"חשש כבד שישתקעו": רצו לבקר בקבר האב - ולא הוכנסו לישראל

אמיל אורחן ואחותו התאומה. "אני שבור מזה"

14 שנים עברו מאז שאמיל אורחן ואחיותיו איבדו את אביהם שהובא לקבורה בארץ, אולם בעקבות אילוצים כלכליים ואחרים, עד עכשיו, אחיותיו לא היו יכולות להגיע לארץ ולעלות לקברו. השנה החליט אמיל, אזרח ישראל, לאחד את משפחתו ולהביא לארץ את אחיותיו - אבל המדינה לא מאפשרת להן להיכנס לארץ.

אמיל ואחיותיו נולדו בברית המועצות לשעבר ובבגרותם התפצלו. אמיל עלה לישראל עם אביו, בעוד ששלוש אחיותיו עברו כל אחת למדינה אחרת - אזרבייג'ן, טורקיה וגיאורגיה. כבר קרוב ל-20 שנים הוא חי פה, הקים משפחה והביא לעולם שני ילדים שאחיותיו מעולם לא זכו לראות ולהכיר. במהלך השנים ביקר אמיל את אחיותיו כמה פעמים, אולם השנה בפעם הראשונה החליטו ארבעת האחים להתאחד פה בארץ סביב קברו של אביהם וגם לחגוג יחד את השנה האזרחית החדשה (נובי גוד).

"קיבלתי תשובה שלילית לגבי שלושתן"

כדי להקל על אחיותיו ולצמצם תהליכים ביורוקרטים, החליט אמיל לגשת בעצמו למשרד הפנים ולהגיש בקשה לאשרות ויזה עבור כולן, אולם כל בקשותיו נדחו בטענה של חשש להשתקעות בארץ.

"בסוף ספטמבר פניתי למשרד הפנים בנתניה כדי להגיש בקשה לאשרת כניסה לארץ עבור אחיותיי והאחיין שלי", הוא מספר. "במקום שכל אחת מהן תפנה לשגרירות ישראל במדינה שלה, חשבתי שנכון יהיה שאני אגש עבורן למשרד הפנים כדי לקבל אשרות ויזה. הגשתי את כל המסמכים שהם ביקשו – תעודות לידה, תעודות זהות וכרטיסי טיסה והוצאתי קרוב ל-1,000 שקלים על תרגום כל המסמכים. שבוע לפני שהן היו אמורות להגיע קיבלתי תשובה שלילית עבור שלושתן, בגלל חשש להשתקעות. באותו יום הגשתי בקשה לערעור וכתבתי שאני מוכן לתת ערבות אישית או בנקאית כדי שהן יוכלו להגיע לארץ. באמת שאין להן שום מטרה להשתקע כאן כי לכל אחת מהן יש משפחה, בית ועבודה במדינות בהן הן גרות".

אמיל אורחן, אחותו ואחיינו. "מוכן לתת ערבות אישית או בנקאית"

אמיל אורחן ואחיותיו

אחת מאחיותיו של אמיל מחזיקה בדרכון גיאורגי, ולמעשה אינה צריכה אשרת כניסה לארץ עקב היחסים בין ישראל וגיאורגיה. אבל אמיל מספר כי הוא שמע שהרבה אזרחים גיאורגים מתקשים להיכנס לארץ ולכן הגיש בקשה גם עבורה, בקשה שלבסוף מנעה את כניסתה לארץ.

"רציתי להקל עליה כי שמעתי על הרבה אנשים שמגיעים מגיאורגיה ועוברים תשאולים רבים בנתב"ג", אומר אורחן. "לא רציתי שהיא תיתקע שם בגלל תהליכים בירוקרטיים. לאחר שקיבלנו סירוב ממשרד הפנים היא ניסתה בכל זאת להגיע לארץ, אבל כשראו שיש לה סירוב אילצו אותה לחכות קרוב ליממה בשדה, לעבור חקירות מתישות, ובסופו של דבר שלחו אותה בחזרה לגיאורגיה.

