המציאות שנשכחה בעקבות סערת אפי נוה

פרשת המינוי תמורת מין מעצבת בציבור דימוי מושחת וקלוקל של לשכת עורכי הדין כגוף העוסק בבחישה ובפוליטיקה. אבל המציאות רחוקה מכך

עו"ד אלון קפלןפורסם: 19.01.19 , 11:15

עורך דין אפי נוה פרשת המין והמנויים (צילום: מוטי קמחי )

עו"ד אפי נוה בבית המשפט, השבוע(צילום: מוטי קמחי )

עוד לפני חקירת החשדות לכאורה של מינויים תמורת מין, שבמרכזה עומד עו"ד אפי נוה, קיבל ציבור צרכני התקשורת בישראל את הרושם שלשכת עורכי דין לוקה בפגמים רבים. על פי רוב מועלות נגדה טענות קשות סביב סוגיית בחינות ההסמכה של עורכי הדין, וכעת מתחוללת במרכז הדיון הציבורי סערה הנוגעת למעורבותה בהליכי מינוי השופטים. לכן חשוב להדגיש, היום יותר מתמיד, שמדובר בתדמית מעוותת שחוטאת לאמת.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

לשכת עורכי הדין הוקמה על פי חוק. תפקידה לשרת את חבריה (כל עורך דין חייב להיות חבר הלשכה), להבטיח רמה מקצועית טובה ולשמור על כבוד המקצוע. את הביקורת שספגה לאורך השנים על התנהלותה וארגוניה הפנימה הלשכה וערכה רפורמה רוחבית ועמוקה שתוצאותיה נראות בנוהלי הבחירה של בעלי התפקידים בה ובהרחבת המאמצים לקידום כבוד המקצוע.

לשכת עורכי הדין אינה ממלכה של היו"ר כפי שמצטייר מהדיווחים באמצעי התקשורת. ללשכה יש ועדי מחוזות בירושלים, תל אביב, חיפה, דרום וצפון, שבכל אחד מהם רשומים אלפי עורכי דין. יושבי הראש של המחוזות פועלים נמרצות בהנגשה של מידע משפטי וארגון של קורסים התורמים להעלאת ושימור הרמה המקצועית בתחומי ההתמחות השונים של עורכי הדין. הלשכה מקיימת עשרות אירועים חד-יומיים, כנסי סוף שבוע, ימי עיון בהשתתפות בכירים מעולם המשפט - כולל שופטים וסגל ממשרד המשפטים והפרקליטות. כמו כן מקיימת הלשכה מוסד להשתלמות המארגן קורסים מקצועיים ברמה אקדמית.

הלשכה היא הגוף שמחייב כל עורך דין להחזיק פוליסת ביטוח של אחריות מקצועית, לא רק לטובת עורכי הדין אלא בעיקר עבור הלקוחות. בלשכה קיים בית דין לאכיפת אתיקה מקצועית ולבירור תלונות המוגשות נגד עורכי דין. במקרי הצורך אף ידונו במקרים הדורשים הטלת סנקציות על עורכי דין שהתלונה נגדם נמצאה מוצדקת. במקרים חמורים וקיצוניים אף מושעה עורך הדין מהמקצוע.

הלשכה יזמה ומקיימת תוכנית סיוע משפטי פרו בונו (חינם) בשם "שכר מצווה", המסייעת לנזקקים בענייני ביטוח לאומי, מזונות לקטינים, סיוע לאסירים במסגרת הסנגוריה הציבורית ובקשות למינוי אפוטרופוס לחסוי.

הלשכה מחוברת גם לעולם המשפטי מחוץ לישראל. מדור קשרי חוץ שלה מקיים קשר עם ארגונים של ממשלות ולשכות עורכי דין ברחבי העולם, כולל כנסים משותפים ומשלחות היוצאות לסיורים, החלפת מידע וסיוע בינלאומי.

האירועים והכותרות של הימים האחרונים המתייחסים לנוהל בחירת שופטים, וההאשמות כלפי ראש הלשכה, מטילים צל כבד על כלל ציבור עורכי הדין, וחבל. כפי שניתן לראות מהתיאור התמציתי לעיל של פעילות הלשכה, היא נפרשת על תחומים רבים לתועלת עורכי הדין והציבור הנזקק לשירותיהם

שופטי מדינת ישראל מגיעים לתפקידם לאחר תקופת פעילות במקצוע ואינם מקבלים את הכשרתם ב"בתי ספר לשופטים". השופטים מתמנים לתפקידם אחרי צבירת ניסיון ומומחיות בעבודתם במגזר הפרטי או בשירות צוות המשפטנים של הממשל והרשויות המקומיות. כולם יוצאי מקצוע עורכי הדין. כולם היו חברי הלשכה.

מקצוע עריכת דין הוא תחום חשוב ומוערך גם מעבר לקלישאה על תקוותה של האם היהודייה לילדיה, וראוי שמקומו יישמר כזה. יש לקוות כי בחלוף הסערה ימשיכו מוסדות הלשכה להמשיך ולקדם אותו ולשמור על כבודו.