הפריצה לטלפון של אפי נוה: "לסגור את התיק"
בעקבות הפרסום שלפיו החקירה נגד נוה נפתחה בשל ראיות שהושגו מפריצה לטלפון הנייד שלו בידי כתבת גלי צה"ל הדס שטייף, אמרו באגודה לזכויות האזרח: "זו פגיעה בוטה בפרטיות". גורמי חקירה: "פרקליט המדינה והמשנה ליועמ"ש הגיעו ל'הבנה' עם שטייף. לא נחתם עמה הסכם חסינות"
אחרי שאמש (ה'), בתום עשר שעות, הסתיימה חקירתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אפי נוה בלהב 433 במסגרת החשד למעורבותו בפרשת "המין והמינויים" - קוראים באגודה לזכויות האזרח לסגור את תיק החקירה נגדו.
הקריאה באה בעקבות הפרסום שלפיו החקירה נפתחה בעקבות ראיות שהושגו באמצעות פריצה לטלפון שלו "תוך פגיעה בוטה בפרטיות".
"הפרשה מזהמת את מנגנון בחירת השופטים ופוגעת באמון הציבור", אמרו באגודה. "אין מקום לנוה בחיים הציבוריים ויש לוודא שדבר כזה לא יקרה שוב. אולם, אם הידיעות נכונות, יש לסגור את החקירה מיד".
בינתיים, גורמים המעורבים בחקירת נוה הסבירו כי פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי המלווים את חקירתו, הגיעו ל"הבנה" עם הפרקליטה המלווה את כתבת גלי צה"ל הדס שטייף ולפיה שטייף לא תועמד לדין בשל חשיפת הקלטות המתעדות את שיחותיו של נוה עם השופטת החשודה.
הגורמים הבהירו כי שטייף הודיעה על הימצאות תכני הטלפון האישי של אפי נוה ליועצת המשפטית של גלי צה"ל - עובדת הפרקליטות הצבאית הראשית - שביקשה לקיים התייעצות עם ניצן ונזרי. מכיוון שבנושא המדובר מעורבות לכאורה עבירות על הגנת הפרטיות מצידה של שטייף התעורר צורך לאזן בינן לבין האינטרס הציבורי: חשיפת עבירות חמורות בהליך בחירת שופטים בישראל. לפיכך, ניצן ונזרי החליטו שכדי לנהל חקירה יעילה - יש צורך להשתמש בקלטות.
כמו כן, ההגנה על שטייף הותנתה בכך שלא תשתמש בתוצרים נוספים שעלו בקלטות ואשר צנעת הפרט יפה להן. הגורמים הבהירו כי לא נחתם הסכם עד מדינה או הסכם חסינות עם שטייף, אך ההבנה הייתה שהמדינה תגן עליה במקרה שיינקטו נגדה הליכים פליליים.
מדוברות משרד המשפטים נמסר: "מבלי לאשר או להכחיש דבר מן הנטען, נציין כי כל פעולות החקירה הרלוונטיות נעשו כדין, באישור הגורמים המוסמכים, ועם בקרה שיפוטית. בשלב זה, עדיין קיים צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה שלא הותר לפרסום ולכן לא נוכל להתייחס מעבר לאמור לעיל".
הטלפון הפרוץ והחסינות: מבחן הראיות בחקירת אפי נוה
מוקדם יותר אתמול דווח ב"הארץ" כי שטייף קיבלה חסינות מפרקליטות המדינה בתמורה למסירת מכשיר הטלפון של אפי נוה שהיה ברשותה. לפי הדיווח, שטייף קיבלה את הטלפון מאחד ממקורותיה, ומצאה בו את ההתכתבויות המחשידות שהובילו לחקירה.
מדובר בטלפון ישן של נוה שנשאר בכספת בביתו הקודם בו התגורר עם רעייתו השנייה. כדי לפתוח אותו נעזרו במומחה שפרץ את מנגנוני האבטחה בו. עוד דווח כי בגלי צה"ל סירבו להתייחס מכיוון ש"החקירה נמצאת תחת צו איסור פרסום".
