המלכודת שעלולה להסתתר בחוזי הלוואות חוץ-בנקאיות

"דלתא קפיטל גרופ" גבתה עמלת פירעון מוקדם בסך כ-376 אלף שקל על הלוואה של 470 אלף שקל. ביהמ"ש קבע: זה ניסיון מלאכותי להגדיל ריביות

עו"ד נחום פלג, פסקדיןפורסם: 22.01.19 , 08:14

בית משפט השלום בכפר סבא קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה של אישה שלקחה הלוואות מחברת "דלתא קפיטל גרופ", העוסקת בהלוואות חוץ-בנקאיות, והורה לחברה לשלם לה כ-471 אלף שקל. השופט אלדד נבו מתח ביקורת נוקבת על החברה, שגבתה "עמלת פירעון מוקדם" שלא כדין, ונהגה כלפי התובעת בחוסר תום לב.

תחילתה של הפרשה ב-2009, אז לקחה התובעת הלוואות מהחברה, בסכום של 470 אלף שקל. היא הייתה אמורה להחזיר אותה ב-26 תשלומים חודשיים, החל מאוקטובר. בהסכם ההלוואה נקבעה ריבית להחזר וכן ריבית פיגורים. דירתה של התובעת שימשה כבטוחה.

קרן השקעות תובעת:

"בנק לאומי סיכל ברשלנות עסקה חד-פעמית"

מערכת psakdin

"ביווייז" דורשת 428 אלף שקל בטענה לאובדן רווח ולפגיעה במוניטין: לדבריה הבנק סירב לבצע העברה לברוקראז' שלה לצורך רכישת אופציות

קרן השקעות תובעת את לאומי: סיכל ברשלנות עסקה חד-פעמית

לאחר ביצוע התשלום הראשון הפסיקה התובעת לשלם ובכך הפרה את ההסכם. דירתה נמכרה תמורת כ-2.1 מיליון שקל, לאחר שהחברה פתחה נגדה בהליכי הוצאה לפועל. מתוך סכום המכירה הועברו לחברה כ-934 אלף שקל שהורכבו מיתרת החוב נכון לאותו מועד (555,990) כולל ריבית פיגורים, וסכום נוסף של 376,253 שקל כ"תוספת פירעון מוקדם – שיעור (ב-%) 57.84".

בעקבות זאת הגישה הלווה את תביעתה, שבה העלתה טענות רבות נגד החברה ומנהלה. השופט אלדד נבו אמנם דחה חלק ניכר מטענותיה, אבל סבר שבחינת סכום ההלוואה אל מול הסכומים שנגבו מהתובעת "מצביעים על כך שנגבו סכומים גבוהים בהרבה מהסכומים המותרים בחוק". מקור הפער, לדבריו, נעוץ בעמלת הפירעון מוקדם שהתווספה ליתרת החוב וריבית הפיגורים.

השופט הסביר כי האופן שבו נוסח הסעיף שעסק בעמלת הפירעון המוקדם, טמן בחובו מלכודת שניתן באמצעותה לגרום להגדלת יתרות החוב באופן מלאכותי שאינו מתיישב עם הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

עמלת פירעון מוקדם, הסביר, אמורה להוות מעין פיצוי מוסכם למלווה במקרה שהלווה החליט לפרוע את ההלוואה מוקדם יותר מהמועד המוסכם. אלא שכאן התובעת לא החליטה, והחברה עשתה משהו אחר – קבעה עמלה כזאת במקרה של הפרת הסכם והעמדת ההלוואה לפירעון מיידי, וכך גבתה את אותה עמלה בנוסף לחיוב התובעת בריבית פיגורים.

"ונזכור – ההלוואה כלל לא נפרעה, הנתבעת 1 ממשיכה לחייב את התובעת בריבית פיגורים ורווחיה רק גדלים, שהרי ההלוואה מובטחת בשעבוד של נכס מקרקעין", נכתב בפסק הדין. "הנתבעת 1, בחוסר תום לב, חייבה את התובעת בריבית פיגורים נוספת לריבית הפיגורים המוצהרת בהסכם ההלוואה. על מנת להסוות את אותה ריבית נוספת, קראה לה בשם 'עמלת פירעון מוקדם' ועשתה בה שימוש שלא כדין על מנת להציג יתרות חוב גבוהות בהרבה מיתרות החוב הנכונות."

בסופו של דבר הורה השופט נבו לחברה לשלם לתובעת 408,316 שקל בגין השבת "עמלת פירעון המוקדם", בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 63 אלף שקל.

במקביל נדחתה התביעה שהוגשה אישית נגד מנהל החברה וכן נגד עורך הדין שייצג אותה בהליכי הוצאה לפועל והיה כונס הנכסים למימוש דירת המגורים. השופט הגיע למסקנה כי השניים – כל אחד בהתאם לתפקידו – לא הסתתרו מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה או התרשלו בתפקידם. משכך, התובעת חויבה לשלם לכל מהם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.