגע ביכולתה של בריטניה לגבש הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם. תומכי ההישארות באיחוד האירופי, מנגד, מתנגדים לתוכנית ה"בקסטופ" משום שפירוש הדבר הוא שבריטניה תהיה כפופה לתקנות מכס וסחר שאין לה יד בקביעתן.
המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית מצפון אירלנד, השותפה בקואליציה של מיי, מתנגדת גם היא ל"בקסטופ", משום שהוא מעניק לצפון אירלנד יחס שונה מלאזורים אחרים בבריטניה. לדברי המפלגה, עובדה זו פוגעת בקשר בין צפון אירלנד לשאר הממלכה.
לפנייה לכתב/ת 