השימוש בתוכן הנמצא במכשיר צפוי להוות נקודה חשובה במהלך משפטו של נוה, ופרקליטו טען כי מכשיר הטלפון של מרשו נפרץ וכי הראיות שהוצגו בדיון אתמול במסגרת הפרשה, הושגו לכאורה שלא כדין, טענה שכמובן דחתה המשטרה שהסבירה שהכל נעשה לפי חוק ועם פיקוח מדוקדק של בכירים בפרקליטות על כל מהלך של חקירה.
עורך דינו טען כי "אין מחלוקת על כך - אם פורצים לנייד פרטי ושואבים ממנו הודעות זה לא חוקי. ברגע שחומר מטלפון פרטי יוצא החוצה לכלי תקשורת, מבלי שנמסר לכלי תקשורת, הוא כנראה ניתן בלי הרשאה ולא כדין".
אמש התפטר נוה מתפקידו כראש לשכת עורכי הדין, ובבוקר, כאמור, נחקר בפעם השנייה במשרדי להב 433 של המשטרה. ל-ynet נודע כי מלבד הקשרים לשופטת ולעורכת הדין (אשת השופט) שנחקרו שלשום, במשטרה ביקשו לברר לגבי קשריו עם עורכת דין נוספת ושתי מתמחות.
החשדות המרכזיים בפרשה, לפי המשטרה, הם ביצוע עבירות בנוגע למינוי השופטת לפני כמה שנים ובקשר לניסיון להביא למינוי של שופט שלום למחוזי - מהלך שלא צלח. בין היתר נחקר חשד למתן שוחד מיני ולעניינים נוספים, בהם פגיעה בטוהר המידות באופנים אחרים ונושאים הקשורים ללשכת עורכי הדין.
כיצד משתמשים בראיות שהושגו מתוך טלפון? מתי זה חוקי ומתי לא?
עו"ד שי רודה, מומחה בעבירות מחשב ואינטרנט, הסביר כי "היום, בשביל לחטט בטלפון ולהעתיק את התכתובות שלו צריך צו שופט. לא ניתן לעשות כן ללא צו. גם אם באמצע חקירה החוקר מבקש מבעל הטלפון 'תן לי אישור לחפש לך בטלפון' והבעלים נותן אישור - החומר שם לא קביל. הסכמת הבעלים לא נחשבת".
לדבריו, "אם יש הודעות קוליות בין בעל הטלפון לאדם נוסף מדובר בהאזנת סתר ורק אם ישנו צו ניתן להשתמש בחומרים האלו. המשטרה יכולה לתפוס את הטלפון ולחדור אליו בצו. יש עוד סוגיה והיא שיש בטלפון מסמכים בין עורך דין ללקוח עליהם יש חסיון מוחלט".
רודה הוסיף: "אם נניח כי קרובת משפחה או מכר קרוב העתיקו לאדם שהם מכירים את הטלפון, או שחוקרים הפרטיים השיגו את החומר ומסרו אותו הלאה, לדעתי מדובר בראיות שהושגו בצורה לא חוקית. אפילו אשתו של אדם לא יכולה לחטט בטלפון של בן זוגה להעתיק את התוכן ולבוא איתו לבית משפט משום שחיפוש בטלפון צריך צו שופט".
לדבריו, "בכל מקרה, ראיות בארץ שהושגו בצורה לא חוקית לא נפסלות אוטומטית. בפסיקה יש דוקטרינה שלבית המשפט קיים שיקול דעת רחב אם לפסול ראיה או לא. שואלים אם החיפוש היה חוקי, אם נפגעה זכותו של נאשם להליך הוגן אפשר לפסול, אבל לבית המשפט יש שיקול דעת גם שלא לפסול אותם".
לפנייה לכתב/ת 
