הנשק של ממשלות אפריקה - לנתק את האינטרנט
ברחבי אפריקה עולה מספר המדינות שמנתקות את האינטרנט לאזרחים ברגע שפורץ משבר. הן חוששות ממרד שיתפתח מהרשת, מתעלמות מההפסדים הכלכליים ומחדשות את הגישה רק כשהסערה חולפת
2019 רק התחילה, וכבר מסתמנת כשנה קשה לאינטרנט ולחופש המידע באפריקה. ממשלות ברחבי היבשת ממהרות לנתק את המדינה מאינטרנט ברגע שפורץ משבר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"עדיין לא עברו חודשיים מתחילת השנה החדשה, וכבר היו לנו השבתות משמעותיות בארבע מדינות באפריקה", אומרת ברהן טאיה, שמובילה את קמפיין Keep It On, מטעם ארגון Access Now. השיטה של חלק מהממשלות באפריקה – ניתוק האינטרנט כדי למנוע מרד בשלטון – צוברת תאוצה. לפי הארגון של טאיה ב-2017 היו 13 ניתוקים במדינות ביבשת. בשנה שעברה המספר כבר הגיע ל-21 ניתוקים.
בשבוע שעבר הורתה ממשלת זימבבואה על "השבתה מוחלטת של האינטרנט", אחרי שהפגנות על עלייה דרמטית במחירי הדלק הידרדרו למהומות אלימות. אמש החזירה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו את החיבור לאינטרנט, 20 ימים אחרי הבחירות לנשיאות.
ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו פרצו החודש הפגנות כשמועמד האופוזיציה מרטין פיולו, שהגיע שני בבחירות, הכריז על ניצחונו. בית המשפט דחה את הערעור שלו נגד התוצאות, והכריז על ניצחון הנשיא הנבחר – פליקס טשיסקדי. האינטרנט נותק גם בגבון, במהלך ניסיון הפיכה שכשל. סודן חסמה את הגישה לרשתות החברתיות, בעקבות מחאה גדולה ונדירה נגד הרודן עומאר אל-באשיר, ששולט במדינה כבר 30 שנה.
לעיתים ההחלטה לא קשורה למחאה נגד השלטון. לפני שנתיים אתיופיה ניתקה את האינטרנט לשבוע, מחשש ששאלוני בחינות הבגרות יודלפו לרשתות החברתיות - כפי שקרה בשנה הקודמת.
איך הממשלות חוסמות את האינטרנט לאזרחים? הן אומרות לספקיות האינטרנט, חלקן בבעלות הממשלה, מה לחסום. ככל שמדובר בפחות ספקיות כך הדבר פשוט יותר. טאיה אומרת שהחוזה של ספקיות האינטרנט עם הרגולטורים מאפשר להשבית את האינטרנט לעיתים קרובות.
"בחוזה יש סעיף שמעניק לרגולטור את הסמכות להורות לספקיות האינטרנט להגביל את הגישה לאינטרנט, או לחסום אפליקציות ברשתות החברתיות לבקשת הרגולטור. הסעיפים בדרך כלל מצביעים על כך שהרגולטורים יכולים להורות על סגירה במצבים של חשש לביטחון הלאומי או לשלום הציבור – אבל המונחים האלה מוגדרים לעיתים רחוקות, ומצומצמים בחוזים האלה", אומרת טאיה.
שיטות ההשבתה של האינטרנט מגוונות. ספקיות האינטרנט יכולות לשנות את הגדרות הניתוב בנקודות תשתיות מרכזיות, והגלישה חסומה בעיקר לעולם שמחוץ לגבולות המדינה. לעיתים הספקיות חוסמות את הגישה לאפליקציות – כדי למנוע גלישה ברשתות חברתיות.
שיטה אחרת היא לגרום לשירות כלשהו להיראות כלא זמין – ולתסכל את המשתמשים שלא יודעים אם מדובר בבעיה טכנית או בפעולה מכוונת. גם שמות השרתים עוברים מניפולציה, כדי להביא את הגולשים ליעד אחר ולשרתים שנשלטים על ידי הממשלה.
ברגע שבו אין ספק שהאינטרנט במדינה הושבת התושבים מהרים לחפש דרכים לעקוף את ההשבתה. ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו התושבים בבירה קינשסה מצאו דרך להתחבר לשרתים מעבר לנהר קונגו, ברפובליקה של קונגו. תושבים אחרים, במזרח המדינה, מתקדמים לגבולות עם רואנדה ואוגנדה כדי לקלוט את הרשתות שמוצעות במדינות האלה.
בעקבות ההשבתה שלחה חברת התקשורת הגדולה בזימבבואה, אקונט, הודעות ללקוחותיה. היא אמרה שהמצב מעבר לשליטתה. ארגון תקשורת וארגון עורכי הדין לזכויות אדם בזימבבואה פנו לבית המשפט העליון בבירה הרארה, ואמרו שלממשלה "אין בסיס משפטי" לתת פקודות כאלה. היום יתקיים השימוע בעניין.
לפנייה לכתב/ת 
