מחיר החזירות / פלג בחמישי

צדק פואטי

באליפות הראשונה שלה כבעלים הייתה אלונה ברקת חביבת הקהל, ולא רק של הפועל באר־שבע. חוץ ממכבי ת"א שאותה נישלה מהתואר, אוהדי שאר הקבוצות פירגנו לה בגדול. ב-2013, עוד לפני התואר הראשון, העניקה לה אוניברסיטת בן־גוריון תואר ד"ר לשם כבוד. אולי גם זה גרם לשיכרון כוח, שבגללו איבדה גם את התואר וגם את הכבוד

.

"אקסטרים שוק". ככה קראו לבקבוקון עם התמריץ האסור שקיבל שיר צדק. הלם מוחלט חשה כנראה גם הבעלים שסיימה את העונה באמצע ינואר, למרות רכש מטורף. בצירוף מקרים מעניין שוחרר השבוע הבלם מהקבוצה, שניסתה לברוח מהאחריות. את הגולים שספגה באר-שבע מאז חזרתו מהשעיה ועד ייבושו על הספסל, אפשר בהחלט לכנות שערי צדק.

אלונה ברקת. איבדה את זה(איור: אופיר בגון)

את הפנדל האחרון שהדיח את האלופה מהגביע, כמה סמלי, כבש גיא מלמד שגם הבקיע מולה בליגה. מלמד הגיע לנתניה כעודף מעסקת דיא סבע. כשנרכש לפני שנה וחצי ממכבי פ"ת בחוזה עד 2022, הוא אמר: "חשוב לי להודות לאלונה ברקת, לברק בכר ולאסי רחמים על האמון בי". עד שלברקת ולבכר נהיו עיניים גדולות והם ניפנפו אותו. ללא רחמים.

יש כמובן עוד הרבה דוגמאות לחזירות - מחיימוב וקורהוט עד שהר וממן - אבל כדאי דווקא להתעכב על הטרמפיסטים, שקולם לא נשמע במהלך ההתרסקות. כמו למשל "המאמן המנטלי" איתן עזריה, שבעונות האליפות שיחק אותה זיגמונד פרויד, נתן "טיפים לחוסן מנטלי", וזרק סיסמאות כמו: "תן את המאה אחוז להשגת התוצאה, אבל אל תיתן לתוצאה להיות מאה אחוז ממי שאתה". גאון, וראו את זה בפנדלים. בעיקר על מאור מליקסון, שה"מנטאליסט" הגדיר: "אחד האנשים שאולי הכי יודעים איך לתפקד במצב לחץ".

קצת לפני המשחק בנתניה, הועלה בעמוד הפייסבוק של המועדון סרטון תדמית עם קריינות מרטיטה של דני קושמרו, שדיבר על "הצניעות שלנו, שיש בה חום" (בלי להזכיר את חיימוב, קורהוט או ממן). קושמרו הוא במקרה גם ה"עיתונאי" שקיבל מדי סוף עונה ראיון דביק עם הבעלים או המאמן. אז הנה, תמה עוד עונה, ומעניין מתי יתייצב כתב הבית אצל ברקת כדי לשאול אותה על החום והצניעות. שלא לדבר על הקור והצביעות.

מליקסון. יודע לתפקד תחת לחץ?(צילום: עוז מועלם)

השקוף

אורליצקי, מאירי והאח הגדול

עו"ד מורן מאירי הוא חבר הנהלה בהתאחדות, שישב גם במינהלת הליגה כנציג מכבי ת"א. ב-2015 הוא זכה לכותרות ומחמאות בתקשורת על מאבקו בניהול הכספי המבורדק תחת היו"ר אבי לוזון, אותו האשים ב"ריקון קופת ההתאחדות בעשרות מיליוני שקלים". על תפקודו השערורייתי של יו"ר הרשות לבקרת תקציבים עופר אורליצקי, מאירי מעולם לא דיבר. מסתבר שיש לזה קשר לאח הגדול, רו"ח אלעד מאירי, שהוא שותף במשרדו של אורליצקי.

ב-2016 החליטה ההתאחדות - ולדברי היו"ר דאז, עופר עיני, כך גם המליצה המינהלת - להאריך את חוזהו של אורליצקי בשלוש שנים נוספות, למרות קריסת מכבי נתניה, בחסות הרשות להפקרת תקציבים. בדוח שהגישו לאחרונה מפרקי הפועל ת"א, עו"ד שאול קוטלר ורו"ח חן ברדיצ'ב, הם הגדירו את התנהלותו של אורליצקי כ"רשלנות ברורה". אז מדוע חבר ההנהלה הנמרץ ממכבי ת"א, שלחם בלוזון ובניגוד העניינים שלו, אינו יוזם חקירה מקיפה בעניין אורליצקי?

אורליצקי. התרשל בתפקידו?(צילום: אורן אהרוני)

הנה תגובת עו"ד מאירי: "רו"ח אורליצקי, שותפו של אחי, נבחר לשמש את ההתאחדות כיו"ר הבקרה, מספר שנים לפני שנבחרתי לחבר הנהלת ההתאחדות. בכל מקום בו התקיים דיון הקשור לאורליצקי ולפעילותו נמנעתי מלהשתתף, תוך הקפדה דקדקנית על חובות חבר הנהלה על פי דין, המצוי בחשש לניגוד עניינים. הימנעותי מהשתתפות בדיונים הקשורים לפעילותו של אורליצקי התקיימה מטוב ועד רע וכך היה ראוי שייעשה. טענתך מעידה על חוסר הבנה בסיסי בכל הקשור לניגודי עניינים של חבר הנהלה".