"זה נזק כספי ורגשי. אני שבור מזה ופוחד שעכשיו לא יתנו להן כל החיים להיכנס לארץ, שבכל פעם שהן יעבירו בקשה לאשרה יסרבו להן", אומר אורחן. "אני לא תייר בארץ, אני אזרח ישראל, אני חי פה קרוב ל-20 שנה, חצי מחיי. אם אני יכול לבקר את האחיות שלי, למה הן לא יכולות לבוא לבקר אותי? לעלות לקבר של אבא שלהן? אני חושב שיש להן זכות, ולי יש זכות להזמין אותן".

"נזק עצום להסברה הישראלית"

 ח"כ יואל רזבוזוב ('יש עתיד') לשעבר יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מקדם שינוי בנוהלים למקרים כאלה. "זה לא נורמלי שכל אזרח במדינות ברית המועצות לשעבר, שיש לו קרבה לאזרחים בישראל, הופך מיד להיות חשוד בעיני משרד הפנים ונמצא על הכוונת בכניסה בנתב"ג", אומר רזבוזוב ל-ynet. "מדובר במצב אבסורדי שבו לעיתים קרובות אנשים נענשים אוטומטית ומגורשים מישראל רק בגלל שיש להם קרובי משפחה בארץ. לצערי, מתוך שלל הבעיות, ענייניהם של קרובי דוברי הרוסית בישראל הכי פחות עניינו את שר הפנים הנוכחי".

חבר הכנסת יואל רזבוזוב. ניסה לסייע(צילום: אוהד צויבנרג)

לדברי ח"כ רזבוזוב, "המקרה של אמיל ואחיותיו רק מראה עד כמה בממשלה הזו יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל. כששר התיירות מוציא מיליוני שקלים כדי להביא לישראל את התייר הארבעה מיליון, משרד הפנים מחשיב כל מי שיש לו קרוב או חבר בארץ לעבריין.

"בתקופה שאנחנו מנסים להציג לכל העולם את הטוב שבישראל, הדבר גורם נזק עצום להסברה הישראלית", אומר ח"כ רזבוזוב. "כל מי שמסורב כניסה לישראל מיד מעלה פוסט או תמונה לרשתות החברתיות, ומיד אלפי אנשים נחשפים ליחס המחפיר שאנשים שלא עברו שום עבירה מקבלים בישראל. היחס של ישראל למי שמנסה להיכנס אליה מוזכר בכל גופי התקשורת במדינות ברית המועצות לשעבר וזה עולה בכל שיחה דיפלומטית בין נציגי המדינות השונות לנציגים ישראלים. לכן חייבים לשנות את הנהלים, שמצד אחד ישמרו על גבולות המדינה מפני מהגרים בלתי חוקיים, אך מצד שני לא יפגעו ברגשותיהם של אנשים נורמטיביים שקרוביהם הם אזרחי ישראל".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "אורחן הוא אזרח ישראלי שמעמדו ניתן לו במסגרת איחוד משפחות. לפני כחודשיים הגיש בקשה להזמנת שלוש אחיותיו ואחיינו, לטענתו, לביקור משפחתי. הבקשה נבחנה ועלה חשש כבד כי בנות המשפחה מבקשות להגיע לעבוד בישראל ולהשתקע בה, ולא לצורכי תיירות. לאור עובדה זאת סורבה הבקשה. לאורחן ניתנה אפשרות לערער על ההחלטה והוא עשה כן.

"בעוד הערר מתברר, החליטה אחת האחיות לנחות בישראל ולהציב עובדה לרשויות. במהלך התשאול טענה כי הגיעה לבקר את אחיה וכי היא אינה עובדת, אבל לא ידעה פרטים בסיסיים על אחיה. נבהיר כי בשום שלב של ההתנהלות מול המשפחה לא עלתה סוגיית האב אשר הינה, לטענתכם, הסיבה לביקור. בני המשפחה יוכלו להמתין לתשובה על הערר ולאחר מכן יחליטו כיצד לפעול".