מדינת הרווחה בסכנה: סקנדינביה מתחננת לילדים
מודל מדינת הרווחה בארצות הנורדיות תלוי במשלמי המסים. בארבע המדינות הסקנדינביות ובאיסלנד מודאגים משפל בשיעור הילודה, וחושבים על דרכים לעודד את האזרחים לעשות ילדים. האם הישועה תגיע מהמהגרים?
"נורבגיה צריכה יותר ילדים! אני לא חושבת שאני צריכה להסביר למישהו איך עושים את זה": ראש ממשלת נורבגיה אמרה אמנם את הדברים האלה בחיוך, אבל היא הביעה בהם דאגה אמיתית של ארצה ושל שכנותיה. המדינות הנורדיות – ארבע המדינות הסקנדינביות ואיסלנד – לא עושות מספיק ילדים, וההשלכות עלולות להיות קשות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במשך שנים שמרו חמש המדינות הנורדיות על שיעור ילודה גבוה, אבל כעת, כשהיבשת הישנה מזדקנת במהירות, גם אצלן זה כבר לא המצב. שיעור הילודה שלהן יורד, והירידה הזו עלולה לאיים על מודל מדינת הרווחה הסקנדינבי, שממומן על ידי משלמי המסים.
"בעשורים הקרובים תהיה לנו בעיה עם המודל הזה", הזהירה ראש הממשלה הנורבגית ארנה סולברג את אזרחיה בנאום שנשאה לרגל השנה החדשה. "יהיו פחות אנשים צעירים שיישאו בנטל ההולך וגדל של מדינת הרווחה".
בנורבגיה, פינלנד ואיסלנד שיעור הילודה ירד ב-2017 לשפל היסטורי – בין 1.49 ל-1.71 ילדים בלבד לאישה. רק כמה שנים קודם לכן היה שיעור הילודה קרוב ל-2.1 ילדים לאישה – הרף שבו על המדינות הללו לעמוד כדי שאוכלוסייתן תישאר יציבה.
"בכל המדינות הנורדיות החל שיעור הילודה לצנוח בשנים שאחרי המשבר הכלכלי ב-2008", מסבירה טרודה לפגארד, סוציולוגית מאוניברסיטת אוסלו. "המשבר נגמר, אבל הירידה נמשכת".
מקופנהגן לכף הצפוני בנורבגיה, מהלסינקי עד רייקיאוויק – הדמוגרפיה באזור הנורדי חושפת שתי עובדות: האחת – יש פחות ופחות משפחות מרובות ילדים; והשנייה – הנשים אינן ממהרות להביא ילד ראשון כבעבר. אין הסבר אחד לתופעה הזו, אבל לפי ההערכות יש מקום להניח שחוסר ודאות כלכלית ועלייה במחירי הדיור הם גורמים משמעותיים לכך.
ההשלכות לטווח הארוך עלולות להיות קשות: פירוש הדבר שלא יהיו מספיק אנשים בגיל עבודה שיוכלו לשלם את המיסים המממנים את מערכות הרווחה הנדיבות של המדינות הנורדיות. המערכות הללו מאפשרות בין השאר לממן חופשות לידה ארוכות במיוחד,
שבשבדיה יכולות להימשך עד 480 ימים.
מענק שמן לאישה, קמפיין הפחדה לגבר
המומחים מציעים ניתוחים שונים ודרכים שונות להתמודד עם המצב. בנורבגיה הציע כלכלן המודאג מההשפעה שתהיה להאטה הדמוגרפית על הצמיחה הכלכלית להוסיף לדמי הפנסיה של כל אישה 500 אלף קרונות (215 אלף שקל) על כל ילד שתביא לעולם. כלכלן אחר, מנגד, הציע שנשים נורבגיות שיגיעו לגיל 50 בלי ילד יקבלו מיליון קרונות, שהרי גם הילדים עצמם עולים לחברה הרבה כסף.
רשויות מקומיות בפינלנד כבר החליטו על תמריצים כדי לעודד את התושבים להיכנס למיטה ולעשות את מה שצריך: העיירה מיהיקאלה, שבה גרים כ-2,000 תושבים, מציעה לזוגות שיביאו בה ילדים לעולם 10,000 אירו על כל ילד שייוולד ויגדל בה.
אנה רוטקירך, סוציולוגית בפדרציה הפינית לתכנון המשפחה, אומרת כי "מספר האזרחים ללא ילדים גדל במהירות, ומספר הנשים שיש להן שלושה ילדים או יותר יורד. ירידה מהסוג הזה היא דבר שלא היה כדוגמתו בעת המודרנית בפינלנד".
בקופנהגן בירת דנמרק, בינתיים, החליטו לפנות אל הגברים, שממהרים פחות מהנשים להפוך להורים. שם הושק קמפיין שנועד לעורר את המודעות לירידה שנרשמת באיכות הזרע ככל שעוברות השנים.
באזור הנורדי יש כבר היום שלל יוזמות שנועדו להקל על ההורים, כגון שעות עבודה גמישות, מערך גדול של מעונות יום במחיר נוח וחופשות לידה ארוכות. אבל כשכל זה לא מספיק כדי לעודד את התושבים לעשות יותר ילדים, ייתכן שהישועה – או הסכנה, לדעת אחרים – תגיע מהמהגרים ומבקשי המקלט.
עיירת הפליטים של שבדיה
שיעור הילודה בשבדיה אולי יורד, אבל נכון לשנת 2016 היא עדיין מדורגת במקום השני באיחוד האירופי במספר הילדים לאישה – 1.85. רק צרפת מקדימה אותה. אחת הסיבות לכך היא ההיסטוריה ארוכת השנים של שבדיה בקליטת מהגרים: מהגרות ובנות מהגרים נוטות להביא לעולם יותר ילדים מהשבדית הממוצעת.
אחד המקומות הפוריים ביותר בשבדיה הוא היישוב אנבי שבדרום המדינה, שם יש לכל אישה 2.6 ילדים בממוצע. את התופעה הזו אפשר לקשור לעובדה שלפני שני עשורים פתחה העיירה את שעריה למהגרים. בתחילת שנות ה-90 היא קלטה כ-225 אריתריאים, ולאחר מכן קיבלה אליה עוד פליטים מהבלקן. בעיירה מספרים שבשנת 1994 נרשם בה שיא דמוגרפי מקומי.
אבל הגידול באוכלוסיית המיעוטים, כפי שקורה במקומות אחרים, עורר גם פחד. שר המשפטים לשעבר של נורבגיה פר-ווילי אמונדסן, איש "מפלגת הקִדמה" שנחשבת למפלגת ימין פופוליסטית, זכה לכותרות כשקרא להפחית את קצבאות הילדים למשפחות אחרי הילד השלישי. הוא הסביר שמטרתו היא לעצור את הסומָלים, שלדבריו מגיעים ל"תפוקת ילדים" גדולה יותר מאשר "נורבגים אתניים".
לפנייה לכתב/ת 
