המלון הראשון בגדרה נפתח: יצאנו לבדוק
"פה זה לא אירופה", שרה מ. צנעני וגם לא ניו יורק, אבל האווירה שמשרה מלון הבוטיק החדש בגדרה - עם בר ובריכה על הגג, הצליחה לבלבל אפילו את אלכסנדרה לוקש. הצצה למלון הראשון שהוקם במושבה
גדרה? בטוחה שמדובר בגדרה? מלון בגדרה?! זה היה רצף השאלות הקבוע שהומטר לעברי בשבוע שקדם ללילה שהעברתי במלון הראשון אי פעם במושבה החביבה בשפלה.
היא מעולם לא ניחנה ביחסי הציבור שלהם זכו מושבות אחרות דוגמת זיכרון יעקב או ראש פינה, אך אחרי יממה בה - אפשר להכריז שהיא קופחה. אולי משום שהיא הגבול הדרומי של חבל הארץ "מגדרה עד חדרה" ולכאורה לא מסמלת ניתוק אמיתי, ואולי מפני זיהוי קצת מובהק מדי שלה עם הבורקס שניבט מהכביש הראשי.
כך או אחרת, הופתעתי ממנה אפילו בתור תושבת האזור, שלא לדבר על הלסתות השמוטות של אלה שגילו ששם צולמו התמונות בניחוח חו"ל שהעליתי לרשתות החברתיות.
"יֵשׁ מוֹשָׁבָה נֶחְמָדָה, עַל גִּבְעָה הִיא עוֹמְדָה
קְטַנָּה וַחֲמוּדָה, וּשְׁמָהּ הוּא גְּדֵרָה"
את השורות האלה חרז יהודה שכביץ, נכדו של מי שהיה מראשוני המושבה - יעקב שכביץ. לא ניכנס כאן לשיעור היסטוריה רציני מדי, אך נסגור מעגל. 135 שנה לאחר שהביל"ויים עלו על הקרקע הוקם ברחוב שכביץ המלון הראשון בגדרה, ועוד מלון בוטיק שחרט על דגלו הקפדה וחוויה חושית.
עד כמה? יומיים לפני שהגעתי למלון "ליר סנס", התקשרו אליי כדי לשאול באיזו טמפרטורה אני רוצה לקבל את החדר, מה הז'אנר המוזיקלי שמתחשק לי שילווה את הכניסה אליו ובאילו קפסולות קפה חשקה נפשי. אתם בטח מפטירים איזו הערת "כמה יומרני"( מודה שקרה גם לי) אבל הכל משתנה ברגע שעוברים את סף הכניסה ולא נעים להשתמש בקלישאה – מתמסרים לחוויה.
מלון "ליר" ממוקם במבנה היסטורי ששימש בעבר כבית מרפא, בצמידות לרחוב הביל"ויים המיתולוגי, אותו רחוב מרכזי מימי העלייה הראשונה. במלון עצמו, ואסתכן כאן בחיצי האשמה מצדכם וביקורות על תיאורים מפריזים, הווייב מזכיר יותר את הסוהו בניו יורק.
מוזיקת ג'אז חורפית ומחממת שמקבלת את פנינו, בר עשיר וחשיבה על כל פרט מרפררת למלונות בוטיק שאנחנו מכירים, ולא היינו מצפים למצוא דווקא במושבה שנתפסה כמנומנמת. עוד סממן מובהק של התפוח הגדול שאימצו בכאן הוא ה-roof top bar, שמוכיח שלא רק על גגות תל אביב משהו קורה הלילה.
אז בגדרה אולי אין ים, אך יש בריכה, אזורי שיזוף וכמובן אספקה שוטפת של אלכוהול - בלי להתרחק מהם יותר משני מטרים מדודים. עוד אפשר למצוא בקומת הגג, שביום טוב אפשר לצפות ממנה אל עבר הרי ירושלים, מתחם ספא שכולל חמאם טורקי.
בדומה למלונות אחרים שנפתחו בשנים האחרונות בארץ, השאיפה של אנשי המלון היא שתגיעו אליהם לא רק כדי לישון ולאכול ארוחת בוקר, אלא על מנת לבלות בו את כל פרק הזמן שאתם מקדישים לחופשה או לאתנחתא שנפלה בחלקכם.
אחת ה"אטרקציות" המרכזיות שנפתחה כבר לפני שנה וחצי, והפכה לשם דבר בקרב תושבי האזור ויש שמרחיקים אליה גם מאזורים אחרים – מסעדת השף "אברטו". היא פועלת אומנם בנפרד, אך מהווה גם את חדר האוכל של אורחי המלון, מושג מיושן מעט ביחס למה שהיא מציעה.
במלון 24 חדרים, שלכל אחד מהם מרפסת פרטית ועיצוב ייחודי ומוקפד. לא סתם השימוש במוטיב הנ"ל. כך למשל, בבוקר, עת התעוררתי, מצאתי בארון החדר מחליק לשיער - פריט שימושי ולעתים חיוני עד מאוד, שמבהיר שמישהו כאן חשב על הצרכים של החיים עצמם והגדיל ראש מעבר למכשיר הפן שניתן למצוא כבר ברוב חדרי המלונות בארץ.
מלון "ליר" אומנם קרוי על שם בתם הקטנה של הבעלים צחי צוק והמנכ"לית טל צוק, אך הוא אינו מיועד לילדים. למי כן? זוגות שהצליחו להשיג סוף סוף בייביסיטר ורוצים לילה פסטורלי ושיקי במרחק לא גדול מהבית. אנשים שהעבודה שלהם לא מאפשרת להם כרגע סופ"ש מעבר לים אבל כן זקוקים למנה של חוץ לארץ. ובכלל, מי שרוצה ברייק טוב מהחיים ומוכן לשלם על זה.
"גדרה על המפה", מצהיר צוק, שהשקיע סכום מפתיע ולא בלתי-אמיץ של 20 מיליון שקלים במלון. הדבר מתבטא בתווית המחיר של חדרי המלון, מה שזכה גם הוא למבטים תמהים מצד חבריי – אותם חברים מהשאלות בפתח הדברים. אולם, כשמשקללים את הנתונים מגלים שמלון בעל נתונים דומים בתל אביב עולה בכ-1,000 שקלים יותר, ומלונות בעלי אופי זהה מתומחרים באופן שווה ערך.
אי אפשר לא לדבר על יין. וברוך בורא פרי הגפן, בגדרה לא חסר יין. בערב תוכלו ליהנות מיין הבית שיוצר עבור המלון, ואילו בבוקר (כאלה אנחנו, אל תשפטו) מיד לאחר הארוחה תוכלו לנסוע אל אחד משני היקבים שנמצאים במרחק דקות נסיעה ספורות – יקב בוטיק "זאוברמן" ויקב "כהנוב". באופן אישי דגמתי את זה האחרון, ותמורת חמישים שקלים טעמתי, התבשמתי ושמעתי סיפורים צבעוניים על חביות ועפיצות.
אומנם לא הרחבנו על ההיסטוריה, אך מי מכם שבכל זאת רוצה לשמוע על הפינות המשמעותיות שעיצבו את דמות המושבה, במרחק הליכה תוכלו למצוא גם סיורים שיגרמו לכם לחשוב על גדרה באור אחר לחלוטין, זאת בהנחה שעדיין לא הצלחתם להשתכנע מהאמור לעיל, ובעיקר מהמצולם.
הכותבת הייתה אורחת של מלון "ליר סנס"