תגובה מעניינת אח שלו, מטוב ועד רע. ובמקרה של אורליצקי, מסכום של קרוב למיליון שקל בשנה שמשלמת לו ההתאחדות, ועד לחובות של עשרות מיליונים בקבוצות שהתפרקו.

החוצפן

לארי מהטוטו עף על עצמו

"אני מסתכל אחורה בגאווה על כהונתי כמנכ"ל הטוטו. אלה היו שנים של עשייה אדירה בתחום הפעילות העסקית והשיווקית שהובילה להכנסות שנתפסו קודם דמיוניות, עשייה ענקית בתחום התשתיות והפעילות למען הספורט והחברה בישראל". כך החמיא לעצמו השבוע איציק לארי, שקיבל ג'וב חדש - מנכ"ל עיריית ירושלים. "עשייה אדירה, ענקית, דמיונית" - והכל מכספי ציבור.

"ללארי הייתה תרומה מכרעת לתנופת המתקנים", הצטרף לפולחן האישיות המגוחך גם משרד היח"צ של מועצת ההימורים, שהזכיר את האצטדיונים החדשים שהוקמו. סליחה? זאת תרומה של מנכ"ל הטוטו? זה כסף של המהמרים!ואם כבר מדברים על חדשנות, באתר שלהם - תחת הכותרת "פרופיל החברה" - תוכלו לקרוא שהאצטדיונים בחיפה ובבאר־שבע, כמו גם האולם בחולון, "מצויים בשלבי בנייה מתקדמים". אפילו אתר נורמלי באינטרנט, לארי וחבריו לא הצליחו לתחזק.

וכך, בזמן שהמנחשים מתלוננים על יחסי זכייה נמוכים יחסית לחברות הימורים בינלאומיות, עם פחות אפשרויות, בטוטו מפליגים על כנפי הדמיון והמנכ"ל עף על עצמו. בין השאר הוא נדחף לטקסים והעניק גביעים ומדליות, כאילו המימון בא מכיסו.

לארי. עף על עצמו(צילום: ראובן שוורץ)

שיא החוצפה הגיע בסיום הודעת הפרידה: "ללארי גם הייתה תרומה משמעותית בהשקה המוצלחת של מותג ההימורים המצליח רייסר, שהכניס בשנת פעילותו האחרונה יותר מחצי מיליארד שקל, אך ב־2018 פעילותו הופסקה בהוראת שר האוצר משה כחלון". רק חבל שהם שכחו לציין את הנימוקים לסיבוב הפרסה. "המהלך להפסקת מרוצי הסוסים ומכונות המזל הוא ערכי ומוסרי שמגיע עד כדי פיקוח נפש", נימק אז שר האוצר. "מדובר בהימורים בחסות המדינה שהרסו חיים של אלפי משפחות מדי שנה. הימורי הסוסים הם מס לעניים, וטוב שמסתיים הפרק המפוקפק הזה בהיסטוריה של מדינת ישראל"...

זו המורשת של מי שיהיה עכשיו מנכ"ל באחת הערים העניות בארץ, ואיזה מזל שחולי הפרסום מהטוטו לא הספיקו לבנות בכניסה למשרדים שלהם בפ"ת פסל של לארי רוכב על סוס.

הביזיון

הפיס והמינהלת עובדים על ילדים

מינהלת הליגות לכדורגל ומפעל הפיס הכריזו על מבצע שבמסגרתו יוזמנו 13,200 ילדים מיישובי הפריפריה למשחק בליגת העל. בהודעה נמסר על "חוויית כדורגל עם מפעל הפיס", שבמסגרתה יקבל כל ילד גם כריך, שתייה ו"חולצה במידת הילד למזכרת". קשה שלא להתרגש מהנדיבות, בליגה עם אלופה ידועה ויציעים ריקים, ובמיוחד מהחולצה שתותאם לגודלו של הילד.

לא פחות משבע פעמים מוזכרת בהודעה לתקשורת רשת המסעדות שמעניקה חסות לליגת קקמייקה, כאילו שיש לזה חשיבות עבור הילדים מהפריפריה (שיקבלו כזכור רק כריך). וזאת עוד הבעיה הקטנה בתעלול הפרסומי על גב הילדים. בקוד האתי של איגוד ההגרלות האירופי נאמר: "יש להימנע מפרסום או בקידום מכירות שמכוון לקטינים". מסמך דומה שהוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, מדבר אף הוא על "הגבלת פרסום, שיווק וקידום מכירות באופן שתפחת חשיפת קטינים לפרסום הימורים". לא בדיוק מה שעושה מי שמבטיח לילדים "חוויית כדורגל עם מפעל הפיס".

בקיצור, אם אתם גרים בפריפריה ואראלה מתקשרת להזמין את ילדיכם למשחק משעמם, פלוס סנדוויץ' וטי־שירט, כדאי מאוד שתזכרו על מה אתם מהמרים.